- לאור קריאת מרנן ורבנן וראשי הישיבות שליט"א לבני הישיבות ולבנות הסמינרים ומשפחותיהם, ליטול חלק במיזם 'מרכז השידוכים בארץ הקודש' שעל ידי 'לב אחד' • מוסף שבת קדש' של יתד נאמן בשיחה עם הרה"ג דב רוזמן שליט"א על הבשורה שבמיזם, דרכי פעולתו, המכשולים שהוסרו – והתוצאות הברוכות של היוזמה שכבר החלה נותנת את אותותיה ב"ה, ותופסת תאוצה מעודדת בכל עולם הישיבות • לכן שָׂמַח לִבִּי •
- הרב גרשון טברסקי
הנושא הזה נמצא כבר זמן רב באוויר. רבים חשים, שמשהו במנגנון הישן לא תואם את המצב בעולם התורה; ה'שדכן' המיתולוגי עם הפנקס, העט השחור והמטרייה הנצחית לא יכול להתאים לכמויות שבלי עין הרע מגיעות לפרק האיש מקדש.
וגם אם השדכן אולי יישאר אותו שדכן, אבל ה'פנקס' שלו כבר לא אותו פנקס. זה הישן לא יכול להכיל ולו מעט מזעיר מריבוי בלי עין הרע של בני הישיבות ובנות הסמינרים. האם אפשר בכלל בציבור כה גדול להשאיר את נושא האינפורמציה, הבירורים ובדיקת ההתאמות – תלוי באוויר, כשאנשים מחפשים קצה חוט כדי להגיע אליו?
נועדנו לשיחה עם הרה"ג רבי דב רוזמן שליט"א, דומ"צ ודאש מוסדות חינוך 'עמל התורה' בירושלים, שהעשייה מצדו לצד אנשי מעשה נוספים הביאה לכך שארגון 'לב אחד' נרתם לנושא, ובעצת והכוונת גדולי ישראל שליט"א יזמו את מיזם 'הרישום' – דפוס חדש שיביא להסדרת נושא השידוכים, מתוך ציפייה שהוא יסייע בהחשת הנתונים בפני כל דכפין, ויהווה מכוון כדי לדחוף ולהאיץ בס"ד את כל עניין השידוכים ממקום הרבה יותר קל והרבה יותר נגיש.
השיחה מתקיימת על רקע קריאתם של גדולי התורה וראשי הישיבות שליט"א, שיצאו וקראו לתלמידיהם ומשפחותיהם ליטול חלק במיזם כביר זה. הרב רוזמן שליט"א נאות להשיב לשאלותינו, שנגעו גם בכמה עצבים חשופים ורגישים בסוגיה זו.
כיצד מבררים לפני החתן והכלה
נתחיל מהתחלה: מה בעצם הזעיק את גדולי התורה וגדולי ראשי הישיבות לטכס עצה ותושייה בנושא זה, שלכאורה איננו קשור ממש לסדר ההתנהלות של הישיבות והסמינרים עצמם?
למען האמת, לא היה צורך כלל 'לעורר' את הנושא; זה דבר שהיה מונח על לוח לבם של גדולי התורה שליט"א מאז. כל דבר שיכול לסייע ולעזור בייעול נושא השידוכים, עומד בדרגה ראשונה של חשיבות. זו חובה יסודית שיש לנו כלפי ילדינו וכלפי כל מה שכרוך בנושא.
היינו אצל הגאון הגדול רבי משה הלל הירש שליט"א ראש ישיבת 'סלבודקא', הוא שמע חקר ובירר, ובירך את היוזמה, שגובשה לאחר בדיקה מקפת הן מהצד של הישיבות והן מהצד של הסמינרים.
מה בעצם הבשורה של היוזמה החדשה, ואלו בעיות היא מבקשת לפתור בס"ד?
בשתי מילים: בירור בשידוכים, כמו גם היכולת של השדכנים שנבחרים למיין ולעבור על השמות שלפניהם לצורך הצעה, וכך הם, לפי הנתונים – וקצת אינטואיציה וניסיון – ידעו לנסות להציע את השמות.
