התראות
מחק הכל

חדשות

2 שרשורים
1 Users
0 Likes
86 צפיות
שייני
 שייני
Active Member אורח
הצטרף/ה: לפני 7 חודשים
שרשורים: 14
Topic starter  

הועדה בראשות מיכאל ביטון, דנה באתגרי הדיור בחברה

החרדית. יו"ר הוועדה ח"כ מיכאל פתח את הדיון,

שכונס לבקשת ח"כ יעקב אשר, בציינו כי המאבק

למען דיור בחברה החרדית אינו צריך להיות

נחלתם של ח"כים חרדים בלבד, וכי האתגר הוא

לייצר עתודות לבנייה ולשווק בחברה החרדית.

ביטון הוסיף כי לא כל ישוב פתוח בפני

החרדים, ישנם ישובים ששיטתית לא אפשרו

תכנון דיור עבור חרדים. כמו-כן, יישובים

רבים לא מקבלים בפועל את החברה החרדית

ולעומתם אחרים נושאים בנטל באחוזים גבוהים

מדי. בהקשר זה ציין ביטון כי החרדים מהווים

עשרה אחוז מהאוכלוסייה הכללית, כך שאם בכל

ישוב היו מקצים עשרה אחוזים מהבנייה לחרדים

– המצב היה טוב יותר.

ח"כ יעקב אשר עמד על הצורך בקביעת

יעדים לצביון החרדי ובמציאת פתרונות

אמיתיים. לדבריו, אם בונים אז בונים לכולם,

לרבות החרדים, וגם המדינה מכירה בזה שיש

תדריך מיוחד להקמת שכונות חרדיות, הכולל

פרמטרים – איך לבנות את הדירות, ענייני

תחבורה ציבורית וכיוצא בזה.

אשר הוסיף כי כאשר אין יעדים ואין

מספיק תכנון מצד הממשלה מדובר בהדרה הלכה

למעשה. בנוסף, הדגיש כי מצוקת הדיור קשה

יותר בציבור החרדי היא יותר עקב גיל נישואין

מוקדם יותר בקרב הזוגות הצעירים החרדים.

ח"כ אשר ציין כי העיר שפיר אמורה הייתה

לייצר פתרון של עשרת אלפים יחידות דיור בזמן

הקרוב, אולם לדבריו גם זה ירד מן הפרק. כן

הוסיף כי בערים כדוגמת אשקלון ובאשר שבע

– אין הקצאה לשכונות חרדיות, ולכן בכל מקום

שיש בינוי מסיבי עם הסכמי גג – יש להקצות

כ-%15 מתוך סך הדירות המתוכננות עבור

המגזר החרדי.

 

ראשי ערים לא רוצים

חרדים

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, אביעד

פרידמן הסתייג מן השימוש בביטוי "הבעיה של

המגזר החרדי", וציין כי לדעתו יש להתייחס

לסוגיית הדיור בקרב המגזר החרדי כאל אתגר.

פרידמן הציג את נתוני גידול משקי הבית

החרדיים עד לשנת 2045 ,והדגיש כי הגידול יהא

משמעותי, כך שיהיה צורך לספק עבור כ-10 אלף

זוגות חרדים בשנה פתרונות דיור במהלך השנים

הקרובות. עוד ציין כי כמחצית מהזוגות הללו

יקבלו פתרונות דיור בערים הקיימות.

לדבריו, משרד השיכון לא יכול להקים

שכונה חרדית ללא הסכמת ראשי ערים. עוד

הוסיף כי הציבור חרדי נדרש לצורכי דיור יותר

יקרים מהציבור הכללים, הכרוכים בהקמת

יותר מקוואות, בתי ספר ובתי כנסת. כל תושב

שנמצא בעיר, עולה לרשות כ-000,9 שקלים,

ציין, ולעומת זאת אזרח חרדי עולה לרשות

כ-30 אלף שקלים בשנה, דבר המחייב את

המדינה לתת יותר כסף לרשויות עבור התושבים

החרדים. פרידמן הסביר כי בדיונים עם ראשי

הערים ומשרד האוצר עלתה בקשה מטעם

משרד השיכון להעלות את התקציבים הניתנים

לרשויות עבור תושבים חרדים כדי שניתן יהיה

לקדם שכונות חרדיות ביתר קלות.

