בענייני אמונה וביטחון והשתדלות
מפי הגאון הגדול רבי גבריאל יוסף לוי שליט"א, ראש ישיבת באר התורה וחבר נשיאות 'השתדלות'
הכל בגזירת עליון – אך ההשתדלות גם מחויבת
השקפה יסודית היא כי "אין האדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזים עליו מלמעלה" (חולין ז:). והדברים אמורים כלפי כל מה שקורה לאדם, וכמובן גם על ענייני פרנסתו. שכן "לא עניות מן האומנות ולא עשירות מן האומנות, אלא הכל לפי זכותו" (קידושין פב.), "כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה ועד יום הכיפורים (ביצה טז:)", ו"אין אדם נוגע במוכן לחבירו אפילו כמלא נימא" (יומא לח.):
וכפי שסיכם הרמב"ן (בראשית לז טו) במשפט קצר: "הגזרה אמת והחריצות שקר."
לאור הידיעה, כי כל מה שקורה לאדם הוא רק על פי מה שנגזר עליו על פי זכויותיו, מבלי יכולת לשנות זאת על ידי פעולותיו, היה מקום לחשוב, שאין לו לאדם להתעסק כלל בענייני החומריים, ואף לא להתעסק בפרנסתו. אלא שלאמיתו של דבר, אין זה כך, וכי האדם מחויב לנקוט ב'השתדלות', לכלכל את עניינו ולדאוג לפרנסתו: וכפי שכתב המסילת ישרים (פרק כא:)
"וכבר היה אדם יכול להיות יושב ובטל והגזירה היתה מתקיימת, אם לא שקדם הקנס לכל בני אדם, 'בזעת אפך תאכל לחם' (בראשית ג יט),אשר על כן חייב אדם להשתדל איזה השתדלות לצורך פרנסתו, שכן גזר המלך העליון, והרי זה כמס שפורע כל המין האנושי אשר אין להמלט ממנו .
על כן אמרו (ספרי ראה טו.יח.): 'וברכתיך' (דברים טו יח), יכול אפילו יושב ובטל? תלמוד לומר (שם)
'בכל משלח ידך אשר תעשה .'אך לא שההשתדלות הוא המועיל, אלא שהשתדלות מוכרח, וכיון שהשתדל הרי יצא ידי חובתו,וכבר יש מקום לברכת שמים שתשרה עליו, ואינו צריך לבלות ימיו בחריצות והשתדלות"
הווה אומר, שלמרות שהכול מוכתב מראש, מכבשונו של בורא עולם, מכל מקום נגזר על האדם שעליו להשתדל, ו'ההשתדלות מוכרח', וברכת שמים מותנית בכך .
גדריה של ההשתדלות – טעונים ביאור
לאור דברי בעל מסילת ישרים, קיימת חובת השתדלות מוכרחת אותה יש לקיים כדי 'לצאת ידי חובה', כאשר מעבר לכך 'אינו צריך לבלות כל ימיו בחריצות והשתדלות'. אולם השאלה המתבקשת היא, כיצד קובעים את הגבולות של הדברים האלה!?
בעניין זה מקובל למשל לומר, כי יש הבדל בין 'השתדלות לזמן קרוב' שהיא רצויה, לבין 'השתדלות לזמן רחוק' שאינה רצויה. והשאלה היא מה הוא 'זמן קרוב 'ומה 'זמן רחוק', היכן הגבול!?
כמו כן, מן הראוי לשאול, האם יש הבדל בין השתדלות אשר אדם עושה לצורך עצמו, לבין השתדלות הנעשית לצורך אחרים. ואם כן, האם המשפחה הקרובה היא בגדר 'אחרים' או שמא בגדר 'עצמו!?'האם יש חילוק בין רמות ההשתדלות הנצרכות לפרנסה, שידוכים, רפואה, חינוך הילדים, ותחומים דומים!?
וכאשר ההשתדלות היא לצורך מילוי התחייבות, מן הסתם יש לה גדר שונה מחויב יותר. אך האם יש הבדל בעניין זה, בין סוגים שונים של התחייבות (כתובה, שידוכים, וכד!?)'
האם נטילת הלוואות היא בגדר השתדלות מחויבת,וכיצד ישער האדם שיש ביכולתו להחזיר את ההלוואה!?
ובאופן כללי, באיזו מידה משפיעה רמת מדת הביטחון של האדם על חיוב ההשתדלות, ואיך ידע האדם לבחון את דרגת הביטחון שלו!?
וישנן גם שאלות, כמו: מה ההתייחסות לגבי ההשתדלות שהיא לצורך קיום מצווה? האם גם בכך יש להמעיט בהשתדלות, או שמא ההשתדלות היא חלק מן המצווה?! האם יש חילוק בעניין זה, בין מצוות 'חיוביות' כמצה, סוכה ולולב, לבין מצוות 'קיומיות 'אשר אדם חייב לקיימן רק בתנאי מסוים, כמו למשל מצוות שחיטה, שרק כאשר אדם מעוניין לאכול בשר הוא צריך לשחוט בהמה!?
שאלות אלה, הינן רק חלק מהסוגיות הרחבות, בעניינים המצויים אצל כל אדם במסלול חייו, ובפרט אצל בני התורה – 'שבט לוי' של דורנו, החפצים להשקיע מרצם בתורה, ולא לטבוע בים ההשתדלות.
השתדלות למעשה
שאלות ותשובות מעשיות לדילמות מצויות בתחום ההשתדלות בעיקר בתחום נישואי הילדים