התראות
מחק הכל

כתבה במוסף יתד נאמן "אברכים מאושרים בפריפריה"

20 שרשורים
1 Users
0 Likes
428 צפיות
אנונימי
 אנונימי
New Member אורח
הצטרף/ה: לפני 4 חודשים
שרשורים: 1
Topic starter  

 

 

 

וְהָיוּ מְסַפְּרִים

"כבר הרבה זמן לא כתבתם על הפריפריה", סנט בי ידיד בחיוך כששמע ש"יתד נאמן" שוב מכנס את נציגי הפריפריה לשיח פתוח על ההתיישבות החרדית ברחבי ארץ ישראל.

ואני נעניתי לו: "באמת חלף הרבה זמן, אבל הזרעים שנטענו במפגש הקודם ('יתד השבוע', סוכות תשפ"ב) הצמיחו בתים רבים של תורה שחיים חיים של שלווה ומקדשים שם שמים בכל רחבי ארץ ישראל".

אכן, חלפה רק חצי שנה מאז הכתבה הקודמת שעשינו עם נציגי הציבור בערי הפריפריה החרדית. הכתבה ההיא הכתה גלים והפכה לשיחת היום בחוה"מ סוכות בבתים רבים. הפריפריה החרדית הפכה פתאום משמועה רחוקה למציאות חייה וקיימת. לפתע נחשפו כולם לאותן קהילות נפלאות שנמצאות בריחוק גאוגרפי, אבל מלאות בנתינה בחיבה וברעות. הפעם כינסנו לשולחן אחד את האברכים עצמם, דור העתיד של הציבור החרדי ליטאי, ומתגוררים באותם יישובים בצפון הארץ ובדרומה. ביקשנו לשמוע מכלי ראשון, באופן ישיר, על החיים עצמם מתוך היכרות אישית עם היופי שבפריפריה החרדית (אגב, חלקם התקוממו בטענה ש'הישוב שלי לא נחשב פריפריה'…), על ההגשמה העצמית שמגיעה לידי ביטוי דווקא במקומות הצעירים שאין בהם איש, וגם על הקשיים.

מי שנבחרה לארח את 'פסגת אברכי הפריפריה', שתוזמנה בכוונת מכון ליום ראשון של 'בין הזמנים' (שהרי חלילה לנו לבטל אברכים מתורתם, המקיימת את העולם), היא הקהילה בקרית מלאכי.

את הכנס פתח הרב צבי רבינסקי, המנהל את רשת הת"תים 'תורת הבית' בבית שמש, ובשנים האחרונות נתון בפתרון מצוקת הדיור לציבור הליטאי, ולצורך כך לא מפסיק ללמוד מקרוב את הקהילות השונות, ומפנה אליהן משפחות רבות.

"אני נרגש היום. אני נזכר בביקורי הראשון בקרית מלאכי, כשאז גרו בה 20 משפחות של אברכים, והיום כבר קרוב למאה, וכך גם יתר הקהילות שלנו, כל אחת לפי קצב הגידול המבורך שלה. בחרנו לערוך את הכינוס דווקא כאן, שזה סוג של פריפריה הנמצאת במרכז הארץ, באמצע, מקום שיהיה נוח גם לצפוניים וגם לדרומיים. ואכן כולם נקבצו באו לך מצפון, מדרום, ממזרח וממערב. ממעלות שבצפון עד ירוחם שבדרום אל 'ישיבת קריית מלאכי' כדי לשבת ולספר כל אותו הלילה, כל אחד בשפתו על מקום מגוריו, בבחינת חן המקום על יושביו. אתם מבצעים היום שליחות' של ממש, אברכים היושבים במרכז הארץ, בהולים מהנושא של חיתון הצאצאים, לאחר שיקראו את גאוות היחידה' שלכם, יוכלו לחגוג את ה'פסח' יותר ברוגע…", אמר.

 

אצלנו משלמים במרחק

מחירי הדירות בערים החרדיות החי דשות מודיעין עילית, בית-שמש ואלעד זינקו בשנים האחרונות לרמות מחירים שהפכו אותן לרחוקות מהישג היד של מרבית הציבור החרדי. על ירושלים ובני ברק אף אחד לא מעז אפילו לחשוב.

מחירי הדיור הם אלו שהביאו את האברכים להבין שאת דירתם החדשה הם יבנו בערי הפריפריה.

"בכל מקום מגורים משלמים משהו", אומר הרב אברהם לויסון מצפת, "בירושלים משלמים בכסף ובהשתעבדות למשכנתא רצחנית – אצלנו משלמים במרחק.

אני אישית בדקתי בכל הפריפריות והגעתי למסקנה שהמחיר שאני משלם על המרחק  בצפת הוא הכי משתלם. את המחיר הזה אני בעצם משלם רק לפעמים, כי ביום יום יש לי את כל השירותים הנדרשים לבן תורה".

לדברים מצטרף גם הרב נתנאל וילינגר מ"חריש": "מה שמשך אותנו זו ההבנה שבמרכז נצטרך להיחנק תחת משכנתא ענקית בעוד שהתמורה תהיה קטנה יחסית, לעומת עיר יפה, חדשה ויחסית זולה, ללא הסיבות שמוזילות בדרך כלל, כמו הזנחה ומרחק מהמרכז. עוד דבר מרכזי שמשך אותנו זה ההתחלתיות, אני בא למקום ובונה אותו מההתחלה, כל אברך יכול להיות פה מה שהוא רוצה, דבר שבמרכז או בעיר שכבר מבוססת צריך להידחף ולהפעיל קשרים, פה רק מחכים שתגיע ותבנה. "פתחנו בתי כנסת בעיר, יש גבאים יש אפילו שליחי ציבור בימים נוראים, הכל מהקהילה, כולם צעירים שהתחתנו בשנים האחרונות, כל הגנים והמוסדות מנוהלים ע"י אברכים בני תורה שצעירים בהרבה מכל מקום אחר".

 

'שטעלע' לכל אברך

 על הנקודה האחרונה בדבריו של הרב וילינגר, מסכימים כולם. כל אברך בפריפריה יכול להפוך למשיב או מגיד שיעור בישיבה או בבית כנסת ואפילו ראש כולל.

וכפי שמרחיב הרב יצחק קוזניץ מנתיבות, "בגלל שהקהילה ותיקה מאוד כל אברך יכול להגיע במהירות למשרה תורנית. יש הרבה כוללים, ישיבות קטנות, וחיידרים. בקלות ניתן להתפתח ולמסור שיעורים. אני עצמי משיב בישיבת שכר שכיר וכל אברכי הקבוצה אצלנו בכולל נושאים במשרות תורניות. הישיבה החדשה עשתה אווירה ישיבתית יותר לכל הקהילה בעיר, ומאוד תורמת בכל המובנים לצביון הרוחני של נתיבות. זה ממש הביא את בני ברק לנתיבות".

"אפשר מאוד להתפתח מבחינה אישית. אתה לא עוד אחד מרבבות", ממשיך הרב דוד וגשל מכרמיאל. "יש לך את המעמד האישי שלך בקהילה ובבית הכנסת. אתה בקלות יכול למסור שיעור בעשרות בתי הכנסת בכרמיאל. יש פעילות קירוב ענפה ברמות שונות אפשר קירוב של ביקורי בית או לימוד שבועי כל אחד יכול לבוא לידי ביטוי וזה מאוד עוזר בבניית האישיות".

לדברים מצטרף גם הרב שמואל וולמן מרכסים. "יש עניין וסיפוק הרבה יותר גדול כשאתה מייסד את הבית כנסת שלך, אתה בונה אותו. זה שונה לגמרי מלבוא אל המוכן כמו שיש בעיר גדולה. גם מלמד אצלנו בחיידר הוא זה שמחנך את כל ילדי הקהילה, הוא האיש שמחנך את כולם וממש מעצב אותם. זו גם אחריות גדולה וגם סיפוק עצום".