נרחיב: אם בעבר היו חמש או שש ישיבות ופחות מזה סמינרים, שניתן היה בקלות לברר שם על ההתאמה של המדוברים, כיום ברוך השם מספר הישיבות כבר נמצא מזמן בדו-ספרתי הגבוה, וגם בצד של הסמינרים זה המצב. מאידך, לא לכולם יש את האח הגיס/ הדוד שמכיר את עולם הישיבות, וגם כשיש, לעתים מתברר שהוא לא בדיוק מכיר.
מגיעה לפתחה של משפחה הצעה לשידוך עבור הבן או הבת, הדבר הראשון שהם מבקשים לעשות, ובצדק, זה בירור על מידת ההתאמה של המדובר או המדוברת עבור בנם או בתם. וכאן, מגיעים רבים וטובים למבוי סתום, כפשוטו! אין להם היכן לברר ולבדוק האם השידוך אכן נראה מתאים או לא.
המיזם החדש פותר את הבעיה באבחת לחיצה על מקש, שכן בטופס שהגישו הבן או הבת, הם נדרשו לרשום שמות לבירורים. הטופס מוגש לידי השדכן – בלבד, ומכאן ניתן לברר בקלות ולדעת אם מתקדמים -או עוברים לשם אחר.
הוא הדין באשר להצעת השמות מצד השדכנים, העובדה שישנה רשימה מסודרת, מאפשרת לכל שדכן, וכל מי שבמקצוע יעיד על כך, לעסוק בשם ולנסות להתקדם עמו. כל שדכן יכול להעיד ש'השמות' הם חצי מהפתרון… בלי שמות, ועם חצאי שמות שנקלטו מהאוויר, קשה מאד להתקדם.
הרישום הזה יעניק אפוא דחיפה וייעול בלתי ניתנים להערכה, הן עבור השדכנים והן עבור המשפחות שמבקשות לברר.
אשר לאופן הטכני, נועצנו בשדכנים מקצועיים, וההסכמה בשלב זה הייתה דבר ראשון למסד את הנושא על ידי שימוש ביכולת של רישום מסודר וקל, עם נגישות נוחה, כמו שהטכנולוגיה של המחשוב מאפשרת כיום.
גדולי ישראל, שכאמור הנושא קרוב מאד לליבם כתבו במכתב לציבור בין הדברים: "רואים אנו לנכון, שדבר זה מדרכי ההשתדלות הראויה בתקופתנו הוא, להועיל מכמה פנים להתנהלות השידוכים לכלל ולפרט בסייעתא דשמיא".
רישום מסודר
האנשים שואלים: אנחנו בתחילת הדרך בנושא השידוכים, רק הרגע הבחור התחיל 'לשמוע'. מה בוער לנו שלא להישאר במתכונת הישנה?
זו בדיוק הנקודה, לא מדובר בשום שינוי דפוס בנוהל השידוכים הקיים, אלא אך ורק בייעול היכולת. בדיוק כמו שבכל דבר מתבצע רישום, לכניסה לגן, לכניסה לתלמוד תורה, לבית ספר וכו' כך כאן הצורך ברישום מסודר, הוא פשוט פתיחה של מסך ערפל כבד שרובץ על יכולת להגיע לשמות – הן של בחורים והוריהם והן ובעיקר של אלו שניתן לברר אצלם.
אנו יודעים כמה זה קשה וכמה ישנם שאין בכוחם לנסות שוב ושוב לאתר קצה חוט בבירור ההתאמה, ובשל קושי בבירורים נמנעות משפחות מלגשת להצעות שונות. הצורך לייעל את זה הוא הדבר הכי מובן והכי פשוט שיש.
בכל התחומים מכניסים ארגון וסדר. כמו שיש סדר ברישום לישיבות ולסמינרים, וכפי שכל בחור ובחורה נרשמים ל'דור ישרים', צריך לדעת שכך יש למסד את עניין השידוכים שזה לא יהא מוטל על כתפי כל יחיד ויחיד ולא ייפול בין הכיסאות ובין הספסלים.
