ההתחייבויות הכספיות
"אין להתחייב מה שאין לו. רק שיאמר שישתדל לתת מה שחושב, ויתחייב רק בשיעור שמשער שיכול להשיג". (מנחת תודה על תורה עמוד תסח)
"הורה הגר"ח קניבסקי (שליט"א) [זצוקללה"ה], שגם לנישואי ילדים אסור לקחת חובות על עצמו כשאינו יודע ברגע הלקיחה מהיכן יפרע אותם. ואסור לסמוך על הנס". ('עומק הפשט' 7 עמ' 31 בשם הרב ח.ש.)
מעלון "דברי שיח", מתורתו של מרן פרשת חיי שרה תשפ"ב וז"ל:
"הנה, אחד הקשיים הגדולים בשידוכים הוא ההתחייבויות הכספיות, ובאמת אין צריך להתחייב על מה שאין לו, [דמה יעשה, שיגנוב] !?
העצה היא שכאשר הוא יושב עם הצד השני יאמר לו שהוא מצידו ישתדל לתת כל מה שרק אפשר, וכך יאמר לצד השני שגם הוא ישתדל כך.
ובעצם זו בעיה של כל האברכים בזמננו, ויתפלל לה' שיבוא מה שנגזר, שיוכל להסתדר איתו גם מהבחינה הכספית. ועצה טובה היא לקנות דירה במקום זול, ולשכור ולהשכיר במקום אחר."
ובקונטרס חמדת חיים עמוד קצט כתב וז"ל: אמר רבנו ששמע כי לבן תורה מותר להתחייב סכום גדול בנדוניא, דבלא"ה מוקף הוא בניסים. ובעת שהגיה רבנו את הספר הוסיף ̄דמסתבר שאין הלכה זו גורפת אלא למי שבאמת ראוי להיות מוקף בניסים.
. וסיפר לי אחי הגרמ"א שליט"א ששאל את רבינו שמציעים לו שני שידוכים ששניהם שווים, אלא שהאחד רוצה לתת יותר כסף מהשני, האם זה שיקול שיש להביאו בחשבון, ומרן הרים את קולו שלא כהרגלו ואמר: "געלט איז בלאטע, געלט איז בלאטע"… (כסף זה בוץ) דהיינו שאינו כלום, אפילו בתור שיקול כל דהוא (ולאחרונה שמעתי הקלטה ממנו, שאומר, שאצל אבא [מרן הסטייפלער] הגריעותא בשידוכים הכי גדולה היתה אם יש להם הרבה כסף…).
לא לדאוג
"מעשה שהיה בבחור שהגיע אליי, ואמר שזכה להתארס אבל אין לו פרוטה להוצאות הנישואין, והוא עני ואביון, וחושב שיאלץ לחזר את פתחי נדיבים ולקבץ נדבות. הבחור היה נבוך מאד, ואובד עצות.
הנחתי ידיי על כתפיו, והרגעתי אותו ואמרתי: נאמר בפסוק ״פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון״, שהקב׳׳ה דואג לכל בריה ואינו שוכח אף אחד, אז גם לך הוא ידאג.
בדידי חזיתי הניסים שהיו לי בכל ילד שחיתנתי, כגון שהי' פעם שביקשו ממני לכתוב הערות על ספר ה'רוקח' על התורה, ושילמו על זה כפי הסכום שהייתי צריך בתקופה ההיא לנשואי בתי.
הכל משמים
"יש האומרים שכל שידוך שמציעים להם 'נתקע', ונדמה להם שהצד השני לא רוצה אותם, כביכול. אבל האמת שזו היא הדרך בתורת השידוכים, וכך מתנהלים הדברים, עד שמגיע מה שנגזר מן השמים, ואז הכל 'רץ', עד שאי אפשר לעצור את הגלגל .
כמו-כן, אם עומד לפנינו שידוך שלא נגזר, הרי שיתכן מאוד שכאשר מתבצע בירור על המשפחה, ייאמרו דברים שלא היו ולא נבראו, העיקר שהשידוך לא ייצא אל הפועל, והכל הוא מאתו יתברך.