עוד ציין פרידמן, כי שנת 2021 הייתה

השנה שבה שווקו הכי הרבה יחידות דיור לציבור

החרדי מאז שנת 2016 – 394,6 יחידות דיור. לפי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, בין השנים -2016

2017 היו 0 עתודות תכנוניות. כלומר, המחסנית

הייתה כמעט ריקה ולא היה תכנון, וזוהי הבעיה

המרכזית. לכן, הסביר, האתגר כיום הוא גדול.

הנקודה השנייה, היא שהגענו למימוש

של 79 אחוז מכלל מסך כל התכניות שאושרו

לאחרונה, כלומר עוד 21 אחוז והמחסנית תהיה

למעשה ריקה. היעד מבחינת תכניות דיור

ממשלתיות המקודמות לאוכלוסייה החרדית

עומד על 603,43 יח"ד. היעדים לשנת 2022

הם אגרסיביים, ויש רצון להגיע ל-8537 יח"ד

מאושרות בקרקע מדינה, כאשר מתוך ההגרלות

של מחיר מטרה יוקצו 854,3 יחידות לציבור

החרדי.

פרידמן הוסיף כי מאחר שפתרונות הדיור

מאוד מוגבלים והקרקעות מוגבלות, נבחרו 12

ערים בהן תקודם התחדשות עירונית, מתוכן 4

ערים רלוונטיות לציבור החרדי ירושלים, בת

ים, חיפה ובית שמש. לפי פרידמן, משיחות

שקיים עם 30 ראשי רשויות, עולה כי רק 9 ראשי

רשויות הסכימו להיפגש עמו כדי לדון בנושא,

ומתוכם רק 2 הראו מוכנות אמתית לחתימה על

הסכמי גג עבור הציבור החרדי.

הממשלה הקודמת נכשלה

ח"כ יצחק פינדרוס ציין כי הממשלה

הקודמת לא עשתה את מה שצריך לעשות

ונכשלה בנושא הדיור, ובטח בדיור של הציבור

החרדי. לדעתו, ערים חדשות לא יפתרו את

הבעיה, ולכן הדרך היחידה היא מציאת פתרונות

למול ראשי ערים. בנוסף, ציין כי עלות תושב

 

חרדי לרשות המקומית היא פחותה ביחס לתושב

חילוני. מוסדות הציבור בכל מקרה מדינת ישראל

צריכה לבנות, ולכן המדינה צריכה לבוא לראשי

הערים ולקחת על עצמה את הדבר הזה. אם

האוצר, למשל, יציע לראשי העיר לממן הקמת

גשרים, כבישים ומחלפים – זה יכול לעבוד וצריך

לחשוב כיצד מפצים ראשי ערים, אמר פינדרוס.

ח"כ יעקב מרגי הצטרף לדבריו של פינדרוס

והעיר כי בממשלה הקודמת אכן לא עשו מספיק.

כמו-כן, הוסיף מרגי, אין תכניות צופות פני

עתיד. עוד הוסיף כי צריך להילחם ולא להרים

ידיים אל מול ראשי הערים, וכי הציבור החרדי

פשוט משלים עם זה שהוא לא מקבל את הצרכים

שלו ולראיה – ישנם מגורים בחניונים, גגות,

בייסטמנים. מרגי הוסיף כי צריך להקים לפחות

3 ערים חרדיות, בדרום, במרכז ובצפון. ביחס

להתחדשות עירונית ציין מרגי כי היא מתארכת

לשנים ארוכות מדי. "אנחנו רוצים לשמוע מה

היעדים, הזמנים והאתגרים שעומדים בפנינו,

ואולי גם מוטל עלינו לקדם זאת בחקיקה", אמר.