נכון, זה דורש ביצוע של צעד נוסף, מעבר למה שאנו מכירים בתודעה ובמודעות של שידוכים, אבל הוא כל כך פשוט ואלמנטרי שאנו מבינים מדוע אנשים כבר עכשיו השכילו להזדרז לשמוע לקריאת גדולי ישראל למלא את הטפסים ולהעביר אותם לידי 'מרכז השידוכים בארץ הקודש' שעל ידי 'לב אחד', ואין מזרזים אלא למזורזים.
האם אכן רואים כבר שינוי ממשי באשר לתועלת הרישום, לאור הנתונים שכבר קיימים במאגר החדש?
ללא ספק. השדכנים שכבר קיבלו את המאגר הקיים, פשוט משתאים מהמהירות שבהם הם יכולים לסיים הצעה, זה משהו שבעבר היה פשוט תוקע את המצב; אתה מציע שם, מי זה, איפה לומד, למד, מי ההורים וכו'. עכשיו זה כל כך ממוקד, אפשר אפילו תוך כדי שיחה להחליט האם זה נראה מתחבר או לא, ואז, במקרה שלא, מתקדמים מיד לשם הבא.
התקשר אליי אבא לבחור מישיבה מצוינת, שמכר הציע לו שם של מוצעת, שגרה ברחוב צדדי בשכונה בירושלים. הוא מספר לי שכבר שבועיים הוא מנסה לברר ללא הצלחה. למעשה הוא כבר התייאש ורוצה להוריד את השידוך, למרות שלכאורה זה בדיוק מה שבנו מחפש.
פניתי לאחת השדכניות שלנו שגרה באזור, שבידה כבר נמצאים נתונים של המאגד שהוקם, ולאחר כשעה קיבלתי אינפורמציה ראשונית על המדוברת. השבוע התקשר אליי אביו של הבחור והזמין אותי ל'ווארט' של בנו עם המדוברת…
מאז שאני קשור לארגון, מתקשרים אליי עשרות הורים שהציעו לבנם או לבתם שידוך, והם לא מצליחים לברר עליהם. אין להם קשרים בכל הישיבות ובכל הסמינרים, ושידוכים רבים וטובים נופלים בשל חוסר האפשרות לברר.
פיצול ומיון
מאידך, יש הטוענים שדווקא המצב הקיים מאפשר איזה ויסות טבעי של הפניות, הרי לא כל אחד/ת מתאים/ה לכולם/ן, אולי הנגישות תביא לעודף פניות גם כאשר לא מדובר בסיכוי טבעי?
הגאון רבי שלמה ברויאר שליט"א מנהל רוחני דישיבת 'בית מתתיהו' העלה זאת בישיבה של הנהלת הארגון, ובעצתו הוחלט, ליצור מערכת בתוך מערכת; דהיינו שהמאגר יתפצל בין השדכנים, לא כולם יקבלו את הרישום של כל הישיבות, אלא יהיו כאלו שיכוונו לישיבה אחת ואחרים לישיבה אחרת, כך שיהיה פחות או יותר ויסות של הפניות תוך התאמה אישית לכל ישיבה.
אם שדכן ירצה אינפורמציה על שם מסוים ודאי שהוא יוכל לפנות לאותו שדכן האמון על הישיבה הזו, הוא יספק לו אותה, אך לא יהיו 'הצעות עיוורות' ללא התאמה בסיסית.
הרווח בכך יהיה כפול: א. ייווצר קשר בין השדכנים לבין הצוות בישיבות ובסמינרים, והעניין יסייע מאוד בפילוח המדוברים. ב. כאמור, לא יקרה מצב בו בחורים יקבלו הצעות בלי סוף מעשרות שדכנים, אלא כמות מוגדרת של שדכנים יהיו אחראים על שידוכיהם. כמובן שאם שדכנים אחרים במאגר ירצו להציע לבחור מאותה ישיבה, הם יוכלו לעשות זאת באמצעות אותם שדכנים שקשורים לאותו ישיבה ו"התמחו". ע"י מומחיותם הם גם יוכלו לסייע זה לזה בעיקר בהתאמה, כשעל ידי הקשר בין השדכנים הם יוכלו לאתר הצעות ממוקדות וספציפיות.