והכל תלוי בסיעתא דשמיא. יש מקרים שתקופת השידוכים עוברת מהר, ויש שנגזר להתעכב, הכל מאת ה' הוא. יודעני על בחור שנכנס לשידוכים כבר בגיל 17, וזאת על פי הוראת החזו׳׳א, ולבסוף השתדך רק בגיל 24. מה התברר? כשהוא היה בגיל 17, הכלה היתה רק בת ,12 והיה עליו להמתין עד שתגדל. .."
לא צריך להתרעם על תשובה שלילית
"יש משודכים רבים שיש להם עוגמת נפש מהתקופה, ומצידם היו מעוניינים שהכל יעבור בקלות ובמהירות, אבל הגמרא )סוטה ב' א'( אומרת שקשין לזווגן כקריעת ים סוף, ואת הים אי אפשר לקרוע בקלות, וצריך להתפלל שזה ילך מהר. וכאמור, כאשר מציעים שידוך שלא נגזר, מערימים מן השמים את כל הסיבות שיתעכב, וכשמגיע השידוך המתאים, הכל נעשה מהר בעזרת השם.
יש שמתרעמים על כך שמשיבים להם תשובה שלילית, אבל האמת שלא שייך שתהיה תרעומת על צד שלא רצה. משל למה הדבר דומה ,לאדם שהלך ברחוב וחיפש את ראובן, ופגש את שמעון, וחשב בתחילה שזה ראובן, ורק לבסוף ראה שזה שמעון; וכי שייך שתהיה ל ותרעומת על שמעון למה הוא אינו ראובן?… בודאי שלא!
והוא-הדין לענייננו, מה שהצד השני סירב ולא רצה להתקשר, זה לא מפני שהוא שונא וכו', אלא מפני שזה לא השידוך שנגזר .
יש שחוששים לשדך ילדיהם בצעירותם כמו שאכן צריך לעשות ונרתעים מכך, וזה אינו נכון, מפני שאם נגזר, הכל יהיה בעז׳׳ה, ואי אפשר לעשות מאומה נגד רצון ה.'
יש שחושבים שכביכול יש מי שמקלקל להם בשידוכים, אבל נחזור שוב ושוב על הכלל שכבר אמרנו לעיל, ששידוך שנגזר – אף אחד לאיכול לקלקל, וזה בדוק ומנוסה.
וידוע המעשה שאחד התאונן בפני החזו׳׳א שהשכן מלמטה מקלקל לו כל הצעת שידוך… ומה השיב לו החזו׳׳א? – כאשר תזכה ויגיע מה שנגזר, ישאלו אצל השכן למעלה… וכך הווה… מה שנגזר כך יהיה, והקב" ה כבר יגלגל את הדבר בצורה הטובה והנקיה ביותר .
ופעמים שנגזר השידוך דוקא ע׳׳י גירושין, כמו שכתוב בספר חסידים שלפעמים אדם משתדך עם שידוך שאינו שלו, ומתגרש ובכך מקבל את שידוכו, שרק בתור גרוש הי' מקבלו, ואחרת לא הי' מקבלו. ובתחלה לא התאים לו להשתדך עם השידוך האמיתי שלו, והתגלגל רק בצורה כזאת, ורואים זאת בחוש הרבה."
"יש שמציעים להם שידוך עם גרוש, והאמת שלא תמיד זה חסרון, תלוי מה הסיבה שהתגרש, דלפעמים אינו אשם כלל."
"יש שמתעכבים בשידוכים, וזו אינה הדרך הנכונה, דהא איתא במתני ׳אבות, פרק ה' משנה כ"א בן י"ח לחופה, וברמב׳׳ם כתב בן י"ז לחופה, וצ" עשסותר, וביאר הגרע׳׳א הכוונה שנת הי"ח, דהיינו בשנת י" ז ועי' שו"ע אבהע"ז סי' א' ס"ג.
והנה מלבד שחייבים לישא אשה מבן י"ח כדברי המשנה והשו״ע, ע" ישנושא אשה מוקדם יותר, יגרום שבאים יותר מוקדם נשמות לעולם ,ויתקיים מה שאמרו חז״ל בגמ׳ יבמות ס״ב א' אין בן דוד בא עד שיכלו נשמות שבגוף.
ובשם הגר״א נאמר שלולא דמסתפינא היה מתיר חרם דרבינו גרשום שלא לישא ב' נשים, כדי שישאו כמה נשים, ויבואו יותר נשמות לעולם, ויבוא המשיח. והחזו״א רצונו היה שיינשאו כבר בגיל שבע עשרה .
ובפרט בזמננו שיש אפשרות ללמוד אחר החתונה, בודאי יש לישא קודם אשה עיין קידושין כ״ט ב'. יש כאלה שלא רצו לשמוע שידוכים בגיל צעיר ,ועכשיו שכבר רוצים, קשה למצוא להם שידוך, ונתקיים בהם דברי חז״ ל ברכות ז' א כשרציתי לא רצית, עכשיו שאתה רוצה איני רוצה.
ויש שמתרץ עצמו שמרגיש שאינו בשל, אמנם אינו נכון שהרי מה שייך שאינו בשל, כבר מגיל שלש עשרה ויום אחד אפשר להתחתן, ועד כמה שמתחתנים בגיל צעיר, יותר טוב.
ויש שטוענים שזה יגרום להם לירידה בלימוד, אבל כל זה אינו נכון, והטעם- דכל זה היה שייך פעם בחו״ל, שכשבחור התחתן היה יוצא לעבוד ומפסיק ללמוד, אבל היום שיש כוללים וממשיכים ללמוד, לא שייך טעם זה.
ויש התולים עצמם במרן הגרא״מ שך זצ״ל, אבל גם אינו נכון, שהרי ברור שכל כוונתו היתה רק באם לא ילמד אחר החתונה, אבל עובדא ידענא שהוא בעצמו אמר 'על כזה שידוך לא התכוונתי, כשאחרי החתונה ימשיך ללמוד!' "
יש דברים שראוי להימנע בשידוכים משום חשש סכנה, כגון לישא בני- דודים. מתחלה הייתי סבור להתיר רק חמישי בחמישי, כדמצינו לענין עדות גט וחליצה, אמנם שמעתי שהעידו בשם אאמו״ר שהתיר אף שלישי בשלישי."
סגולות לשידוך
"ההשתדלות הכי טובה ומועילה היא תפילה, ואף אם הירבה להתפלל ,כבר אמרו בגמרא ברכות ל״ב ב' אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה, יחזור ויתפלל, שנאמר קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה.'
ועיין ברא״ש בנדרים דף מ' א' בטעם למה יש לבקר את החולה אף פעמים רבות, שאם היה מבקרו היה מבקש רחמים עליו, ואפשר שעת רצון הוא, ותהיה תפלתו נשמעת, ומניעת הביקור גורם שימות. וזה הפשט ב'יחזור ויתפלל, 'שהרי אי אפשר לדעת מתי יהיה העת רצון שתקובל תפלתו. וכשמגיע לגיל השידוכים, יתפלל שיזדמן בנקל מה שנגזר."
"לכבדו בזימון בברהמ״ז.
להתפלל ליד באר, כדמצינו לאבות הק' שמצאו זיווגם ליד הבאר. שמ״ר פרשה א׳ פסקה ל״ב, וישב בארץ מדין וישב על הבאר, קלט דרך אבות, שלשה נזדווג להם זיווגיהם מן הבאר, יצחק יעקב ומשה, וכו.
לקיים מצות שילוח הקן, מדרש תנחומא כי תצא, 'כי יקרא קן ציפור ,'וסמיך 'כי ישא איש אשה', וע״י שילוח הקן זוכים לאשה ובנים."
(מתוך עלון דברי שיח שם)