האם יש שאלה הלכתית …
 
התראות
מחק הכל

האם יש שאלה הלכתית ברבוי נדוניא מצד העברת נחלה


למדן
הצטרף/ה: לפני שנה 1
שרשורים: 1
Topic starter  

לאחרונה למדתי הסוגיא בכתובות נ-נב ולכאורה נראה שהרבה מאד ראשונים ופוסקים סוברים שיש ברבוי נדוניא יותר מעישורי נכסי שאלה הלכתית מצד העברת נחלה. והדרכי משה בסימן קיג הביאו.

ובשוע שם כתב הרמא י"א דאף האב בחיים אין לו להוסיף לבתו יותר מעישור נכסים ואין נוהגין כן.
ולא פירש הרמא על מי סומכין


הגבצטט
שמואל הקטן
 שמואל הקטן
הצטרף/ה: לפני 11 חודשים
שרשורים: 4
 

דבר ראשון תפרט מי הם אותם "הרבה מאוד ראשונים ופוסקים"

דבר שני תראה בט"ז שם שמוכיח באריכות שכך הדין ופשוט שאדם יכול לעשות בנכסיו כרצונו בחייו וזה לא נקרא העברת נחלה,

דבר שלישי כתוב בהלכות נחלות שאם אדם משאיר לבנים אפילו מעט זה לא נקרא העברת נחלה

 


הגבצטט
למדן
הצטרף/ה: לפני שנה 1
שרשורים: 1
Topic starter  
פורסם ע"י: @שמואל הקטן

דבר ראשון תפרט מי הם אותם "הרבה מאוד ראשונים ופוסקים"

דבר שני תראה בט"ז שם שמוכיח באריכות שכך הדין ופשוט שאדם יכול לעשות בנכסיו כרצונו בחייו וזה לא נקרא העברת נחלה,

דבר שלישי כתוב בהלכות נחלות שאם אדם משאיר לבנים אפילו מעט זה לא נקרא העברת נחלה

 

א. תוספות כתובות נ, ב 

תוספות הרא"ש שם

סמ"ג פא

הגהות מיימוניות אישות כ, ג

עיטור אות פ פסיקתא

ראב"ן כתובות סי' סא

ר"ן שם סח, א

 שו"ת מהר"מ מינץ לא

 שו"ת רדב"ז ד, רנה,

מהרי"ט א, כט

שו"ת מהריט"ץ החדשות יג

(העתקתי מהאנציקלופדיה.. )

 

 

ב. ראיתי את הט"ז שם אבל הוא לא מביא ראשונים כדבריו

 

 

ג. לענ"ד יש הבדל אם אדם נותן מתנה שזה מצד שעשה לו נייח נפשיה ונחשב במידת מה כמכירה, אבל לבת נותן מצד קורבה, וזה דומה להנחלה.

ולמעשה גם בעניין מתנה יש פוסקים שמחמירים (גם כאן אעתיק מהאנציקלופדיה, הערה2038 –  2041):

שו"ת פנים מאירות ח"א סי' לז וקו"א בסוף ח"א, ושו"ת מהר"ם ד"פ סי' תתקצח; עי' ר"ן וח"מ שבציונים 2085 – 2089; עי' שו"ת מהרשד"ם חו"מ סי' שלו; מחנה יהודה חו"מ רפב; וכ"מ מהראשונים שבציונים 2064 – 2065, ועי' להלן בד' רשב"ם. ועי' שו"ת מהרש"ם ח"ז סי' יב.

 


הגבצטט
שמואל הקטן
 שמואל הקטן
הצטרף/ה: לפני 11 חודשים
שרשורים: 4
 

אוהו…

אבל למעשה הרי כבר כתב הרמ"א "ולא נהגו כן"…


הגבצטט
ישבב הסופר
 ישבב הסופר
הצטרף/ה: לפני 11 חודשים
שרשורים: 4
 

הרמ"א גם כותב שנהגו להקל בענין שינה בסוכה, ובלולב יבש אם לא נפרך בצפורן, ובהדס לא משולש…

 


הגבצטט
שמואל הקטן
 שמואל הקטן
הצטרף/ה: לפני 11 חודשים
שרשורים: 4
 
פורסם ע"י: @ישבב הסופר

הרמ"א גם כותב שנהגו להקל בענין שינה בסוכה, ובלולב יבש אם לא נפרך בצפורן, ובהדס לא משולש…

 

תסלח לי זה ממש אבל ממש לא דומה. שם האחרונים מסבירים שהיו מוכרחים להקל בגלל שפשוט לא היה להם לולבים והדסים והיה קר מאוד לישון בסוכה 


