לאור הדברים שנכתבו במעלות הפריפריה, הגיעו שאלות בסגנונות שונים ונציב את תורף השאלה:
לכבוד ראש הישיבה שליט"א
נכון שיש בהחלט מעלות למגורים בפריפריה, אבל לכאורה החיים הרוחניים אינם נמדדים רק בחיידר טוב או בסמינר ראוי, כי הנה יש דבר אחד שחסר בפריפריה: בערים המרכזיות נמצאים ליד גדולי תורה, ליד אברכים בעלי שיעור קומה, ניתן בנקל לשמוע שיעורים ברמה גבוהה בקדשים ובטהרות – וכל זה קיים בעיקר בסמוך למרכזי התורה, ובשיעור הרבה יותר קטן בפריפריה.
צאו וראו היכן גרים צאצאיהם של גדולי ישראל, הרב מבריסק, הרב מטשעבין, ועוד. נראה כי כולם גרים באזורים התורניים, לא בירוחם ולא בכרמיאל.
ולכאורה דברי נתמכים בדברי התנא "איני דר אלא במקום תורה".
תשובה
חלק ב'
עסקנו בפרק הקודם במענה לטענה על כך שכביכול ניתן יותר לצמוח ברוחניות כשגרים בערי התורה המרכזיות. הבאנו תחילה את הכרעת גדולי ישראל שמפיהם אנו חיים שלא חששו לכך. ובאמת, אין מדובר רק בקול קורא ובמכתבים, אלא גם בפועל, גדולי ישראל דאגו בעקיפין ובמישרין לייסד קהילות תורניות בערים מרוחקות ולהקים שם מרכזי תורה. צא ולמד, מי עמד מאחורי אופקים, ירוחם וכרמיאל אם לא מרן הגרא"מ שך זצ"ל ששלח לאופקים ולירוחם שהיו שממה רוחנית את ראשוני האברכים ומאוחר יותר עודד מאד את הגרא"צ מרגלית להקים מוסדות בכרמיאל בזעקו 'הנגב פורח והגליל שומם', מי עמד מאחורי הקהילה באשדוד אם לא מרן הרב מפוניבז' זצ"ל, מי המריץ את הגר"י מאיר זצ"ל להקים ישיבה בשממות הנגב שסביבה הוקמה הקהילה בנתיבות אם לא מרן הגר"ש רוזובסקי זצ"ל, מי דאג בכל כוחו להפריח את חצור וערד המרוחקות אם לא מרן בעל ה'לב שמחה' זצ"ל, ועוד.
ובדורות האחרונים ראינו כיצד גדולי ישראל עודדו אברכים חשובים לקבוע את מושבם בערים שוממות מתורה, ובהנהגה זו כבר הלך מרן בעל החזון איש זצ"ל שעודד אברכים צעירים מיד אחרי חתונתם להתגורר במקומות שוממים לגמרי מתורה, ואף לכהן בהם ברבנות ולהקים בהם מוסדות לתורה, כגון הגרא"א משקובסקי, הגר"י אדלשטיין והגר"י יעקובוביץ זצ"ל, וכך נהג גם מרן הסטייפלר זצ"ל, ובשנים האחרונות מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל שעודד בכל לב אברכים מצוינים להתגורר בעפולה, בכרמיאל ובעוד קהילות בדרום ובצפון. גם בית שמש ראשית דרכה החרדית היתה כשראשי ישיבת פורת יוסף שלחו אליה תלמידים עוד כשהיתה עיר חילונית. ויש אף רבים מגדולי ישראל בעצמם שקבעו את מושבם במקומות הרחוקים מתורה וזאת על מנת להפריח בהם את השממה דוגמת הרבי מקלויזנבורג זצ"ל בנתניה, הרבי מסערט ויז'ניץ בעל ה'אמרי ברוך' בחיפה, ועוד.
ולכן אמנם שצריך להתבונן בשאלתך, אבל ראשית יש להוכיח ממעשיהם והוראותיהם של גדולי ישראל שאין להסיק ממנה הלכה למעשה, כי גם אם יש שנראה להם אחרת, אבל אם כך מורים גדולי ישראל – ולא רק בקול קורא ובמכתבים אלא גם בפועל – בוודאי שמי שיילך בדרכם לא יינזק.
ואדרבא, דווקא זכות מיוחדת יש לראשוני המתיישבים במקומות אלו. מו"ר הגרא"מ שך זצ"ל היה אומר שרואים בחוש שהמייסדים של כל מקום יש להם הצלחה גדולה בחייהם, ולזה הם זוכים משום שיש להם את כל הזכויות שיש למקום שייסדו וברבות השנים פרח וצמחו בו תלמידי חכמים מובהקים כמו שניתן לראות במקומות שמנינו – והכל התחיל עם המסירות שלהם בתחילת הדרך ובזכותם.
בפרק הבא בעז"ה נתייחס לגופו של ענין, היכן ניתן יותר להתגדל בתורה.
מתוך בטאון עמוד החסד מבית הגמ"ח המרכזי
לשאלות לנשיא הגמ"ח בדוא"ל: com.gmail@A6428158 /il.org.hagmach@Alon