ח"כ מיכאל מלכיאלי הוסיף כי חלק

מהפשעים של הממשלה הזו זו החלטת שרת

הפנים לביטול ההקצאות החרדיות בקריית גת.

"בהחלטה אחת אלפי יחידות דיור ירדו לטמיון,

ומה הפתרון שמציעים לנו? שולחים אותנו מעבר

לערי החושך. השרה שקד צריכה להחזיר את

ההחלטה הזו, אסור לנקום בציבור שלם", אמר

מלכיאלי.

יו"ר וועדת משנה לתכנון ובנייה בעיריית

אלעד, אבי שטרן אמר כי בעיר שלו העירייה

הצליחה להוריד את משך התכנון לשנתיים

בערך. מצד שני, הבעיה היא שהרבה גורמים לא

מדברים אחד עם השני: משרד השיכון מתכנן,

משרד הפנים צריך לאשר ועדת גבולות, האוצר

מאשר את התקציבים. משכך, יש צורך במתכלל

תכנוני במדינת ישראל. כמו-כן, הדגיש כי יש

לשים לב כי נדרש לייצר תעסוקה וגם תחבורה

ציבורית טובה, תוך חיבור ערים כמו אלעד וראש

העין למטרו העתידי. "אלעד היא הפריפריה של

המרכז", אמר שטרן.

המדינה מגבילה את

החרדים

רפרנט שיכון באגף תקציבים במשרד

האוצר, יפתח עשהאל אמר כי האוצר עובד

בנושא בשיתוף פעולה עם מנהל התכנון ורשות

מקרקעי ישראל, מה שהוביל להישגים שיווקיים

בשנת 2021 ,גם לציבור הכולל וגם לחברה

החרדית. כמו-כן, התקצוב של השכונות האלו

נעשה בשיתוף של האוצר עם משרד הבינוי

ושהיכון. מימון מוסדות הציבור הוא בהתאם

להחלטות מועצת מקרקעי ישראל. ביחס

להסכמי הגג אמר כי משרד השיכון יודע לשבת

עם ראשי עיר ולעשות את ההתאמות הנדרשות

לציבור החרדי.

חבר נשיאות התאחדות נשיאות בוני הארץ,

אברהם להב, הוסיף כי המדינה מגבילה את

החרדים לקנות רק במקום המתוכנן לחרדים וכי

המדינה חייבת לתכנן לציבור החרדי. ישנו ספר

פרוגרמה המכיל תכניות לכלל אוכלוסייה. אנו

רואים כבר מחסור בפרוגרמה, של בערך 6000

יח"ד לשנה, כך שבמצטבר ב-5 השנים האחרונות

הגענו ללמעלה מ-000,25 יחידות דיור שלא

קיימות. עוד ציין כי מצוקת הדיור בערים

החרדיות מביאה למצב קטסטרופלי ומסוכן, שבו

נבנות יחידות דיור ללא היתר.

 

זכות היסוד לחיים בכבוד

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון אביעד פרידמן

סיכם את דבריו וציין כי ישנם כל כך הרבה

הגבלות וחסמים שמקשים על העבודה והופכים

תכניות לבלתי רלוונטיות. לדבירו, לותמ"ל אין

טעם להעלות הצעות, שכן החסמים גורמים לכך

שמסיימים לעבוד על תכניות שההיתכנות שלהן

בסוף היא נמוכה. בנוסף, הרבה מאוד ראשי עיר

בשנת בחירות לא יהיו מוכנים להיות אמיצים

מספיק כדי להגיד שבונים לחרדים.

פרידמן ביקש לבסוף את עזרת ועדת

הכלכלה אל מול ראשי ערים, וגם מול האוצר

ביחס לנושא של תקצוב מיוחד. עוד אמר פרידמן

כי הוא הולך לקדם את כל הפתרונות שעומדים

לרשותו וציין: "אין פתרון אחד, זה כל הפתרונות

ביחד. הבעיה גדולה פי 10 מכל הפתרונות

הקיימים".