הגבצטט
למדן
הצטרף/ה: לפני שנה 1
שרשורים: 1
Topic starter  
פורסם ע"י: @שמואל הקטן
פורסם ע"י: @ישבב הסופר

הרמ"א גם כותב שנהגו להקל בענין שינה בסוכה, ובלולב יבש אם לא נפרך בצפורן, ובהדס לא משולש…

 

תסלח לי זה ממש אבל ממש לא דומה. שם האחרונים מסבירים שהיו מוכרחים להקל בגלל שפשוט לא היה להם לולבים והדסים והיה קר מאוד לישון בסוכה 

גם כאן, מבואר בשו"ת מים רבים טז, שטעם המנהג שכתב הרמ"א הוא מפני הדוחק כדי שלא תשארנה עגונות, כך אבל אם היה אפשרות לתקן באופן שיקיימו דעת כל הראשונים הנ"ל היה עדיף כן.

חוץ מזה שהרמ"א כתב כן רק ביחס לעישור נכסים, שבזה סומכים על המתירים להרבות יותר מעישור, אבל גם אותם המתירים עצמם כתבו בפירוש שלא להרבות יותר מידי, עיין ים של שלמה כתובות ד, לט, ומקורו בתשובות הגאונים שהובא ברא"ש וריטב"א ונ"י ומרדכי כתובות שם ועוד ראשונים, שכתבו שראוי לנדות את מי שמרבה במתנת בתו ובנדוניא יותר מדאי,

ומהם שכתבו שלא להרבות יותר ממה שעתיד לבן בירושה 
עי' באבני מלואים סימן קיג בהגהה, מפסקי רי"ד והריב"ש בשיטה מקובצת.
וכ"ש שלא להפציר באב שיעשה כן, עי בריא"ז שם ד, ד י ים של שלמה שם


הגבצטט
שמואל הקטן
 שמואל הקטן
הצטרף/ה: לפני 11 חודשים
שרשורים: 4
 

מפני הדוחק כדי שלא תשארנה עגונות, כך אבל אם היה אפשרות לתקן באופן שיקיימו דעת כל הראשונים הנ"ל היה עדיף כן.

תסתכל בקהלות יעקב שם מבואר לא כך, משמע שהוא מכריע להלכה שמותר לכתחילה להוסיף על עישור נכסים, כי יש הוכחה לכך מהרבה ראשונים

שכן מבואר שם בגמרא שיש תקנת חכמים לתת נדוניה ליתומה מנכסי האב כפי שרצה אביה לתת לה, והרבה ראשונים סוברים שאפילו אם האב רצה לתת לבתו יותר מעישור נכסים ומת נותנים ליתומה כפי שרצה.

ואם נאמר שהאב היה עובר איסור כשהיה מוסיף על עשור נכסים, לא מסתבר שיתקנו חכמים לקיים את רצונו כשיש איסור ברצון זה

 


הגבצטט
למדן
הצטרף/ה: לפני שנה 1
שרשורים: 1
Topic starter  
פורסם ע"י: @שמואל הקטן

מפני הדוחק כדי שלא תשארנה עגונות, כך אבל אם היה אפשרות לתקן באופן שיקיימו דעת כל הראשונים הנ"ל היה עדיף כן.

תסתכל בקהלות יעקב שם מבואר לא כך, משמע שהוא מכריע להלכה שמותר לכתחילה להוסיף על עישור נכסים, כי יש הוכחה לכך מהרבה ראשונים

שכן מבואר שם בגמרא שיש תקנת חכמים לתת נדוניה ליתומה מנכסי האב כפי שרצה אביה לתת לה, והרבה ראשונים סוברים שאפילו אם האב רצה לתת לבתו יותר מעישור נכסים ומת נותנים ליתומה כפי שרצה.

ואם נאמר שהאב היה עובר איסור כשהיה מוסיף על עשור נכסים, לא מסתבר שיתקנו חכמים לקיים את רצונו כשיש איסור ברצון זה

 

דבריך נכונים,

ובכל זאת טענתי השניה עדיין עומדת – שגם הראשונים המתירים לא התירו להרבות מידי

 

(ובעיקר הוכחת הקה"י יש לדון – אולי הראשונים מודים שלכתחילה יש ענין לא להרבות יותר מעישור נכסים אבל אין זה איסור גמור ולכן אם האב רצה לתת לבתו יותר מעישור ולא לחוש לענין זה נותנים לבתו כפי שרצה

ועוד יתכן שגדר תקנת חכמים היתה לתת לבת קנין וזכות בנכסי אביה כפי שרצה לתת לה, וע"כ אפילו אם היה צד איסור בדבר מ"מ כבר זכתה וצ"ע]