 

"פריפריה. אנחנו?'

 הרב וולמן מבקש את רשות הדיבור ומעביר אותנו לנקודה נוספת.

"רכסים היא לא פריפריה היא עיר חרדית לכל דבר ועניין שרק ממוקמת בצפון", הוא קובע בנחרצות. "רכסים היא עיר ותיקה ויש גם קהילות ותיקות מאוד בעיר. גרתי 10 שנים בקרית ספר ותמיד אמרנו שנעבור לצפון, כשהתארחתי ברכסים בשבת נדהמתי לראות עד כמה המקום הוא כמו קריית ספר. חרדי לחלוטין, לא שמתי לב להבדל, חשבתי שאני בבית בקרית ספר.

"ההתפתחות ברכסים מרשימה בכל קנה מידה. העיר הולכת לגדול בעוד 2,400 יח"ד בשכונת גבעת הפרסה החדשה. השכונה תהיה חרדית לחלוטין ויש לה כבר שם "משכנות התורה". חלק מהדירות משווקות במחיר למשתכן ואני ממליץ לכל אברך לבוא. יהיה שם גם מרכז מסחר ותעסוקה גדול מאוד שיזניק את העיר. בקרוב יבנה מחלף חדש שיקשר את העיר ישירות למחלף יגור, מה שיקל עוד יותר על התחבורה ויהפוך את העיר לעוד יותר נגישה.

 

"אני חושב שגם צפת היא עיר חרדית של ממש", מסכים הרב לויסון.

"לפי נתוני העירייה 52% מתושבי העיר הם חרדים ומספר חברי המועצה החרדיים בעיר הוא 9 מתוך 15. בעיר יש כבר כאלף משפחות חרדיות עם עשרות רבות של כוללים וחיידרים. אני חושב שכבר בבחירות הבאות יהיה בעיר ראש עירייה חרדי. יש שכונה חדשה מצפה הימים שנמצאת בבנייה וגם שם 80% מהתושבים יהיו חרדים".

 

גם הרב יעקב סמוטני מ'תל ציון" מוחה על ההגדרה של ישובו כפריפריה: "אין לי מושג למה קוראים לתל ציון פריפריה. אנחנו נמצאים במרחק נסיעה של 20 דקות מירושלים, זו שכונה בירושלים לכל דבר ועניין. אולי אנחנו לא בשטח העיר המוניציפאלי אבל אין הבדל בינינו לבין כל שכונה אחרת בצפון ירושלים. ההבדל הוא, כמו שאמרו לפני, אצלנו יש מקום לכל אחד להתגדל ולממש את הפוטנציאל שלו בצורה נפלאה. "בימים אלו נבנה כביש מאוד מרכזי שיביא אותנו תוך 7 דקות לצומת רמות, מה שישפר עוד יותר את התחבורה והנגישות של תל ציון. אני אסכם במשפט אחד: גם אם יתנו לי היום 2 מיליון שקל אני לא עובר לירושלים".

 

הרב מרדכי ויספיש מחיפה, העיר השלישית בגודלה בארץ: "בחיפה יש קהילה מבוססת ותיקה כבר יותר מ־60 שנה שהקימו מוסדות תורניים. בעשור האחרון יש נהירה גדולה לעיר בעיקר לשכונת 'הדר' בעיר שהפכה ממש למגנט בגלל המחירים הנמוכים שלא עלו בשנה האחרונה. רק לסבר את האוזן כיתה ח' בהדר, עם 17 ילדים וכיתה א' עם 96 ילדים, זה אחד המדדים הכי בולטים שאפשר לראות בהם את ההתפתחות המואצת של העיר. מתאכלסים במשפחות חרדיות 5-6 בבנין.  "יש מבחר כוללים עוצמתיים, חלקם של הרשתות הגדולות וחלקם כל מי שזקוק לעזרה מייד מוצא מענה מקומיים. הקהילה הצעירה היא הדומיננטית כיום, אנחנו מתחילים בנייה של בית מדרש עם 300 מקומות".

 הרב מנחם וייזר מאופקים מסביר כי ברגע שיש קהילה גדולה, המושג  פריפריה פשוט נעלם. "אני הגעתי  לאופקים כי חיפשתי מקום מבוסס  עם קהילה גדולה ובמחירים שפויים. כשהגעתי לאופקים ראיתי שיש במקום הרבה יותר ממה שחשבתי. העיר נראית כמו בני ברק. יש 40 גנים חרדיים. ההתרוצצות של הילדים ב 1:30 בצהרים נראית כמו עיר חרדית  לחלוטין. גם אחה"צ כשהנשים יורדות עם הילדים לגנים, זה נראה כמו עיר חרדית במרכז הארץ.

"בכולל שלי יש 150 אברכים.יש אברכים שכבר נמצאים שם 40 שנה וזוכרים איך שהרב גפני, יו"ר דגל התורה, עוד מסר שם שיעורים. זה קהילה מבוססת עם אברכים מבוגרים שהם הפנים של הקהילה. "בכלל, אזורים מתחרדים בעיר הפכו לחרדים. יש כמה וכמה שכונות חרדיות ממש, בסה"כ יש 2,500 משפחות חרדיות בעיר. שישה נציגים בעירייה, וההתפתחות שלנו מורגשת "ההורים שלי אומרים לי 'הלוואי ונעבור לגור באופקים'. הם כ"כ נהנים  מהשלווה שיש כאן כשהם באים לבי  קור, הכל בשמחה ואווירה חרדית ובלי  לחץ חברתי". מסכם הרב וייזר.

 

 לחיות, לא רק לנשום

החיים מחוץ לערים הגדולות, אכן  הרבה יותר רגועים ושלווים, את זה  כולם יודעים. הלחץ החברתי מפנה  מקומו לעזרה הדדית ולחיים  של נתינה, וכפי שפותח הרב דניאל  קלדרון מנוף הגליל. "חיפשנו מקום חברתי והחיים רגועים ונוחים". מקום מגורים שהוא חרדי לגמרי ולא מעורב  וגם בניין חדש ולא דירה בת 40 שנה  שצריכה שיפוץ. מצאנו את מה שחיפשנו בהר יונה. כל הדירות בשכונה  חדשות בשונה מהרבה ערים אחרות  בפריפריה. וכולם חיים בהרמוניה מתוך שמחה. האווירה מאוד שלווה ללא פוליטיקה פנימית. "כל הזמן בונים עוד ומגיעות בס"ד עוד ועוד משפחות של אברכים שכולם מוצאים את מקומם וממצים את עצמם. כולם מאוד אוהבים את המקום למרות המורכבות של הריחוק. כמובן אציין את היחס הנפלא שאנחנו מקבלים מראש העיריה מר רונן פלוט, שמעודד כל הזמן את ההתיישבות החרדית בעיר".

