האם לא להינשא – זה בבחירת האדם או גזרה משמים

שאלה
האם לא להינשא – זה בבחירת האדם או גזרה משמים
ועוד לא הגיע הבאשערט…
עובדה שכשהם חווים מצוקת בדידות אמיתית כנ"ל הם מתנערים…
אבל אולי גם המצוקות מכוונות לעת והעונה המתאימים לשעה הטובה…
אם כל העיכובים מלמעלה, לכאורה למה לטרוח על השדכנות הרי מה שנגזר עלי ממילא יגיע לי גם אם אתאמץ מאד וגם אם פחות…
אז אולי לעשות השתדלות מינימלית ודי בזאת.

פעם אמרה לי אם לבחור בשידוכים – שה' מכניס את הג'וקים הבררניים למוחם של המשודכים בכדי שיגיעו בסוף לשידוך האמיתי שלהם…
אשמח אם תוכלו להבהיר את העניין, תודה רבה על הכל.
שתהיו שליחים לשמחות לרוב.

תשובה:
ראשית, אני רוצה להדגיש מראש שכל עניין השידוכים כולו אך ורק משמים, הקב"ה יושב ומזווג זיווגים בדרכיו שלו ובני אדם הם רק השליחים שלו, אנו מאמינים באמונה שלמה שהנסתרות לה' אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם.

לעצם השאלה:
נאמר בתורה: הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים – דברים ל' פסוק י"ט. מפרש רש"י: כאדם האומר לחברו בחר לך חלק יפה.

הווי אומר שכל מעשי האדם – הם בחירה של האדם בעצמו. גם כאשר הנסיבות מפתיעות אותו, תמיד יכולת הבחירה בידו, הטוב או הרע.
לו היה האדם נטול יכולת בחירה, לא היו באים אליו בטענות (אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו – עבודה זרה דף ג), ויש מצבים שלך אנוס ושוטה שפטורים ממצוות מסויימות או כולן, כל מקרה לגופו.

השאלה כמובן אינה מתייחסת למצב כזה, כי אם במצב שיש יכולת ואף צריכים לפעול.
יצר הרע יושב על מפתחי הלב, כמו זבוב. היום אומר כך ומחר אחרת. בהתאם למה שיש סיכוי להצליח יותר להוריד את האדם.

ניסיונות חיפוש הזיווג לפעמים אינם קלים, כמו בקריעת ים סוף, יש שעברו דרך קצרה ויש ארוכה, אבל בסופו של דבר – כולם הגיעו לצד השני ואמרו שירה בשמחה רבה, גברים כנשים.

היו גם מי שלא זכו לזה, כאלו שמתו במצרים במכת חושך. כאלו שלא רצו להאמין ולצאת ממצרים למדבר שממה.

כאשר אדם מתחיל לחפש את זיווגו, הוא נמצא בנקודה מסויימת של חייו. יש לו כל מיני רצונות שנגזרים מהסביבה שבה הוא חי ומה שעבר עד כה. אם אכן הוא יכול למצוא את זיווגו באותה השעה, הרי שהוא זכה ומלאכתו נעשית בקלות. ואם הוא מחפש מה שלא מתאים לו, הוא נידון לחיפוש ארוך או קצר.
וכבר אמר איוב: "כְּדַבֵּר אַחַת הַנְּבָלוֹת תְּדַבֵּרִי גַּם אֶת הַטּוֹב נְקַבֵּל מֵאֵת הָאֱלֹהִים וְאֶת הָרָע לֹא נְקַבֵּל" איוב ב פסוק י.

לכל תקופת השידוכים יש מטרה ברורה ותכלית שלעיתים היא נסתרת מבני האדם ולפעמים מבינים אותה רק לאחר מציאת הזיווג.
אני יכול להעיד על כמה וכמה שידוכים שיצאו אל הפועל ואני מכיר מקרוב את הזוגות הללו, שכל אחד מהם חיפש את השני במשך שנים, ולפעמים גם שנים רבות, שכל אחד מהם היה חייב לעבור איזה שהוא שינוי (ולפעמים מאוד מרחיק לכת) בכדי שיוכל למצוא את הזיווג שלו. כי כשהוא התחיל לחפש, לו היו מציעים לו את זיווגו, הוא אפילו לא היה מתחיל לברר עליו…
אבל הזמן עושה את שלו הגיל לא מחכה, והרצון ממשיך לבעור, ואכן, כל יום מקרב אותו לזיווגו האמיתי.
השאלה היא: האם הוא אכן עשה מעשים שיכולים להיקרא השתדלות למציאת הזיווג או ההיפך.
לומר באדישות: הקב"ה מכניס את הג'וקים כדי שיגיעו לשידוך שלהם ולהחליט שאי מי כבר עשה את ההשתדלות שלו מספיק – זוהי כמעט כפירה, וכי אנו יודעים מהם חשבונותיו של האלוקים?

ומתוך הניסיון, מי שמחליט לסמוך "על הנס" ולומר שהשידוך משמים ולכן הוא מחכה להצעות ולא טורח להרים טלפונים לשדכנים – הוא דוחה שוב ושוב הצעות טובות באמתלות שונות ומשונות. הוא אינו מחפש את מה שמתאים לו, כי אם את מה שלא מתאים לו ושלום עלייך נפשי.
זהו אינו "ביטחון" כי אם חוסר בסיסי באמונה. שהרי לו חלילה היה מתבשר שהוא חולה, האם לא היה דורש ברופאים ועושה מה שאומרים לו כדי להישאר בחיים? וכן לו היו מפטרים אותו מעבודתו, הוא היה ממשיך לשבת בבית ולא לנקוף אצבע לצורך השתדלות לפרנסה?

זהו אפוא המדד להתנהגות נכונה וראויה או שלא.

מאידך, יש לנסות ולהציע שידוכים למי שמוכן לשמוע ומחפש את זיווגו, כי הקב"ה לא התייאש ממנו, ומדוע יתייאשו ממנו השדכנים? שידוכים מבוגרים נעשים כל העת.

כפי שציינתי במאמרי, הנתונים לפעמים משתנים כדי לתת פתח לרווקים (או לאלמנים וגרושים) למצוא תירוצים מדוע הם הסכימו לשמוע פתאום על הצעות שלא רצו. אבל בבסיס הדברים, מדובר על החלטות אמיצות שקרו בגלל אירועים עולמיים שהקב"ה הביא לעולם, בין השאר – כדי להמציא זיווגים.
פנחס גולדשטיין