נשים לב: מערך ענק של "מקצוענות" עומד כעת עם מעגלים רחבים לרשות בני ובנות ישראל. כפי שאמרנו, חשוב להדגיש שהמטרה היא כרגע לא ליצור הצעות – אלא כאשר עולה הצעה שיתאפשר להגיע אליה בנגישות המהירה והקלה ביותר.
עם זאת, מי שירצה שהשם שלו כן יהיה בכל הרשימות, יוכל לציין זאת בטופס ואנו בשמחה נעשה זאת, והיו לא מעט כאלו בקשות שבוצעו.
ריבוי עצום – קושי בבירורים
ומה תגובת ראשי הישיבות שליט"א ליוזמה זו?
ראשית, זכינו לגיבוי מלא מקרב הישיבות הגדולות והמרכזיות, די אם נאמר שישיבת ראשי הישיבות שליט"א זומנה על ידי מרן רבנו ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אידלשטיין שליט"א – ראש ישיבת פוניבז', כך גם אנו זוכים לעידוד ודרבון על ידי הגאון הגדול רבי דוד כהן שליט"א ראש ישיבת חברון. הגאון רבי חיים פרץ ברמן שליט"א, מראשי ישיבת פוניבז' הינו חבר בוועדת הרבנים של מרכז השידוכים' – 'לב אחד'.
הגר"א קלרמן שליט"א, משגיח בישיבת פוניבז', הביא דוגמאות דווקא מישיבת פוניבז'. פנה אליו אבא של בחור מצוין בפוניבז' ששדכנים מציעים לו שידוכים, אבל הם טוענים שלא מצליחים לברך על הבחור בישיבה מרוב בחורים, כן ירבו. דברים ברוח זו שמענו כאמור גם מהגאון הגדול רבי דוד כהן שליט"א באשר לישיבת 'חברון'; דווקא בגלל שמדובר בישיבה גדולה מאד בלי עין הרע, לא שייך תמיד לקבל אינפורמציה על כל בחור ובחוד. ברור שעל ידי המאגד שהוקם יש להורה פרטים אצל מי אפשר לברך על הבחור באופן ממוקד וזה יקל מאוד.
לדבריהם, זה לא מקרה אחד ולא שניים; אין ספור בקשות מתלמידים בישיבה שמציעים להם שידוכים והם לא מצליחים לבדד בגלל ריבוי עצום של סמינרים בכל הארץ, שידוכים רבים נופלים בגלל זה.
הגר"א קלרמן שליט"א הוסיף נקודה חשובה בעניין. אם בעבר חשבו שבני ישיבות וסמינרים רגילים בגיל השידוכים לא צריכים עזרה בברודים, בשנים האחרונות מתברר שלברר את רמת הבחור או הבחורה – אפשר עדיין לקבל מידע בקלות יחסיות, אבל לברר מי מתאים למי – מאוד מאוד קשה לברר! ומניסיון אישי: לכל אחד ואחת צריך לדעת להתאים את המותאם לו, ואין זה מספיק רק לדעת את הדרגה והמעמד של המדוברים.
להתיר אסורים!
מה הסיבה שאנשים ירצו למלא טופס כאשר הם רואים בזה עניין מיותר – במקרה של בנם או בתם?
הגאון הגדול רבי משה הלל הירש שליט"א השיב על כך: גם אם בבן הזה אתה חושב שזה מיותר, אבל יש לך עוד ילדים, לא כולם באותו מצב ויהיו כאלו שזה יעזור לך עבורם. וגם אם לבניך אין צורך, אבל יש לך אח או גיס או בן דוד שהם כן יוכלו להיעזר בזה. כאשר עושים תקנה כללית עבור הכלל, נאמר על זה ההלכה שאין לפרוש מן הציבור.