הרב משה רוסה, בוגר ישיבת חברון, שבחר לגור בשכונת נוף כנרת בטבריה, מצטרף לשיחה ומפרט: "בשקט שלנו אני מרגיש 'שקט תעשייתי' שקט שבזכותו אני יותר עושה… כשבאתי לטבריה חיפשתי מקום להשקיע את הכסף ולקבל דירה גדולה ומרווחת, ולא שאחרי ארבע חמש שנים לנסות לגרד עוד משכנתא בשביל עוד בלטה לילד או להישאר לחיות בצפיפות. וגם מקום יפה לעין לתחושה לנשימה, מקום של הרחבת הדעת. בקיצור מקום לחיות בו ולא רק לנשום'. "כיום המאפיין של המקום זה בעצם ציבור שכולו מגיע מעולם הישיבות, והשאיר מאחוריו את הלחץ החברתי, כדי להגשים את עצמם ואת השאיפות שלהם. אנחנו חיים פעם אחת אז לבזבז את זה כי אנשים אחרים עושים אחרת . אני חי את עצמי למען בוראי"

 

הרב ווגשל, כרמיאל: "העזרה שיש בקרב בני הקהילה היא אחווה נדירה כל אחד יעשה הכל בשביל השני ויחד עם זה יש לכל אחד פרטיות ואף אחד לא מתערב לך. אין לחץ הרב וילינגר חריש: "כאדם שגדל בפריפריה, אני יודע כמה זה טוב … חיים יותר רגועים ושלווים"

 

 

 'שגרירים של היהדות'

הקהילות החרדיות בפריפריה הפכו בעשור האחרונות למגדל אור שמפיץ את אור התורה לעם שבשדות. ההתעוררות העצומה אצל הציבור המסורתי ואפילו בקיבוצים השונים יצרה מצב שאברכים צעירים מוזמנים אחר כבוד למסור שיעורים.

הרב יהונתן בן פורת מקריית אתא : "קריית אתא היא מרכז אזורי של כל הצפון. היא נמצאת במיקום שמזין ומוזן ע"י כל הקהילות החרדיות בצפון. גם הקהילה החרדית בקריית אתא נמצאת במרכז העיר, כל העיר מכירה את הקהילה החרדית ומקבלת אותה בצורה מאוד מכבדת, ואנחנו חלק בלתי נפרד העיר.

זאת בשונה מקהילות אחרות בפריפריה שנמצאות בשכונות נפרדות או בשולי העיר. בית הכנסת המרכזי בעיר הוא בית הכנסת של אברכים. הקהילה עדיין קטנה ויש המון מקום לאן לגדול ולהתפתח ולהפיץ את אור התורה לכל העיר כולה", כשלאחרונה ממש, נפתח עוד בית כנסת לאברכי הקהילה לאחר ובית הכנסת הותיק צר היה מלהכיל, את הציבור הגדול.

לדברים מצטרף גם הרב מנחם הרמן ממעלות: "אנחנו מתקבלים בהערכה ובאהבה ע"ר ע"י התושבים המקומיים שכולם מסורתיים. מבקשים מאיתנו למסור שיעורים ולומר דברי תורה. הם ממש מייקרים את האברכים שבתוכם. כשאני הולך בעיר חילונית במרכז אני מרגיש הרבה פחות בנוח. עד כדי כך שהתושבים המקומיים החלו לפקוד את הכוללים לכמה שעות ביום. אני רואה בעלי חנויות וכדו' שמקדישים שעה ולפעמים יותר ללימוד וזה מאוד מחמם את הלב לראות את ההשפעה שלנו על הסביבה".

הרב וילינגר, חריש: "אנחנו מאוד מקרבים את הציבור פה, ובכלל מרבית הציבור הלא דתי בחריש (שמונה סה"כ פחות מ 50% מהאוכלוסייה) הוא מסורתי, יש מיעוט לא מורגש, שפוחד מהשתלטות חרדית ומנסה בכל מיני דרכים, להצר את פועלינו בעיר, אבל ברחוב זה לא באמת מורגש, התושבים שמחים שיש ציבור בני תורה שמתנהג בצורה מכובדת ומכבדת".

הרב דוד וגשל, כרמיאל: "את השכנים שלי בבניין שחלקם עולים מבוגרים מחבר העמים אני כמעט ולא פוגש, וכשהם פוגשים אותי הם מכבדים אותנו מאוד. כמו שאמר לי אחד "אתם נחמדים פה. לא כמו החרדים של בית שמש". אין שכן שלא אומר לי שלום. כשהיו בחירות לוועד בית כולם הפצירו בי לקחת את התפקיד 'אתה היחיד שכולנו יכולים לסמוך עליו', כך אמרו. כל אחד מאיתנו הוא שגריר, של הקב"ה".

 

 יותר קרוב ממה שחשבתם

אם המילה 'פריפריה' נשמעת לכם מפחידה ובעיקר רחוקה, קבלו בבקשה את הערים המרכזיות שלנו קריית מלאכי וחדרה. ערים אלו נמצאות עדיין בתחום המושב של 'בין גדרה לחדרה' כפי שהגדיר פעם מישהו את המרכז של מדינת ישראל. אלו ערים שבהן מחירי הדירות שפריים והם במרחק שאינו עולה על שעת נסיעה, מכל מקום במרכז.

וכמובן פותחים בכבוד אכסניה הלוא היא העיר המארחת.

הרב בנימין אוזבנד, קרית מלאכי: "קריית מלאכי היא עיר מסורתית חמה. כמעט כולם כאן שומרי שבת, אין כאן רחובות חילוניים. להבדיל מקהילות אחרות שמרגישות רחוק מההורים אצלנו אין את הבעיה הזאת. אנחנו נמצאים ממש במרכז הארץ קרוב לכל מקום. "אף אחד כאן לא מרגיש שהוא הפסיד משהו מריחוקו מה'טשולנט' של בני ברק וירושלים. כולם חשים כאן בנוח, עם אווירה חרדית מצוינת, עם כוללים חזקים והישיבה שתורמת מאוד לביסוס הקהילה. גם מרכזי המזון הגדולים נמצאים כאן, כך שאנחנו מסודרים מכל הבחינות".

הרב נחמיה ברמן, חדרה: "חדרה היא העיר שהכי קרובה למרכז. חצי שעה מבני ברק, זה מרכז הארץ. בנוסף זה עיר גדולה עם כל מה שצריך. הקהילה החרדית מקבלת מהעירייה את כל הצרכים ע"י הנציג שלנו הרב בן ציון נורדמן וראש הקהל הרב יעקב בורנשטיין. הקהילה מונה 100 אברכים ופתחנו חיידר חדש. יש מבחר של כוללים בעיר עם אברכים בני עלייה ברמה מאוד גבוהה".

 

 הרב שמואל נאגר מעפולה, שממוקמת עוד 20 דקות מחדרה: "בעפולה יש קהילה עם 470 משפחות בגבעת המורה לצד קהילה ליטאית של 100 משפחות בעפולה עילית וקהילה של ויז'ניץ. המקום מבוסס מאוד מבחינת המוסדות התורניים וגם מבחינת צורכי הקהילה. רשתות המזון החרדיות נמצאות כאן, כשהכל בהכשרים מהודרים. יש קרן שדואגת לכל אברך שיהיה לו כולל, וכן ארגון שדואג לתעסוקה עבור גשות האברכים כשקרוב ל-90% מהנשים מסודרות עם עבודה.

"בעיר יש ועדת דיור ששומרת על המחירים כדי שלא יעלו. לאחרונה נא־ לצו להעלות קצת את המחירים בגלל שהיה צורך ומחסור גדול בדירות. כחמישים דירות שהוצעו למכירה לפני כמה שבועות נמכרו תוך קצת יותר משבועיים מה שמראה את הביקוש הגדול למגורים בעפולה".

 

הכפר החרדי השקט

למרות שבמרבית היישובים כמו בצפת, טבריה, רכסים, חיפה, כרמיאל, אופקים ונתיבות, ישנן קהילות גדולות מאוד של למעלה מאלף משפחות כ"י, ישנן גם קהילות קטנות. כזו היא הקהילה במיצד, ישוב קהילתי חרדי בגוש עציון.