הגבצטט

השאירו תגובה

שם מחבר

דוא"ל מחבר

כותרת *

גודל קובץ מקסימלי מותר להעלאה 25MB

תצוגה מקדימה גרסאות 0 נשמר
Share:

מרן פוסק הדור הג"ר יוסף שלום אלישיב

אני מורה לכל השואלים אותי להצטרף לארגון החשוב שהשמחה במעונו (להג"ר יהודה סילמן שליט"א)

מרן הגרמ"י ליפקוביץ זצוקל

כמו שאסור לגנוב כדי לחתן את הבת, כך אסור לקחת חובות כשרגליים לדבר שלא יוכל להחזירם. (להג"ר שריאל רוזנברג והגר"ח מישקובסקי שליט"א).

מרן הגרנ"צ פינקל זצוקל

נשיא ממלכת התורה מרן הג"ר נתן צבי פינקל זצוק"ל: כיום כל אחד צריך לחתן את עצמו!!! ובפרט בזמנינו שגובל ב"פיקוח נפש" ממש, ולא להכביד על ההורים, ומובטחני שעי"ז יזכו לסע"ד מיוחדת, וכפי שראיתי בעיני בחוש.

מרן הגר"י אידלשטיין זצוק"ל

הפתרון הוא רק ערי הפריפריה, שם המחירים זולים. הקב"ה רוצה ליישב את כל ארץ ישראל, שיגורו חרדים בכל מקום, ותפעל להביא לשם עוד הרבה זוגות של בני תורה, עד שהעיר אצלכם תיהפך להיות מקום תורה...

קריאת גדולי ישראל

" לקנות דירות לבניהם ולבנותיהם אך ורק במקומות התורה הזולים בצפון ובדרום, ולהסתפק במועט ... שהורי הבנות לא יתחיבו יותר מ180 א' ש"ח..."

קריאת ראשי הישיבות

"לגור במקומות רחוקים יותר.. וק"ו להורים משני הצדדים שלא לדחקם ולצערם... לא לבקש להטיל על חמיו וחמותו ממון שאין לו... ראוי שישאו הצדדים בעול שווה בשווה..."

רבי משה בן מיימון

".. והמעלים עיניו …הרי זה עובר על לא תאמץ את לבבך ... ועל לא תעמוד על דם רעך … ובטל מצות וחי אחיך עמך, ואהבת לרעך כמוך…"

מרן החפץ חיים זיע"א

"כי יש לי לדבר אל הפרושים בני הישיבות. לומדים הם, חריפים הם ומתחדדים בפלפולא דאורייתא......"

מרן החזון איש זיע"א

"אינו מובן לי היטב הדייקנות יתירה בדברים שהרחיקום רבותינו ז"ל, כמבואר ברמ"א שכל מה שיתנו יקח בעין יפה, רצונו לומר בין רב למעט, ואז יצליח, והצלחה שמבטיח הרמ"א ודאי עדיף מהשתדלות". אגרות חזון איש (קסז):

מרן בעל קהלות יעקב זיע"א

"אשרי חלקם של התמימים והישרים בלבותם, אלו הבחורים היקרים שאינם מהלכים בגדולות ובנפלאות, והם צנועים וענוים, ואינם מדמים דמיונות שוא לא על עצמם ולא על המיועדת להם, והולכים בתום וביושר, והם מאוד מרוצים ..."

מרן הגרא"מ שך זיע"א

דעת מו"ח מרן בעל ה"אבי עזרי זי"ע שצד החתן והכלה צריכים להתחלק בכל הוצאות שווה בשווה, ולתלמידיו המצויינים עודד להשתדך עם גבירים שהיה מצוי בשעתו, אולם חלילה לדרוש ממי שאין לו. (מפי חתנו הגאון הגדול רמ"צ ברגמן)

מרן הגר"ח קניבסקי זיע"א

"אין להתחייב מה שאין לו רק שיאמר שישתדל לתת מה שחושב ויתחייב רק בשיעור שמשער שיכול להשיג (מנחת תודה על תורה עמוד תסח) "הורה הגר"ח קניבסקי, שגם לנישואי ילדים אסור לקחת חובות על עצמו כשאינו יודע ברגע הלקיחה מהיכן יפרע אותם. ואסור לסמוך על הנס". ('עומק הפשט' בשם הרב ח.ש.) ובעלון דברי שיח בשמו: "אין צריך להתחייב על מה שאין לו [דמה יעשה, שיגנוב] !? העצה היא שכאשר הוא יושב עם הצד השני יאמר לו שהוא מצידו ישתדל לתת כל מה שרק אפשר, וכך יאמר לצד השני שגם הוא ישתדל כך."