הוא הוסיף ואמר שבחור שמתעכב בשידוכים הרבה פעמים זה לא רק הפשט שחסר לו שידוך, אלא מצוי מטבעם של דברים, שמי שמתעכב בשידוכים הדבר משפיע על רמתו הרוחנית והלימודית, ובסוף כשמגיע השידוך זה לא אותו הבחור שהיה בתחילה. כמו כן אין זה רק עניין שלו בלבד אלא כמה פעמים יש לו אחים אחריו שגם הם מעוכבים ממילא, גם הם יורדים בדרגה. גם הבית עצמו נעשה בית של מתח, והחינוך שההורים נותנים לילדים הוא ללא סבלנות, לכן כשאנחנו מסתכלים על חוסר שידוך מונח בזה חוסר תורה בשבילו וחוסר תורה בשביל האחים שלו הרבה פעמים, וחוסר תורה של כל הבית.
הגאון רבי חיים פיינשטיין שליט"א ראש ישיבת 'עטרת שלמה' התבטא על הנושא לפיו בנים ובנות שמתעכב אצלם השידוכים מסיבות שונות, הם כמו אסיר, 'לשמוע אנקת אסיר'. הוא הביא שעל הפסוק אלוקים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות' אומר רש"י איש ואשה'. אם כן הפסוק מגדיר זאת 'מתיר אסורים', וחייבים לעזור כמה שאפשר להוציא ממסגר אסיר.
מעבר לזה, הצביע ראש ישיבת 'עטרת שלמה' על נקודה נוספת: הבן או הבת שעובדים כמה פרקים ועדיין לא נושעו נכנסים לעצבות או לייאוש רחמנא ליצלן, וכל הבית חס ושלום חושך ואפילה, ומצינו בגמרא שלא תעמוד על דם רעך הוא גם ב'השבת גופו'.
ואולי על רגל אחת: מה במאגר וכיצד הוא בנוי?
המאגר הינו תוכנת שידוכים חכמה, מעין 'אגרון', בה נרשמים בני ישיבות וסמינרים עם הגיעם לגיל שידוכים.
כל מי שמגיע לגיל הזה מקבל דף כעין "קורות חיים" בו הוא ממלא את נתוניו האישיים הבסיסיים – כגון: גיל, גובה, מקומות לימוד, מספרי טלפון של חברים, שכנים ואנשי קשר במוסדות הלימוד.
חוג שדכנים גדול שהינו מפוקח ומוכר על ידי ה'מרכז', מקבל גישה מורשית לתוכנה, ובעזרת מנועי חיפוש או בלעדיהם, יוכל להציע הצעות רלוונטיות. כמובן תוך ויסות החומר כדי שתהיה התאמה בסיסית לישיבה המדוברת או לסמינר המדובר.
הציבור שלנו 'אלרגי' מאד למילוי פרטים וטפסים… מה עושים עם התכונה הזו?
אף אחד לא נדרש לחשוף פרטים אישיים. טופס הרישום נועד דק לרכז את כל הפרטים הבסיסיים שכל מי שיש לו מעט היכרות עם המדובר יודע אותם ממילא, כדי שיתאפשר להגדיר את המדובר באופן כללי מלמעלה'. כלומר פרטים טכניים, כגון שמות החברים של המדובר, אנשי הצוות שמכירים אותו, שכנים וכד'.
אין בטופס שום פרטים מתועדים המבוססים על חוות דעת כגון רמה אישית או רמה לימודית. את זה מבררים השדכנים המאושרים על ידינו לפני שהם מציעים או שכל אחד מברר באופן עצמאי, זה פחות קשה ויותר נגיש אחרי שאתה יודע אצל מי לברר.
ככלל, הכניסה למאגר תתאפשר רק לשדכנים מורשים אשר יקבלו אישור מיוחד מהנהלת מרכז השידוכים', לאחר סינון מוקפד, בדגש על מידת אמינותם ואחריותם. תוכנת המאגר נבנתה באופן מאובטח ביותר, שכלל לא ניתן להוריד ממנה נתונים, יהיה ניתן רק לעיין בהם, וגם זה כאמור רק לשדכנים המורשים.
אין זה סוד שהמצב בישיבות קל יותר מאשר בסמינרים. לדוגמא, בישיבות, הבחור בכל מקרה נשאר בישיבה, זו סביבה שפוגשת אותו יום-יום, וזיכרונו הטוב עולה לפניהם דבר יום ביומו. בת סמינר הרי עוזבת את הסמינר ואין את התזכורת הזו. וזו רק דוגמא.