ח"כ ביטון סיכם את הישיבה ואמר כי כל

אזרח בישראל באשר הוא זכאי וראוי לקורת גג

מכבדת, בהתבסס על זכות היסוד לחיים בכבוד

ולקורת גג. "היכן שיש בעיות קשות יותר צריך

לעשות מאמץ גדול יותר", אמר ביטון, ודרש

ממשרד השיכון להציג לוועדה בפגישה הבאה

יעדים רב שנתיים בהקשר של פתרונות דיור

בחברה החרדית, לרבות תכנון, בינוי ושיווק.

נוסף על היבטי התכנון, אמר ביטון, יש גם

להתמקד בפיתוח תעסוקתי ותחבורתי. לבסוף,

קרא יו"ר הוועדה לראשי הערים שלא לפחד

מגיוון של אוכלוסיות בתוך הערים, אשר יוצר

איכות חיים לכולם, וכן לגלות רצון טוב ונפש

חפצה לחיים משותפים.

 מתוך ''שחרית''


הגבצטט
שייני
 שייני
Active Member אורח
הצטרף/ה: לפני 7 חודשים
שרשורים: 14
Topic starter  

נתן רוזנבלט

בין חריש, ליברמן והדיון המקומם

 

השבוע קרו שלושה אירועים שונים אשר

קשורים בקשר הדוק למצוקת הדיור בציבור

החרדי.

האירוע הראשון ארע בחריש, אברכים מקרב

הציבור החרדי ההולך וגדל, התקינו צופר שבת,

המשמיע דקה אחת בשבוע מנגינה נעימה, בניגוד

למואזין של אום-אל-קוטוף הסמוכה שמשמיע

את סלסוליו להבדיל חמש פעמים ביום, ואינו

מפריע לליברלים של חריש, הפעם, תושבים

קיצוניים, בעידוד עקיף של ראש העיר -חובש

כיפה- תקפו את האברכים, והתוצאה שני עצורים,

לא התוקפים אלא האברכים כמובן, כמיטב

המסורת של משטרת ישראל, אשר שמה הטוב

יצא השבוע לכל העולם.

האירוע השני היה כאשר שר האוצר ליברמן

-"אוהב אנשים" באידיש, כמה אירוני- דיבר על כך

כי "החרדים הם אסוננו". כל הצרות הכלכליות,

לדבריו הם רק בגלל אברכי הכוללים, ומייד אח"כ

ערך מסיבת עיתונאים, אשר בו ראש ממשלת

ישראל -שוב, חובש כיפה- שב על קיאו של שר

האוצר, ותרגם את הדעה האנטישמית במעשים:

הנחות מפליגות ל"מי שעובד ונושא בנטל" ואפס

התחשבות בכל אחד אחר, שזה כבר השלב הבא

של המסע: תרגום האמירות האנטישמיות לשפת

המעשה.

האירוע השלישי התרחש בוועדת הכלכלה

בכנסת, בכינוס לעניין מצוקת הדיור החרדית

ביוזמת היו"ר מיכאל ביטון -גילוי נאות: עבדתי

קצת עימו בירוחם לפני עשור, הוא עזר רבות

לחרדים והוא חייב לנו רבות: אלמלא הגר"מ

קראוס שהפך אותו לראש המועצה, הוא היה עד

היום חבר מועצה בירוחם-. מי שעיצבן במיוחד

היה מנכ"ל משרד השיכון -חובש כיפה כבר

אמרנו?- אשר הסביר את מדיניות השר שמעליו

-טוב, לא צריך לחזור: כן,גם הוא חובש כיפה-שלא

לעזור לחרדים במאומה, באמירה אנטישמית לא

פחות מקודמותיה, והפעם זה כבר מגיע בעטיפה

מקצועית-מחקרית, שימו לב לאמירה הקשה,

אחרי שהוא מספר כי מתוך 30 ראשי ערים, רק

2 הסכימו לקבל חרדים לשטחן -מותר לנחש כי

מדובר בנוף הגליל ועפולה, המתמודדות עם גל

של ערבים-:"אזרח רגיל עולה לעירייה 9000 ש"ח,

אזרח חרדי עולה  30 אלף ש"ח" הוא גם מסביר

את הדברים באמירות שלקוחות היישר מ"שם":

"הציבור החרדי צורך מקוואות ובתי כנסת וזה

עולה הרבה כסף". לקרוא ולהתפלץ.