הרב יונתן לב ממיצד מספר: "אני מתגורר כבר חמש שנים במיצד. האווירה הכפרית שיש בישוב קסמה לי מאוד. יש רק בתים פרטיים וקהילה מלוכדת וחמה מאוד. כל היישוב הוא קהילה אחת עם קרוב ל-150 משפחות. כעת הולכים לפתוח פרויקט חדש של עוד 200 משפחות שיכפילו את היישוב.

"שאלו אותי פעם 'לאן אנחנו קרובים?' והסברתי להם שהריחוק שלנו זה מה שמייחד אותנו. זה מהלך אחר בחיים. התשובה לאן אנחנו קרובים היא: 'אנחנו קרובים לקב"ה'. זה מה שאנחנו מרגישים במיצד".

הרב מנחם הרמן ממעלות, היישוב הצפוני ביותר בגזרה החרדית מספר גם הוא על אווירת הכפר: "מעלות או בשמה היותר מוכר מעלות תרשיחא … לא חסר בה דבר הן מבחינה רוחנית והן מבחינה גשמית. יש אצלנו כמה וכמה סוגים של כוללים וכל אחד יכול למצוא את המקום שלו. הקושי היחיד הוא המרחק מההורים כי לא חסר כלום.

אנחנו לא נמצאים במקום אחד בעיר אלא מפוזרים בכל העיר כולה. בשנה האחרונה נבנה רחוב שלם עבור הציבור החרדי שסגור בשבת, אבל מרבית הקהילה נמצאת בכל העיר.

"העיר היא אתר נופש. לידינו יש אגם מונפורטי, 20 דקות מהים ו20- דקות ממירון. יש אצלנו שקט שאי אפשר למצוא בכל מקום. אתה בעצם גר בנופש אבל יש לך כולל וצרכי קהילה. 80% מבני הקהילה הם אברכים וגם מי שיוצא לעבוד, נמצא בקביעות עיתים לתורה'."

 

הדרום מתעורר

קהילות התורה בדרום אף הן נמצאות בתנופת התפתחות מרשימה. אם ציינו את אופקים שהיא הקהילה הגדולה בדרום, הרי שבסמוך נמצאת גם נתיבות עם קהילה מתפתחת מאוד. הרב יצחק קוזניץ מנתיבות: "נתיבות היא עיר חרדית ותיקה שנוסדה ע"י הגאון הגדול רבי יששכר מאיר זצוק"ל. בעשר השנים האחרונות העיר עיבתה את עצמה על סמך המוסדות הוותיקים ונוספו הרבה אברכים חדשים לעיר. זו עיר מסורתית מטופחת מאוד, שהכל סגור בה בשבת. אין אשת אברך אחת שאינה מסודרת בעבודה. אנחנו מטפלים מיידית בכל משפחה שמגיעה ונותנים לה את המעטפת. "יש קשר הדוק עם רבני הקהילה ברמה ממש אישית, מה שאי אפשר למצוא בשום מקום אחר. רוב רובם של בני האברכים בקהילה לומדים בישיבות הכי טובות מה שמעיד על האיכות של החיידרים והישיבות הקטנות שיש בנתיבות".

הרב אברהם כהן אף הוא מנתיבות מחזק את דברי הרב קוזניץ: "למדתי בישיבת שכר שכיר ולכן המשכתי לגור בנתיבות בעצת מו"ר הגאון הגדול רבי אריה לוי שליט"א. אני מייצג דווקא את שכונת נווה שרון שנמצאת במרחק של 10 דקות הליכה מהקהילה הוותיקה. השכונה בנויה באופן נפרד מהעיר, כמו עיר חדשה 37% מהתושבים בשכונה החדשה הם חרדים כשמרביתם אברכים בני תורה. השכונה שעתידה למנות 2,500 יח"ד נמצאת בהליכי אכלוס ויש כבר כוללים וחמישה בתי כנסת וגם ארגון 'למעננו' שמקבל כל משפחה חרדית שמגיעה עם סידור של מוסדות הלימוד הכוללים ומציאת עבודה".

 

ואחרונה חביבה – ירוחם.

הרב יהודה קוזניץ מהקהילה ירוחם שמונה כ־200 משפחות מתאר את האווירה החמימה: "בקהילה בירוחם מלבד החמימות של בני הקהילה יש משהו שאין בשום מקום אחר, ואני מדבר על התמיכה הכלכלית. קופת הקהילה דואגת שכל אברך יקבל בכולל 4,000 שקלים, כך שביחד עם כולל ערב אפשר להגיע ל-5,200 שקלים. כל הנשים מסודרות בעבודות ע"י הקהילה. שכירות הדירה עולה 1,200 שקל בלבד. כך שהיות ורמת המחיה היא כל כך נמוכה אברכים ממש יכולים לחסוך סכומי כסף גדולים כל חודש. למעשה האברכים בירוחם הם אברכים אמידים… "יש ארגונים שעוזרים לכל אחד ברמת המעטפת. כולם נמצאים ביחד. השכנים הם כמו משפחה. בגלל הריחוק מהמרכז אנחנו לא נוסעים הרבה ואוכלים סעודות שבת אצל השכנים כי כולם מרגישים כמו משפחה אחת גדולה.

"הקהילה כולה מרוכזת ברחוב אחד במרכז, שכל הבניינים בו חרדים לגמרי. זו קהילה ותיקה בראשות הגרמ"י קראוס שליט"א, שהוא הרב היחיד שם ועל פיו מתנהלת כל הקהילה כבר שנים ארוכות על מי מנוחות. "יש משפט שאנחנו אומרים: "עדיף שיהיה לך כסף ושלא יהיה לך מקום לקנות דירה, מאשר שיהיו לך הרבה מקומות לקנות דירה ולא יהיה לך כסף

...

 


הגבצטט
טוביה
 טוביה
Active Member אורח
הצטרף/ה: לפני 4 חודשים
שרשורים: 19
 

 הרב צבי רבינסקי, יוזם פתרונות דיור עם קהילות דגל התורה:

 

אתחיל את הטור דווקא מהסוף.

לאחר פאנל פורה, במהלכו נשמעו קולות טו"ב קהילות הפריפריה על ידי אברכי משי שייצגום נאמנה, הפטיר באוזניי ידידי הכתב המוכשר מ. גרין ואמר, ספק לי ספק לעצמו: זהו, עוברים לירוחם…'. לא הייתי צריך לשאול "מה קרה ?", כי למי שישב שם לאורך כל הפאנל התשובות היו ברורות.

בחודש אלול האחרון פניתי לעורך, בהצעה לכתבה נרחבת, על פתרון מצוקת הדיור (כן, פתרון !) הנמצאת ממש בהישג יד כאן ועכשיו.

מיד הוא הסכים, בהסבירו, כי "כולנו מכירים את הבעיה, ואין לנו קורא אחד שהיא לא מציקה לו. זה ייתפוס את כולם".

מכאן ועד לתוצאה המוגמרת הדרך היתה קצרה, הודות לשיתוף הפעולה של ראשי התנועה ונציגי דגל התורה במישור המוניציפאלי, עם מערכת העיתון.

התגובות היו נלהבות.

מאות פניות זרמו לייעוץ והשלמת פרטים, כשעבור חלק נכבד זה היה בבחינת 'עובר לעשייתן'.

לקראת חג הפסח, פנה אלי העורך בשאלה: "הנושא בוער, מה הפעם?".

התייעצות קצרה והתשובה היתה ברורה: ה'עולם' בחוץ, צריך להכיר את השטח. משהו א־פוליטי, בגובה העיניים.

ניתן לאברכים לדבר.

המשימה לא הייתה פשוטה ודרשה התגייסות מלאה והתגמשות. גם בחירת המקום לא הייתה קלה. הרי כל קהילה, תשמח לארח את הפאנל המיוחד ב'ממלכה שלה'. קהילה אחת הציעה את המתנ"ס, אחרת הציעה את אולם בית הכנסת והיו מקומות שגם אולם מועצת העיר היה בא בחשבון. בסופו של יום נבחרה קרית מלאכי הקרובה. האווירה הייתה להפליא.