אכן, נגעתם בעניין מאד חשוב. ישנה יוזמה שהצהיר עליה הרב מנדלסון שליט"א מהסמינר בירושלים, ושמענו על כך גם מכיוון סמינר הרב וולף בבני ברק ועוד סמינרים, שלצד המערכת של מאגר הרישום, ימנו בכל הסמינרים מורות מיוחדות שיקבלו אפילו גמול על כך, שיטפלו במעקב אחרי התקדמות השידוכים, כמו כן יהיו שותפות בהעברת ההצעות והאינפורמציה.
נושא השידוכים הוא המקום היחיד שבו שני ממסדי החינוך הגדולים של הציבור החרדי מוצאים עצמם בהקשר אחד. בדרך כלל עולם הישיבות, ועולם הסמינרים מתנהלים כל אחד בשני קווים מקבילים, כשאין עניין משותף לשניהם, אך נושא השידוכים הוא המקום שבו שני ממסדי חינוך אלו מקבילים.
ראשי הסמינרים שעמדו בקשר עם המיזם, עומדים וממתינים בכיליון עיניים ולב להשלמת הרשימות מצד הישיבות, ומיד על אתר הם יוצאים לדרך.
זה עומד בראש סדר העדיפויות של המרכז לשידוכים שעל ידי 'לב אחד', להסיר את מסך הערפול מאחורי הנושא, לא עוד גישוש בערפל, לא עוד שמות 'שקופים', לא עוד חוסר תקשורת ואינפורמציה. פשוט למסד ולסדר את הנושא כי בנפשנו ונפש בנינו ובנותינו הדבר.
עד כמה הדברים נטמעו כבר בהיכלי הישיבות?
כבר השבוע נועדנו למסור דברים בישיבה הגדולה 'נתיבות חכמה' בראשות הגאון רבי דניאל וולפסון שליט"א, ראש הישיבה שליט"א בעצמו השתתף בשיחה הזו כדי להבהיר את עמדתו בנושא. דאשי הישיבות שליט"א הביעו את דעתם, ובני הישיבות שומעים דעת דבותיהם, הטפסים נרשמים ונשלחים. נרשמים וממשיכים ללמוד… זה לא משהו שצריך להיות כל כך דרמטי, רושמים ושולחים, 'עשינו את שלנו, רבש"ע עשה את שלך'…
חשוב לשוב ולצטט את מה שהופיע בעיתון 'יתד נאמן' בשם הגאון דבי נח פלאי שליט"א משגיח בישיבת 'תורה בתפארתה', שלא כל אחד יכול לענות בשאלות בירור. הוא ציין את הספר של הגרי"א שוורץ שליט"א שהוא כותב הדרכה איך לענות ומה לענות, באיזה צורה לנסח.
לא כל אחד יודע איך לנסח ולהגדיר בצורה נכונה שיהיה נכון מצד אחד, ומהצד שני שלא יעשה רושם לא נכון. ולא תמיד מה שהוא חושב שזאת ההגדרה – זאת היא ההגדרה הנכונה, ובטח ובטח, שמי שלא בטוח במאה אחוז שהוא עונה בצורה ראויה – אסור לו לענות. לכן חשוב מאד להמציא את השמות המוסכמים על ידי המוצעים והמדוברים שאצלם ישאלו ויבררו.
אין ספק שכל דבר של שינוי תפיסתי דורש השקעה מיוחדת, ועל כך, אין לנו אלא את דברי ראשי גדולי ראשי הישיבות שליט"א שכתבו על כך: "רואים אנו לנכון, שדבר זה מדרכי ההשתדלות הראויה בתקופתנו הוא, להועיל מכמה פנים להתנהלות השידוכים לכלל ולפרט בסייעתא דשמיא… ולכן ראוי ונכון לתלמידים העומדים בפרק השידוכים ולהוריהם שיחי', להירשם ב'מאגר השמות המרכזי לבני התורה בארה"ק', אשר יהיה בעזרת השם יתברך לתועלתם ולתועלת כלל הציבור".