לא על השקר אני רוצה לדבר, את זה כולנו

יודעים. אני גר במודיעין עילית ועובר כל בוקר

במודיעין הסמוכה. להגיד שהעירייה במודיעין

עילית משקיעה באזרח פי שלושה ממה מעיריית

מודיעין, זה חלק מהשקר העצמי של כל חובשי

הכיפות במסגרת הממשלה הזו, שכבר מזמן איבדו

קשר עם המציאות. הדגש צריך להיות על ההבנה

כי מדובר בתהליך ארוך ומתמשך של הממשלה

הרעה הזו, שתכליתו להגיע לכך שאין צורך

לדאוג למגזר החרדי. זה מתחיל בראש הממשלה

בנאום רשמי על המגזר "הנכון" שרק אותו צריך

לפטם עוד יותר ומחלחל למטה עד שחילוני

קיצוני בחריש מבין שעם החרדים מותר לעשות

מה שרוצים, ועם השוטר המקומי שקולט כי את

מי שצריך לעצור זה את הרעים, כלומר החרדים.

לנוכח המצב הזה יש שני דברים שעלינו

לעשות: ראשית, לזכור איפה אנחנו חיים ולא

לצפות מהם, גם מהדתיים שבהם, לכלום. שנית,

לשנות את המדיניות של המתנה ארוכת שנים

לעיר חרדית שלא קמה, אלא לעשות מעשה

ולהגיע בהמוננו אליהם, בלי להמתין לראשי

הערים שיזמינו אותנו.

לפני כשלוש שנים, קראתי, מעל במה זו

ואחר כך בבמות נוספות, לציבור החרדי להירשם

להגרלות בעיר חריש. לצערי פחות מאלף נענו

לקריאה. אם היו נענים יותר, היא הייתה היום עיר

חרדית. אך צריך להסתכל על רבע הכוס המלאה:

עברו שלוש שנים, מתוך ה-1000שזכו, קנו לצערנו

רק 700 ,היתר נכנעו להסברים של החברות

שהסבירו להן כי לא כדאי להן לבוא לחריש, מתוך

ה-700 הגיעו לגור כ-250 ,עוד כ-450 אמורים

להתאכלס בשנה הקרובה. מעבר לעובדה שכל

משפחה זכתה במענק של חצי מיליון ש"ח, ה-250

הראשונים הוכיחו כי ניתן וצריך ומומלץ להיכנס

לאיפה שאפשר,גם אם לא מוזמנים משער הכבוד.

הציבור הזה אמנם סופג את המכות מהשכנים

הנחמדים, שניים מהם אפילו זכו להיעצר השבוע,

אך במעשיהם הם לא רק הופכים את העיר למקום

שמשפחה חרדית יכולה לגור בה, אלא מוכיחים

לכולנו, כי בכל עיר ועיר, אנחנו צריכים להגיע,

מבלי להמתין לפתרונות והזמנות שלא יגיעו

לעולם.

צופר השבת בחריש אמנם נשבר פיזית אך

האזעקה תמשיך להישמע ממנו לכל רחבי ארץ

הקודש. עוד יהיו צופרים רבים בהרבה ערים

שיבשרו על כניסת השבת והקדושה.

 

 

מתוך ''שחרית"

 

 


הגבצטט

השאירו תגובה

שם מחבר

דוא"ל מחבר

כותרת *

גודל קובץ מקסימלי מותר להעלאה 25MB

 
תצוגה מקדימה גרסאות 0 נשמר
Share:

%d בלוגרים אהבו את זה: