הפריפריה

המילה "פריפריה" היא בעצם מילה המגיעה מלועזית, שהמשמעות שלה היא "הגבול מסביב", או אזור הגבול החיצוני, אזור משני. צורת ההתייחסות הקבועה בשפה המדוברת כאן בארץ לאותם מקומות הקרויים פריפריה, היא יחס של משהו משני בחשיבותו; רחוק מהמרכז. למעשה נראה שיש כאן מינוח קצת לא מוצדק, כאילו עיקר המשמעות של אותם מקומות היא היותם רחוקים מהמרכז ומשניים לו. לעומת זאת, בשפה האנגלית, על מנת לבטא ולכנות את אותם מקומות משתמשים במונח "town-of-out ," מחוץ לעיר. כלומר, עיקר ההתייחסות לאותם מקומות היא היותם לא- עירוניים. כך אפשר לשמוע גם משמעות של קצב חיים מתון יותר, סביבה שקטה ושלוה, יותר שטחים ירוקים, יותר חיבור לטבע, יותר בריאות, פחות תחרותיות, ובלי כל המינוסים שיש בחיים בעיר. הטענה הרווחות אצל בלשני השפה היא שמילים, בדרך כלל, נגזרות מהמנטליות ומהתפיסה של מדברי השפה )ע"פ דברי הרש"ר הירש זצ"ל בפירושו על בראשית יא, ז(, ואולי הבדל זה בין שורשי המונח הנבחר לתאר מקומות אלה בשפות השונות, מורה גם על שורש הסיבה שאצל הישראלים אולי לא מספיק מעריכים את המגורים   באותם מקומות;

אולי כדאי לאמץ את   ההסתכלות החוצניקית ולהבין שיש   הרבה יותר ל"פריפריה" מאשר רק מ ר   ח ק מהמרכז ומשניות לו.

  אך אין מדובר רק בענין סמלי של   "שם", אלא במבט שישנה את צורת   ההתמודדות עצמה. וכפי שצורת   משליכה על ההחלטות לגביו, בדומה   לזה המבט הראשוני, עוד בטרם   ההתבוננות המעמיקה, על עצם ה א פ   ש ר ו ת שנעבור לפריפריה, ישליך על   ההחלטה בהמשך, וכן על ההצלחה  באתגר במידה ונחליט לעשות זאת.

וכך גם לגבי המגורים  בפריפריה. אם נסתכל על הבעיות  והמכשולים האפשריים כקשיים,  הדבר ישפיע גם על תהליך ההתגברות   אך אם נתייחס אליהם  כאתגרים, ההתמודדות תיהפך להיות  מהנה ומספקת. מי שמגיע לפריפריה  )ולכל אתגר בחיים- עם גישה חיובית – סיכוייו גדולים ליהנות ולהצליח.

 ההתבוננות בצדדים השונים – מפתח להחלטה מושכלת

 לאחר ששינינו את צורת ההסתכלות והפיכתה לאתגר חיובי, חשוב להתבונן  היטב בדבר, ולהבין מה חסר לנו  באותם מקומות שמחמתם מדובר בכלל  ב'אתגר'. שאלתי פעם קבוצת אנשים:

 מה הפחדים הכי גדולים שלכם    מהמעבר לפריפריה?

 התשובות היו מגוונות – קשיי  התאקלמות, התרגלות לסגנון אחר,  קהילות יותר קטנות, פחות מקומות  עבודה, ריחוק מהמשפחה, וכדומה. כשכל הפחדים מוגדרים, ניתן להתמודד איתם אחד אחד לצמצם אותם, בין על ידי העלאת  פתרונות, ובין על ידי נתינת משקל  נגדי, שזה מה שמביא אותנו לשאלה  הבאה שהעליתי בפני אותה קבוצת  אנשים:

 מה ה ת ו ע ל ת שתוכל להפיק    מהמגורים בפריפריה?

 גם כאן היו תשובות שונות ומגוונות. 

 למשל: במוסדות יותר קטנים יש  לתלמידים יותר יחס מהצוות החינוכי; 

 בקהילה קטנה וחדשה, יש לאברך  יותר מקום להביע את כישוריו; גם  מהבחינה החברתית לרבים יותר קל,  האוירה יותר משפחתית בין חברי  הקהילה. אחרים נתנו דגש על החיים  השקטים והשלווים, יותר טבע וירוק. אין צורך לברוח מהבית ולקחת חופשה  מההמולה, כי פשוט אין המולה. 

 כי זה הרבה הרבה יותר זול.

אחרי שיהיה ברור לנו מהם ה'פלוסים' של המגורים בפריפריה שבשבילם שווה להתמודד עם האתגרים, וכן מהם באמת האתגרים ואיך ובאלו צורות נוכל להתמודד איתם, יהיה לנו הרבה יותר בטחון שאנו עושים את הצעד הנכון. כך גם נוכל לגשת לקבל את ברכת הדרך לצעד משמעותי זה, כל אחד מאת רבו ומורה דרכו. גם אם אנו עדיין מתלבטים וצריכים להתייעץ, זה לא יהיה מתוך ערפול, אלא מתוך תמונה ברורה (עד כמה שניתן) ומודעות.

[הכותב הוא מייסד פרויקט "אוירא  דארץ ישראל" להנגשת הפריפריה לציבור החרדי המגיעים לארץ מחו"ל.