הגאון הגדול רבי ברוך דב פוברסקי שליט"א

"ההתחייבויות של ההורים המה חורבן הדור לצערנו. לדעתי מוכרחים להפסיק זאת כליל, ואין היא דרכה של תורה להפיל על ההורים עול כספי כה כבד"

הגאון רבי יוסף ליברמן בעל משנת יוסף

"אמרתי לו: למה זה כבוד חמי נתן לי את חפציו השייכים לו, ומה טוב אני ממנו, ולמה מגיע לי יותר ממנו? הנה ייקח נא חזרה את כל אשר נתן לנו משלו, ואני קניתי לי הנצרך לי ובטחוני שהשי"ת יעזור. וכן הוי..."

הגאון רבי בנימין זילבר זצוק"ל

"ובקלות אפשר לעבור על "ארור מקלה אביו ואמו". ואם הי' העת והעט בידי הייתי צריך להאריך בבעיה כאובה זו, וזה בודאי מהגורמים העיקרים שבן דוד לא בא וכו'. ואולי גם בגלל זה הרבה פעמים אנו רואים מה שאין הזיווג עולה יפה, ולפעמים אין מצליחים וכו' . והרבה פעמים מרגישים שגורם זלזול בקדושת הנשואין וכו' ונעשה זה לסחר מכר וכו'. " (אז נדברו ט, נא)

הגאון רבי אברהם גניחובסקי זצוק"ל

נמצאנו למדים שאם בחור ישיבה אומר לאביו "קח לי דירה עם כך וכך חדרים כי כן ראיתי אצל החברים שלי והיא ישרה בעיני", הרי זה בלא תחמוד דאורייתא..

הרב רבינסקי/ ועדת הדיור

"ובכן, הציבור שלנו בס"ד, מונחה ע"י גדולי ישראל שליט"א וזצוק"ל בכל צעד ושעל. בחינוך, בשידוכים, ברפואה, בהשקפה טהורה ועוד. ונשאלת השאלה, מה אמרו גדולי ישראל בנושא זה של הדרישות הגבוהות?.."

הרב ישראל גוטמן / ארגון מסילה

"המציאות מוכיחה, כי בסופו של דבר רבים מאלו שמקבלים הרבה מהוריהם, דווקא נופלים לבור כלכלי לא פשוט מכמה סיבות. ואמנה אותן אחת לאחת..."

הגאון רבי יהושע אייכנשטיין:

זהו השחתת המידות וקלקול כל החינוך הטהור להסתפק במועט ולא לחיות על חשבון השני.

הגאון הגדול רבי משה הלל הירש:

אין שום מקור וסברא ומסורת בעולם כלל, שאבי הכלה צריך לתת פרוטה אחת יותר מאבי החתן.

הגאון רבי שמואל יעקב בורנשטיין:

רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה.

הגאון רבי יששכר מאיר:

פקוח נפש ממש, וכולהו איתנייהו ביה.

הגאון רבי דוב צבי קרלנשטיין:

משפחות רבות התמוטטו מחמת זה, אשריכם שזכיתם, ותחזקנה ידיכם.

הגאון רבי ישראל מאיר וייס:

כמה אנשים עוד צריכים למות מחמת זה עד שיעשו משהו בענין?

הגאון רבי גבריאל יוסף לוי שליט"א

"שלא ייווצר מצב שקונים דירה זולה יותר, ועדיין צד הכלה צריך לשלם סכומי עתק. ובאמת גדולי ישראל נתנו דעתם בנושא זה בצורה נחרצת..."

הגאון רבי צבי רוטברג:

בדוק ומנוסה שהבחורים שהולכים בצניעות ומסתפקים במועט זוכים לסע"ד מיוחדת.

הגאון הגדול רבי יצחק שיינר:

איך בן תורה יכול להתאכזר ולדרוש סכומים אגדיים? הציבור נהיה עקום לגמרי בענין זה, המצב זועק עד לב השמים.

הגאון הצדיק רבי יקותיאל הלברשטאם

היום בעוונותינו הרבים רואים שאברך אחר חתונתו נהפך לאיש אחר, ואין בו עוד אותו החיות בעבודת הבורא יתברך כמו שהיה בו עד עתה, והטעם לזה שבחור זה הרבה בדרישות להוריו שיפזרו עליו ממון הרבה לקנות דירה מרווחת וכלים נאים והאב שאין בידו לענות על כל הדרישות צריך להמציא לו הממון בדרך עקלקלות שמעורב בזה כמה איסורי תורה וחששות של גזל... (שפע חיים ויצא)