אנחנו רגילים לשבת עם רבני הקהילות, או עם העסקנים, אבל הפעם זה היה שונה . זה לא היה מקצועי, זו הייתה מעין שיחה עם קבוצה של "ישיבישער'ס", כאשר כל אחד מדבר על הישיבה שלו, על ה'ראש ישיבה' או סתם על הפנימיה וחדר האוכל.

כשאנו עושים את הדרך חזרה שח לי הכתב ר' מתי: "שמתי לב ש'חוט השני' שעבר בין כולם הוא שיש להם היכן להתבטאות. הם מרגישים שם רצויים, זה כמו משפחה. אנשים לא ינוחו עד שימצא לאברך – הכולל המתאים ולרעייתו מקור פרנסה בהתאם לכישוריה. בריכוזים החרדיים במרכז, לעולם לא תשמע את סגרה"ע אומר: 'ברוך השם מצאנו לאשתו של פלוני, עבודה מתאימה'. הוא אשר אמרנו, לכל מקום יש 'אבא'".

מאז הכתבה בסוכות, זרם הפניות לא פסק, אך בתוך כל אלו חזרו על עצמן מספר שאלות ש'מציקות' לרבים וע"כ ננסה לענות על אחת מהן בשורות הבאות, כשבגיליונות הבאים לאחר החג, נעלה מידי פעם, שאלות נוספות שהגיעו מהקוראים.

ש.

איך ילדיי וצאצאי יחיו בסמיכות לשכנים שאורח חייהם, הופעתם ושפתם, בניגוד גמור לדרך תורתנו הקדושה .

 ת.

אברך שהשיא את בתו שאל שאלה דומה ועניתי לו בשאלה: "יש לך כרגע 1.3 מיליון ש"ח כולל משכנתא. בפניך האפשרות לקנות במתחרד של בית שמש, או לחסוך לזוג 2,000 ₪ בחודש (החזרי משכנתא) וללכת להר יונה ג', שכונה חרדית לגמרי, במה תבחר. כמובן האפשרות הראשונה ניצחה, ומכאן שברוב המקרים, לא השכנים הם הסיבה, להישאר קרוב, אלא ה'סינר של אמא'…

לפיכך, אל לך לחשוש מהשכנים בפריפריה, הם לא פחות ולפעמים אף טובים ומכבדים יותר מאלו של ה'מתחרדים' במרכז, וזאת מלבד המחויבות להתעלות ולתת דוגמא של עובד השם…" •

 

בנוגע למחירי הדירות, ניתן לפנות לכתובת המייל המצו"ב.

 T05276299922@GMAIL.COM


הגבצטט
טוביה
 טוביה
Active Member אורח
הצטרף/ה: לפני 4 חודשים
שרשורים: 19
 

הקהילה ואני | ה'שגרירים' מספרים

אופקים: הרב מנחם עקיבא ויזר בוגר ישיבת "אורחות תורה"

 'שנינו 'ירושלמים'. חיפשנו מקום שיזכיר לנו את הבית, עם .מחיר שפוי וקרוב לירושלים, ומצאנו אותו ב'אופקים', שהיא מבחינתנו ממש עיר חרדית, עם 2,500 משפחות שמהן 1,300 בקהילה הליטאית, שבראשות מורנו הגרי"י פינקוס שליט"א, ויחד עמו הגר"י טשזנר שליט"א והרל"מ כהן שליט"א, לקהילה שמתרחבת משבוע לשבוע, מגוון של מוסדות, 4 ת"תים, 2 בתי יעקב, 3 ישיבות קטנות, 2 סמינרים, עשרות כוללים והי הגדולה 'ישיבת אופקים'.

לקהילה יש את הרחובות שלה, גם הוותיקים וגם בבניה' וכמו"כ הקהילה מתפרסת לרחובות נוספים, מה שנקרא 'מתחרדים'.


הגבצטט
טוביה
 טוביה
Active Member אורח
הצטרף/ה: לפני 4 חודשים
שרשורים: 19
 

מיצד, מעלה עמוס (גוש עציון): הרב יונתן לב - בוגר ישיבת "נתיבות חכמה" וולפסון - בגוש עציון, שני ישובים חרדיים, מיצד ומעלה עמוס, ואתחיל בישוב בו אני מתגורר, מיצד: עוד כשלמדתי בישיב"ק, ב'אור ישראלי למד איתי בחור מהישוב הזה, קרוב לירושלים שכבר אז היה נשמע מדהים, וכך כשנישאתי ל'ירושלמית' איכשהו הזדמנו למקום, נהננו מהאווירה, וקבענו בו את עת עתידנו, כשהיום אנו מתגוררים במיצד, קבוצה יפה של בוגרי וולפסון, לצד בוגרי ישיבות מהשורה הראשונה, כמו תפרח, פוניבז' ועוד, החפצים כולם בשקט וברוגע.

הישוב בראשות הגר"י גולדשטיין שליט"א, מונה קרוב למאה וחמישים משפחות שכולן ליטאיות, הנהנות מישוב כפרי ונופים מהממים, לצד פשטות וצניעות חומרית.

מעלה עמוס שבראשות הגאון רבי זאב וולף חרל"פ שליט"א, מבוסס על משפחות בני תורה, ועוד קהילות כמו 'ביאלא' ועוד כשהאחדות בין המשפחות היא מיוחדת.

בישוב מתגוררות מעל ל-100 משפחות.

בשנים האחרונות מגיעות לישוב משפחות חדשות, תנופת הבנייה צוברת תאוצה וקשיים המאפיינים יישובים רבים הולכים ונפתרים עם האיכלוס, כגון פתרונות תעסוקה לנשים ועוד.

בשני הישובים קיימים כוללים, חיידר ובית יעקב.


הגבצטט
טוביה
 טוביה
Active Member אורח
הצטרף/ה: לפני 4 חודשים
שרשורים: 19
 

חיפה: הרב מרדכי ויספיש - בוגר ישיבת "תפרח"

לחיפה הגענו, כמוטרופולין, שבמרכזו קהילות חרדיות תוססות.

חיפה החרדית ובפרט הליטאית, מתפתחת קצב מסחרר, עם עבודות בשפע, והתפתחות צעירה רשימה.

כיום מתגוררות בה קרוב לאלף משפחות שאיות, שרובן מתרכזות בהדר, יחד עם אלפי משפחות משתייכות לבני התורה הספרדים, לסערט ויז'ניץ, בעלזא, ויז'ניץ, גור, צאנז ועוד.

הקהילה עומדת בראשות הגר"י במברגר שליט"א, ועוד מו"צים ומרביצי תורה רבים.

כך גם גונת נווה שאנן עם מאות אברכים ליטאים, שאותה מפארת הישיבה הגדולה "נחלת הלויים".

 עשרות כוללים, תלמודי תורה, ישיבות קטנות, בתי יעקב וסמינרים.


הגבצטט
טוביה
 טוביה
Active Member אורח
הצטרף/ה: לפני 4 חודשים
שרשורים: 19
 

 

נחמיה ברמן - בוגר ישיבת "נתיבות חכמה" (וולפסון)

חיפשנו את הקירבה למרכז, בהתאם לאפשרויות הכלכליות שעמדו לרשותנו, וגם קהילה מגובשת עם אברכים טובים, ואת זה מצאנו בקהלה הצעירה של חדרה, המנווטת ע"י המרא דאתרא הגר"ד ורנר ש"א ויחד עמו מורנו הגר"א שרייבר שליט"א, חדרה, עם יותר מ המשפחות החרדיות המתגוררות בה, היא לא פריפריה, היא מרכזי שיש בו הכול.

לקהילה הליטאית על קרוב למאה משפחותיה, יש חיידר ובית יעקב, כוללים רבים כשב'כולל' המרכזי של הקהילה, ניתן להגיע למלגה מהגבוהות בארץ ואפשרויות תעסוקה ללא גבולות.

לאחרונה, נפתח חידר חדש של הקהילה הצעירה, בשביל המשפחות העתידות לעבור לעיר בתקופה הקרובה.

 

 


הגבצטט
טוביה
 טוביה
Active Member אורח
הצטרף/ה: לפני 4 חודשים
שרשורים: 19
 

 

 

הרב נתנאל וילינגר - בוגר ישיבת ת שמואל

 

לפני כמה שנים רכשנו בחריש דירת 5 חדרים על הנייר', במחיר וחצי במרכז.

השמועות אמרו שמתפתחת במקום קהילה של אבר־ גני תורה.

באנו לבדוק, והנה ב'מכה אחת הקהילה החלה להתפתח, מרא דאתרא', נפתחו כולל, חיידר, גני בנות, בתי כנסת וכל הנצרך קהילה ותוך שנה וחצי הגיעו כ- 180 משפחות ליטאיות צעירות".

קהילה שבראשות מורנו הג"ר שמואל דוד רייסנר שליט"א, צעירה

ומונה כיום, כאמור, כ־180 משפחות, כשבעיר מתגוררות מעל לאלף משפחות חרדיות, קרוב יאכלסו אותה עוד מאות משפחות ליטאיות.

בנוסף, יש בעיר קהילה 'כלל חסידית', קהילת 'תולדות אהרון" בראשות הגר"י וואלס שליט"א, קהילת 'ברסלב' בראשות הגר"ד ברנד שליט"א וקהילות בני תורה ספרדים.

מלבד האיכלוסים הקרובים, שיביאו עוד מאות משפחות, לאחרונה קיימת התעניינות שיא ורכישות של משפחות ליטאיות, בכל שכונות העיר, כך שהנוכחות החרדית, ובפרט זו הליטאית הולכת ומתעצמת בקצב מהיר.


הגבצטט
טוביה
 טוביה
Active Member אורח
הצטרף/ה: לפני 4 חודשים
שרשורים: 19
 

ראש העיר המארחת הפתיע והגיע למפגש: "זו זכות לעיר שלנו שגרים בה תלמידי חכמים" בעודנו ישובים בשיח ער וקשוב הגיע בהפתעה ראש העיר המארח אליהו (ללו) זוהר, יחד עם המשנה לראש העיר מטעם דגל התורה הרב שלומי מלכה.

ניכר היה שהוא שמח במיוחד למראה ציבור האברכים.

ואכן בדברי הברכה הקצרים ניכרת אהדתו לציבור החרדי.

לדבריו, "קרית מלאכי זכתה שבשנים האחרונות נפתחו בה כוללים וישיבות בתי כנסיות ובתי מדרשות.

אני מכהן כראש העיר שמונה שנים וחצי והקמנו בתקופה זו 17 מקומות חדשים של לומדי תורה לצד הגדלת תקציבי התרבות התורנית.

זו עיר מסורתית שיש בה הרבה אהבה ללומדי התורה.

העיר קולטת הרבה תושבים שכולם עם רגש חם לתורה ולמסורת.

זו זכות לעיר קרית מלאכי שגרים בה כ"כ הרבה תלמידי חכמים ששומרים על העיר".

הרב שלומי מלכה סיפר כיצד ראש העיר, שליבו חם ללומדי התורה, נרתם לטובת ישיבת קרית מלאכי כדי להסדיר היתרים וכיצד הוא עומד לימין הציבור החרדי והזכיר שבימים אלו נמסרו שלושה גנים חדשים לטובת הציבור החרדי.


הגבצטט
טוביה
 טוביה
Active Member אורח
הצטרף/ה: לפני 4 חודשים
שרשורים: 19
 

 

-----

טבריה: הרב דוד פרידלס - בוגר ישיבת "מאור יצחק" (חמד)

כירושלמי הנשוי לבני ברקית, טבריה היתה נשמעת לנו, עיר של בין הזמנים', ובהתאם לכסף שהיה בידינו, דווקא "קרית דגל התורה" (נוף כנרת פוריה) היתה ראויה, אך רק להשקעה...

יצאנו לטיול לצפון, ולעיננו התגלתה שכונה חרדית במלוא תפארתה. נוסח אשכנז כוללים, חיידר בהקמה וכיו"ב.

החלטנו לנסות ונשבינו בקסם המקום, ומאז, ועד היום, השכונה רק מתרחבת.

הקהילה שלנו מונה מעל ל-150 משפחות, ועומדת בראשות הגר"א ברסלויער שליט"א, יש כוללים כנסת, גנים, חידר וב"י, ויחסי שכנות מיוחדים עם שאר הקהילות.

כך גם "קרית דגל ו ה' היא המשך לשיכון ד' שרון חרדי עם קהילות ענקיות של וקרלין, ויחד אנו יוצרים רצף ענק, עם כל צרכי קהילה כמו במרכז הארץ.

בכלל, הנופים הפסטורליים של טבריה, עם דירה ומרווחת, ללא משכנתא ' משרים רוגע ושלווה,

כולל קרית דגל התורה בטבריה לנהל חיי תורה מתוך שמחה.


הגבצטט
טוביה
 טוביה
Active Member אורח
הצטרף/ה: לפני 4 חודשים
שרשורים: 19
 

ירוחם:

הרב יהודה קוזניץ - בוגר ישיבת "רינה של תורה" (כרמיאל)

 

רעייתי, ילידת בית שמש, כך שמטבע הדברים, בתחילה גרנו ברמב"ש ג', עד שכמה מחברי, המליצו לי על ירוחם, שבה הקהילה מסייעת לאברכים, גם מבחינה כלכלית והחיים בה הם חיי הרב קוזניץ עלון של הקהילה מאור גליל תורה, לכל דבר.

ביון 200 משפחות חרדיות ככולן ליטאיות, הן בשכונה חרדית. העומדת בראשות קראוס שליט"א, כוללים, ת"ת, ב"י,


הגבצטט
טוביה
 טוביה
Active Member אורח
הצטרף/ה: לפני 4 חודשים
שרשורים: 19
 

 

 

כרמיאל:

הרב וגשל  בוגר ביהמ"ד חניכי הישיבות מאור גליל.

(בעבר היה המבנה ישיבת "נחלת הלויים" חנות לממכר ד"א...) המעבר מהמרכז לכרמיאל התחיל משיקולים כלכליים והמשיך ב'דחיפה' של הר"י הגאון ר' ישראל מאיר וייס שליט"א, שאמר לי כי דווקא בפריפריה החינוך יותר טוב כיון שלא סומכים על הציבור והחידר שיחנכו את הילדים.

לדעתי אין בחירה טובה מזו.

הקהילה מורכבת מאברכים חשובים, אבל כאלו שאפשר לדבר איתם ולקבל מהם.

הקהילה היא בת 500 משפחות, ועדיין עתידה לפניה.

רב העיר הגרא"צ מרגלית שליט"א והעיריה, דואגים להכל ברוח ובגשם, כשגם יתר רבני העיר עומדים בקשר קרוב עם האברכים.

יש לנו היום תלמודי תורה, בתי יעקב, סמינר, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה, כוללים, מקומות תעסוקה לנשים, 

 

 

 

-----

 

מעלות

עם אווירה משפחתית מיוחדת, חידר, בית יעקב וישיבת 'קיבוץ', שנפתחה לפני כשנה 

העירוב והכשרות המקומית, הרבנות באה לקראתנו ומנסה להיענות לדרישותינו

הרב מרגלית שליט"א, מרא דאתרא כרמיאל, משמש כנשיא הקהילה הקרובה למאה משפחות 

ראשי הכוללים ומורי הוראה נוספים.


הגבצטט
טוביה
 טוביה
Active Member אורח
הצטרף/ה: לפני 4 חודשים
שרשורים: 19
 

 

נוף הגליל:

הרב דניאל קלדרון - בוגר ישיבת "תורת זאב" (סולביצ'יק)

שם העיר הוא נוף הגליל, ובה קהילות ליטאיות.

המרכזית היא, בשכונה החרדית הר יונה ג', אשר בה המוסדות, כאשר שכונה זו עתידה לגדול ולהיות עיר ואם בישראל.

מעבר לכך, בנוף הגליל ישנה קהילה צעירה, עם קרוב ל- 30 משפחות בהנהגתו של רב הקהילה הגרא"ז פישר שליט"א.

כעת פרס עליה את חסותו הגר"נ רוטשילד שליט"א, רב בני התורה בעפולה, אשר לאור ההצלחה שם, הסכים להרחיב את גבולות הקדושה לנוף הגליל, בתוספת העמדת הלוואה של מאה אלף שח לכל רוכש דירה, וכעת אנו מצפים שכבר ב'אלול' הקרוב יגיעו עוד עשרות משפחות למרכז העיר נוף הגליל.

הרב דניאל קלדרון על ר הר יונה ג': הרעיון מבחינתי הגיע מחברים בישיבה, כמובן לאחר השיקול הכלכלי בפטיש' היה, האוויר והאווירה.

כיום מתגוררות בהר יונה ג' למעלה ממאה משפח' בראשות המרא דאתרא הגרמ"י פישר שליט"א, ועוד למעלה מחמישים משפחות לבני התורה הספרדים בראשות הגאון רבי נתן בן סניור שליט"א וכן קהילת אהל יעו הג"ר שלמה ליפשיץ שליט"א ועוד קהילות, כמו בעלזא, ברסלב ותוא"י.

לקהילה בהר יונה ג' כוללים, 2 תלמודי תורה ובית יעקב, אשר כולם נמצאים מפוארים ומרווחים, מרכזי קניות ותעסוקה לנשים.

 


הגבצטט
טוביה
 טוביה
Active Member אורח
הצטרף/ה: לפני 4 חודשים
שרשורים: 19
 

בנתיבות ישנן 350 משפחות ליטאיות מתוך אלפי משפחות חרדיות בעיר,

עומדת בראשות הגר"ש מונטג שליט"א הגאון הגדול רבי אריה לוי שליט"א, 

ויחד עימם רבני הקהילה הגר"י כהן ליט"א והגר"י דרוטמן שליט"א,

הרה"ג ר' חנוך זיידל שליט"א, ראש כולל ומוסדות משכן התורה, מעמודי התווך הקהילה.

את המקום מפארת הישיבה הגדולה שכר שכיר, כוללים, תלמודי תורה, ישבות קטנות, בתי יעקב וסמינרים

 

 

 

הקהילה בנתיבות (נווה שרון ונתיבות מערב):

הרב אברהם כהן - בוגר ישיבת "שכר שכיר" :

את נתיבות הכרתי, מהשנים הנפלאות, ב"שכר שכיר"

מבחינת האווירה, אנחנו מרגישים עיר חרדית

 בפרט שהחרדים מרוכזים באזור נפרד.

לאחרונה, מגיעות משפחות רבות למקום, שקובעות את עתידן בשכונות החדשות, הקרובות לקהילה, שלמרות היותן שכונות שלא נועדו רק לחרדים, מאות אברכים ובהן דירות, ונראה שקצב ההתחרדות שלהן, יהיה מהר מהמצופה.

האחת היא 'נווה שרון מקום מגוּרַי, שלאחרונה החלה לאכלס, מאות משפחות של אברכים, והשניה היא 'נתיבות מערב' - שכונה חדשה, שזה עתה קיבלה טופס 4 ובימים אלו החלו שלבי האכלוס.

רוכשים חרדים קנו בעבר דירות להשקעה, במספר בנינים בשכונה, כך שבעצת גדולי ישראל, מנסים לארגן קבוצה משמעותית לקניית דירה חדשה מאותם ה'משקיעים', או לשכור במחירים נמוכים.

יצויין שהציבור הכללי בעיר, מסורתי, ומכבד מאוד את ציבור האברכים, שזה לעצמו דבר חשוב בשכונות מעורבות.

 

רוצה להוסיף כי, מבני הציבור כולם במבני קבע, העריה עומדת לצידנו, ובפרט יועץ רה"ע הנמרץ הרב ליקובר, העושה רבות למען הקהילה,


הגבצטט
טוביה
 טוביה
Active Member אורח
הצטרף/ה: לפני 4 חודשים
שרשורים: 19
 

עפולה:

הרב שמואל נאגר - בוגר ישיבת "בית מדרש עליון"

הגענו בגין שיקולים כלכליים, לאחר 3 שנים בקרית ספר

כיום אני זוכה בנוסף להיותי אברך, להחזיק כולל עם 30 אברכים .. ..

בעפולה כיום כאלף משפחות חרדיות ש־550 מתוכן מתגוררות בגבעת המורה, לצד כ־ 100 משפחות , בסמוך לישיבה הגדולה בעפולה עילית' ההולכת ומרחבת.

בראשות הקהילה עומד מורינו הגר"ן רוטשילד ז"א, ויחד עמו הגר"ב לנג שליט"א, ורבם של חסידי ויז'ניץ הרב טאבק שליט"א, העומד בקשר רציף עם רבני הקהילה.

לה יש מוסדות לכל הגילאים, ת"ת, ב"י, ישי"ק, ובקרוב אף , ישנם במקום עשרות כוללים, מקומות תעסוקה לנשים, אפשרות קירוב ועוד.


הגבצטט
טוביה
 טוביה
Active Member אורח
הצטרף/ה: לפני 4 חודשים
שרשורים: 19
 

 

 

צפת

בצפת יש מגוון קהילות, אווירה, אויר ובעצם כל מה שאברך צריך.

הקהילה הליטאית, שאותה יסדו הגרש"א פייבלזון שליט"א ראש מוסדות 'נחלת נפתלי', והגאון שליט"א ראש מוסדות 'ישיבת צפת', הכוללים כולל, ת"ת, ב"י וסמינר.

הקהילה מונה משפחות, שהן חלק מאותן אלפי משפחות חרדיות בעיר.

לקהילה יש כאן הכל, מו"צים מוסדות לכל הגילאים, מבחר כוללים, מקוואות ועירובין ברמת הידור גבוהה .


הגבצטט
טוביה
 טוביה
Active Member אורח
הצטרף/ה: לפני 4 חודשים
שרשורים: 19
 

 

קרית אתא: הרב יהונתן בן פורת - בוגר ישיבת "מאור התלמוד"

לא חיפשנו את ההמולה של מרכז הארץ, חיפשנו מקום עם רוגע ושלווה, שאפשר להשקיע ב'רוחניות', וגם לא רחוק ונידח.

כמג"ש בגילי הצעיר יחסית, אני יכול לומר שצדקנו...

הקהילה בראשות מורנו הגרא"ש ליפשיץ שליט"א, משפחתית ודואגת, עם קשר טוב בין חברי הקהילה, וזאת ניתן לחוש ביחסה של העיריה כלפינו, בפעילויות עניפות באמצע הזמן וב'בין הזמנים'.

בקרית אתא, ישנן 150 משפחות ליטאיות מתוך מאות מש־ פחות חרדיות בעיר, והיחסים בין הקהילות הם מצויינים.

במקום, כוללים, תלמודי תורה, ישיבות קטנות, בית יעקב וסמינר וכן מוקדי הרב יהונתן בן פורת, על רקע ביהכנ"ס הגדול שע"ין תעסוקה רבים לנשים.


הגבצטט
טוביה
 טוביה
Active Member אורח
הצטרף/ה: לפני 4 חודשים
שרשורים: 19
 

 

"

חיפשתי מקום הקרוב לישיבה בה למדתי בבית חלקיה.

ללכת לקהילה הצעירה שהחלה אז בקרית מלאכי היה נשמע מופקע לחלוטין', אך בדקתי, ומצאתי כי זהו המקום בו אוכל למלאות את שאיפותי, בלי לסחוט את ההורים ובלי טבעת החנק של המשכנתא.

היום, אני ורעייתי ממליצים לכולם לעשות כך.

המקום נגיש למרכז עובדת בי-ם ואני משיב' בשערי שמועות, רבע שעה נסיעה מהבית.

לקהילה שבראשות מורנו הגר"י אברמוביץ שליט"א, יש כולל מצוין, חיידר בתחילתו וכנ"ל ב"י, ומעל לכל, הישי הגדולה בראשות הגר"י אמית שליט"א, אליה מחוברים גם האברכים.

האווירה משפחתית, וכל הרוצה יכול למצות עצמו, אם במסירת שיעורים, בקירוב, או בלימוד עם בחורים מהישיבה.


הגבצטט
טוביה
 טוביה
Active Member אורח
הצטרף/ה: לפני 4 חודשים
שרשורים: 19
 

 

רכסים:

הרב שמואל וולמן - בוגר ישיבת "גבעת שאול"

לאחר כמה שנים במודיעין עילית, החלטנו משיקולים כלכליים, לנסות משהו זול יותר.

ניסינו' את רכסים ופשוט האווירה שבתה' אותנו, שהרי אין שום הבדל בין רכסים למודיעין עילית, מלבד הרוגע.

כך נשארנו, ואנו מרוצים מאוד . הישוב רובו ככולו חרדי (90%), וכמעט חצי ממנו ליטאי.

המרא דאתרא הגרי"מ זוננפלד שליט"א, ויחד עמו רב הקהילה, הגר"י ברנדיס שליט"א, מנווטים את המקום ביד רמה, כשהטעם הטוב שהשאירו גדולי העולם .

שהיו במקום עדיין מורגש ברקע בכל מקום.

ברכסים 2 ישיבות גדולות, "כנסת חזקיהו" ו"קול אליהו" (הגרא"צ סופר שליט"א).

לקהילה ת"תים, בתי יעקב, ישיבות קטנות, סמינר, כוללים רבים ואפשרויות תעסוקה ברכסים ומחוצה לה, במרחק נסיעה קצר, ומיותר כמובן לספר שהישוב בכיוון צמיחה ענק, כך שלכל אדם חרדי, הייתי מציע לבדוק את האופציה, לפני שרכסים תיהפך ל'מוטרופולין' החרדי הגדול והיקר בצפון...


הגבצטט
טוביה
 טוביה
Active Member אורח
הצטרף/ה: לפני 4 חודשים
שרשורים: 19
 

תל ציון: הרב יעקב סמוטני - בוגר ישיבת "נחלת הלויים"

רצינו לגור באזור ירושלים, ואז התארגנה ע"י הרב שלום קולדצקי, קבוצת אברכים לרכישה ב'תל ציון' שהמחירים בה היו עדיין שפויים (וגם כיום ביחס לי"ם, הם עדיין כאלו...).

אכן, המקום הצליח מעבר למשוער, עם משפחות אברכים לכתחילה.

המקום הוא חרדי לגמרי, עם 1,200 משפחות, כש־ 300 מהן ליטאיות.

בראשות הקהילות הליטאיות עומד הגר"א גולדברג שליט"א, ויש לקהילות חידר, ב"י, סמינר, כוללים וישיבה גדולה.


הגבצטט
טוביה
 טוביה
Active Member אורח
הצטרף/ה: לפני 4 חודשים
שרשורים: 19
 

החלק הראשון של המבצע המיוחד שנעשה, לגבש את ציבור בני התורה למקומות מרוכזים.

תוצאות ההגרלה טרם פורסמו, אך כבר עכשיו ניתן להעריך בזהירות כי המבצע הולך לנחול הצלחה, ובעקבותיו יווסדו עוד 4 פרוייקטים חרדים (לפחות) במקומות שלא חלמו עליהם, כמו טבריה - המושבה, אופקים הרכבת, לוד (המשך אחיסמך) וגולת הכותרת; "שערי עכו".

בשעת כתיבת השורות אין לנו את האפשרות לדעת כמה יגורו בכל מקום, אך נראה כי בכל אחד מהם יגורו לפחות מאה משפחות, המעוניינות בחיי קהילה חרדית לכתחילה.

אך זהו רק רק שלב אחד ובהמשך מתכננים העוסקם בנושא לגבש את כל הזוכים, ולהמליץ על ריכוז של הזוכים במתחמים מתאימים.

האתגרים מורכבים, לא בכל מקום רוצים אותנו, אך נתמודד עימם', הם אומרים.

בלוד למשל, גורמי השלטון תכננו את הדירות באופן שלא נגיע לשם כהמשך ישיר של אחיסמך החרדית; ע"י תכנון של מגדלי דירות, פיתוח יקר, ושאר דברים שמטרתן למנוע את ההתרחבות החרדית, אך גם עם זה נתמודד.

עסקני הדיור, הרב אליעזר יוטקובסקי, הרב צבי רבינסקי והרב אברהם סלונים שסיירו במתחם הסמוך לעכו (מעבר לכביש 4 במרחק נסיעה, לחו“ ששים) יחד עם עוה"ד הרב נתן רוזנבלט, שלו ניסיון בנושא ה'מבצעים' של משרד השיכון, התרשמו מהתאמת המקום לציבור החרדי, הקירבה לרכסים, חיפה, קרית אתא וכרמיאל (עד 20 דקות מכל נקודה) הבניינים נמוכים וכנראה גם רוצים את החרדים, וגם אם ישנם עוד אתגרים, הרי ארץ ישראל נקנית בייסורים כידוע, והעסקנים יעשו את המאמצים למען מאות ואלפי המשפחות החרדיות שבעזרת השם יגורו במקום (התב"ע המאושרת היא ל- 8,000 יח"ד, שזה כמו כל אלעד, ועוד היד נטויה).

כמובן שלצד ההצלחות יש גם אחריות גדולה ואנחנו מתכוונים לעשות כל מה שנוכל על מנת לבסס את המקומות החדשים.

בעניינים אלו כבר הוכיחה דגל התורה את הצלחותיה, הן בארצי והן במוניציפלי', הם אומרים.

עוה"ד הרב רוזנבלט: "את הקהילה הפורחת ב'חריש' מינפנו' דרך מחיר למשתכן - גיבשנו את 80 הזוכים לקהילה, שהביאה אותם לגור במקום, ולאחריה עוד מאות משפחות, מעבר למצופה, כאשר לפני שנתיים, איש לא חשב שחריש תקום ותהיה אחת הקהילות המבוקשות, אבל עם עובדות לא ניתן להתווכח...

ובעזרת השם 'דין עכו כדין חריש'..."

 


הגבצטט

השאירו תגובה

שם מחבר

דוא"ל מחבר

כותרת *

גודל קובץ מקסימלי מותר להעלאה 25MB

 
תצוגה מקדימה גרסאות 0 נשמר
Share:

%d בלוגרים אהבו את זה: