אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ | ואלה הפתרונות למצוקת הדיור החרדי
“אין שום משרד ממשלתי שבאמת אכפת לו ממצב הדיור החרדי”, טוענת ועדת הדיור שעסקניה התכנסו לפאנל מרתק ביוזמת ‘ביזנעס’ • הם יושבים שעות עם קברניטי משרד השיכון ואגפים ממשלתיים שאולי יוכלו לקדם פתרון, חוצים את הארץ ונועדים עם ראשי ערים מעורבות, מסיירים בשטחים הבוציים שעליהם מתוכננות שכונות עתידיות ומנסים להתאים את תכניותיהן לציבור החרדי • הכתף הקרה מראשי הערים, אוזלת היד הממשלתית והפתרונות האדירים שאסור שיחמקו תחת היד • וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים: משבר הדיור החרדי והפתרונות האפשריים – יריעה ראשונה בסדרה
“אנשים חושבים שההיסטוריה תחזור על עצמה ופתאום יקומו מספר ערים בבת אחת, כמו שאירע בעבר. זאת תפיסה לא נכונה; הנחה שגויה. חשוב שהציבור יפנים את המסר הזה. אם פעם בנו בתקופה סמוכה יחסית את ביתר עילית, מודיעין עילית, אלעד ושכונות בבית שמש, היום זה אפילו לא במודעות של משרדי התכנון, והלוואי שנקבל פעם בכמה שנים עיר חדשה”.
את הדברים העוצמתיים בחריפותם אומר ל’ביזנעס’ הג”ר מרדכי רוטנברג, ראש כולל ‘תורת אבירים’ מביתר עילית, יו”ר ‘ועדת הדיור’ שמנסה בכל הכוח להתניע פתרונות לדיור בר השגה לחרדים ברחבי הארץ. בפאנל הדיור שיזם ‘ביזנעס’ ובו נועדו כתבי האתר ועורכיו עם חברי הוועדה באולמי ‘היכלי לאמט’ שע”י בית המדרש סאדיגורא, בירושלים, הוא מוביל את הדיון הער ביד רמה.
“הנתונים היום מראים שההיסטוריה לא הולכת לחזור למה שהיה פעם. אין שום תכנון מותאם במשרד השיכון לשנים הקרובות למגזר החרדי”, מצהיר הרב רוטנברג. “אין שום משרד ממשלתי שבאמת אכפת לו מהמצב של הדיור החרדי. כמעט כל הדירות החדשות באזורים החרדיים נמכרות במחירים יקרים מאד ורובם ככולם מיואשים מהמצב שנקלענו אליו”, הוא חורץ ברורות.
הרב רוטנברג, שנפגש מדי יום עם מאות אברכים בביתר ורואה את מצוקת הדיור של הדור מול העיניים, החליט לעשות מעשה ולקחת את דברי המשנה, “בִמְקוֹם שֶׁאֵין אֲנָשִׁים, הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת אִישׁ” למקומם המעשי.
לשמחתו, משנכנס לעָבי הקורה, גילה הרב רוטנברג, כי אינו לבד במערכה. “לאט לאט התחברנו – עסקני דיור מכלל הקהילות, אשר מנדבים שעות רבות במשך השנה – לקבוצה אחת. התחלנו במסע פגישות מול משרד השיכון ומול ראשי רשויות כדי להביא פתרונות לדיור בר השגה. ב”ה, זכינו למפות את האפשרויות הקיימות שהגענו אליהן בחריש עמוק ברחבי הארץ, ואף הפקנו חוברת ‘עזרה לדיור’ המקיפה מידע והכוונה למקומות של דיור בר השגה”.
בוועדת הדיור חברים לצדו הרב אריה אורי מקהילת רחמסטריווקא, מתווך בביתר עילית ויועץ משכנתאות; הרב יצחק פריימן, בנו של העסקן ר’ חיים פריימן ז”ל שהקים ובנה את ביתר עילית לפני יותר משלושים שנה; הרב צבי רבינסקי מנהל איגוד התתי”ם מבית שמש; הרב גרשון ברלין מנוף הגליל ועסקני דיור נוספים, איש בשמו הטוב יבורך, חלק מהם אף הצטרפו בהמשך לדיון.
בלי מגדלים פורחים באוויר
הרב רוטנברג: “נכנסתי לתחום הדיור, משום שאני מקבל פניות רבות מהאברכים בכולל שאין להם דרך מוצא בפתרון לדיור בר השגה. בכל בוקר, כשאני רואה את השכן שלי עם שני ילדים בדירת 30 מטר, נקרע לי הלב. כשאני שואל אותו ‘מה הלאה’? הוא אומר לי שאין לו ברירה. הוא משלם כיום 2,100 שקל לשכירות. על דירה גדולה יותר כבר לוקחים 3,000 שקל ויותר, ההפרש הזה, הוא עבורו לחם וחלב”.
והרב רוטנברג נרעש. “המצב בביתר כיום נורא ואיום. אפילו יחידת דיור להשכרה כמעט ואין בנמצא. המשכירים מציעים את דירותיהם לשוכרים בשיטת מכרז, לכל המרבה במחיר!”.
הרב אורי: “במשרד השיכון מתרברבים בפתרונות יקרים, של דירות ארבעה חדרים בבית שמש, אלעד וביתר במיליון ומאתיים אלף שקלים. הם גם מנופפים ב’מחיר למשתכן’ בבני ברק ובירושלים במחירים שמשקפים הנחה ממחיר השוק המקומי, אך עדיין, מי יכול בציבור החרדי לשלם אפילו מיליון שקל על דירת שלושה חדרים?! לדעתי, אין באמת פתרון מעשי. מצד אחד הפתרונות שמציעים במשרד השיכון הם ביוקר – ולא יוזלו (משום שהם מתומחרים מעיקרא לפי ערך הדירות הסביבתי. ד”ש) ולכן צריך לקפוץ ולקחת, ומצד שני, לא לוותר ולקחת גם את ההצעות הזולות יותר המוצעות או שיוצעו לציבור”.
הרב רבינסקי: “אנשים יושבים בבית ומתלוננים, הם חושבים שיום אחד יהיה איזה פתרון כולל. צריך להבין שאין פתרון כולל, עכשווי לכל הפחות, רק בעיבוי הקהילות בערים הקיימות. כשאברך בא אלי ורוצה לקנות דירה אני שואל אותו: ‘עזוב הבטחות של ירושות ושל שווער וכל מיני מגדלים פורחים באוויר. כמה יש לך ביד?’ והתשובות שאני מקבל הן, מאה וחמישים, מאה ושבעים אלף שקל, מקסימום מאתיים אלף שקל. זה לא מספיק לקניית דירות חדשות של מיליון פלוס בפתרונות של משרד השיכון. במחיר הזה, ניתן לרכוש רק דירות שכבר בנויות בערי הפריפריה בארץ, במחיר שנע סביב ה-500-700 אלף שקל”.
מנסים להציל
המצוקה היא כאן ועכשיו ואנחנו מנסים להבין בכמה דירות מדובר, כמה דירות חסרות כיום למגזר החרדי? הרב רוטנברג מסביר כי בציבור החרדי יש כ-10,000 חתונות בשנה. “זהו נתון שגם משרד השיכון יודע אותו. אנחנו צריכים תכנון ל-200 אלף דירות לשני העשורים הקרובים, וזה לא כולל את כל אותן המשפחות שגרים במרתפים ומחסנים או דירות מאוד קטנות ולא מתאימות למגורים של משפחות.
“בשלב זה, אנחנו עושים כל מה שביכולתנו מול משרדי הממשלה, נפגשים עם כל מי שאפשר להיפגש. אנחנו עובדים יחד עם הר’ משה ליבוביץ (מייסד העיר ביתר ויועץ חברתי במשרד השיכון), שעוזר לנו מאוד וקושר בשבילנו את הקשרים, במקומות הנכונים”.
אם במשרד השיכון לא מתוכנן דה-פקטו שום פתרון לשנים הקרובות למגזר החרדי, מה הטעם להיפגש?
הרב רוטנברג: “אנו מנסים להציל, קצת, מה שאפשר. קצת לקדם את העיר כסיף, לתכנן נכון את הר יונה, להילחם שבשפיר הדירות יישארו במחיר זול. כפי שאמרתי, היום המגזר החרדי לא נמצא במודעות של משרדי התכנון.
“יתרה מזאת, מנכ”ל משרד השיכון מר בני דרייפוס מתבטא כל הזמן, שרוח עבודת משרד השיכון היא לא לבנות ערים חדשות לחרדיים, כי ‘זה הופך אותנו אותנו לקנאים’!. שאלנו אותו בתגובה, אם בבית שמש, עיר מעורבת יש פחות קנאים…”.
הר יונה, שפיר, כסיף – אלה מקומות בתכנון, מה עושים תכל’ס, בינתיים?
הרב רוטנברג: “לאחר שישבנו עם ועדות דיור של דגל התורה, של החסידויות השונות ושל בני היישוב הישן, הגענו למסקנה, שהנכון כרגע הוא: להביא לציבור מידע על התפתחות צביון החרדי בערים המעורבות.
“לעת עתה, יש לנו רשימה התחלתית של עשרה מקומות לדיור שיש בהם גרעין טוב וחזק מהציבור החרדי ואפשר לעבות את המקומות האלו. כל אחד שיפנה אלינו יקבל בחוברת מסודרת את כל המידע והוא יוכל ללכת לגור בצורה מסודרת. מעבר לכך אנחנו מרכזים מידע על דירות של קבלנים”.
הצעה טבריינית
החוברת המוצגת בפנינו צבעונית ומהודרת, אך התוכן מוגש בכתיבה עממית ופשוטה והנתונים מוצגים שחור על גבי לבן. כאן מאה דירות, שם מאתיים, עוד כמה מאות דירות בעיר נוספת. נכון, לא מדובר כאן על עשרות אלפי דירות אבל הקריאה ברורה: אל תמתינו לאיזה פתרון עלום אלא פשוט קומו, החליטו וצאו לדרך.
הרב רוטנברג מבקש להוסיף משהו. נראה כי הוא מתלבט, לבסוף אנו זוכים חשיפה: “בטבריה פנה אלי קבלן בשקט שזכה ב-80 דירות ומוכן למכור לקבוצה דירות 5 חדרים ב-860 אלף שקל. זה מחיר מדהים. לעומת המחירים בהר יונה למשל – שכונה עם טווח נסיעה דומה יחסית – זה מחיר פנטסטי”.
נראה ששאר המשתתפים בפאנל מכירים את ההצעה בטבריה, והעיר עולה לדיון בין המשתתפים.
מבט נוסף בחוברת מגלה, כי בכל עיר יש פירוט על כל נושאי מבני הדת, הרבנים, מחירי הדירות, פריסת התחבורה ומצב התעסוקה.
העיר כסיף עולה על השולחן, ועל פי הדיון המתחמם, נראה שמדובר באחד מהפתרונות שעוד ידובר עליו רבות כאן בפאנל ובמגזר החרדי. מעבר לכך יש את העיר עמנואל המתחדשת והמתרחבת, את העיר חריש על שלל בעיותיה והשטחים הרבים שממתינים בה לבנייה, את העיר טבריה שראש העיר שלה הודח סוף סוף אבל פנה לבג”צ (לא קיבל צו הקפאה, אך גם לא נזרק מהמדרגות, לתשו”ל) ויש גם סיפור חם על התהליך הציבורי הקשה שעבר מקים העיר ביתר.
המשך – ביריעות הבאות בעזרת השם.
“כסיף מתוכננת עם כל תיקוני הטעות של הערים הקודמות”, טוענים בוועדת הדיור שעסקניה התכנסו לפאנל מרתק ביוזמת ‘ביזנעס’ • מה חשבו הירושלמים על משווק העיר ביתר בימים ההם ומי מגדולי ישראל אמר שמדובר ב”חלום בתוך חלום”, מה המצב בחריש וכמה יח”ד ניתן להציל בה? • מה הפוטנציאל של הר יונה וכיצד ייראו מחירי שפיר בעוד עשור? • משבר הדיור החרדי והפתרונות האפשריים – יריעה שלישית ואחרונה בסדרה
כסיף: התכנון הטוב ביותר
כשהעיר כסיף עולה לדיון, מתברר שהנוכחים ברובם ירדו לשטח וביקרו במקום. “רואים מסביב רק חול. אין עץ אחד. אפילו בשפיר יש יותר ירוק. איך יגורו שם? כי האדם עץ השדה”, מתפייט אחד מחברי ועדת הדיור. אבל הרב מרדכי רוטנברג לא מתפעם. “כל התכניות של העיר מוכנות. מחירי הדירות בכל האזור הסביבתי נמוכים, מה שנותן לנו מחיר התחלתי זול יחסית. זאת עיר ענקית המתוכננת ל-18 אלף יחידות דיור ויותר שממתינות רק לחרדים שיבואו למקום”.
הרב גרשון ברלין מנוף הגליל מוסיף הערה חשובה: “מי שמעיין בתכניות של כסיף נדהם לראות עבודת תכנון נפלאה. פשוט לקחו את כל טעויות התכנון מהערים החרדיות הוותיקות, ותיקנו אותם בתכנון מעולה. החל מתחבורה ותעסוקה ואפילו מוסדות ציבור המאושרים לבנייה מיידית על ידי משרד החינוך”. כלל חברי הוועדה מהנהנים, ומשבחים את הקשב שהפגינה לצרכי האוכלוסיה החרדית אחת ממובילות התכנון של העיר בפועל, אדריכלית ומתכננת הערים שולמית גרטל.
אם הכל מוכן, מדוע העיר לא מתקדמת לבנייה?
חברי ועדת הדיור אומרים, כל אחד בשפתו כי נציגי הציבור של המגזר החרדי (חברי הכנסת. ד”ש) לא נלהבים מהמקום משום מה (המרחק, החשש מאי תעסוקה, בעיות תחבורה ועוד), ולא מקדמים את העיר שיכולה להוות פתרון מצוין למצוקת הדיור החרדי. זאת, למרות, שבעבר, כשיואב גלנט החזיק בתיק השיכון הוא הצהיר כי יבנה, ואם החרדים לא ירצו – יש לו למי לתת את העיר. אך מסתבר שהצהרות לחוד ומעשים לחוד.
הם מספרים כי לאחרונה נערך מפגש במשרד השיכון בנושא כסיף, בו השתתף גם הרב אברהם וובר מבכירי ‘דגל התורה’ ומי שמכונה ‘איש המספרים’ של המפלגה. על ההחלטה לקדם את העיר אמר וובר כי בעבר היה מקובל שלא לוקחים פרויקטים רחוקים יותר משעה מירושלים. (העיר כסיף במרחק שעה ו-15 דקות מב”ב וירושלים) כיום, לדעתו, צריך ללחוץ הן על שפיר והן על כסיף. וגם שתיהן לא יספיקו לציבור בתוך שנים ספורות.
הח”כ היחיד שהסכים לסיור בכסיף היה חכ”ל מנחם אליעזר מוזס, שלפני שנה כשכיהן כח”כ שינה את דעתו לאחר מכן. טרם הביקור הוא זעק מעל כל במה כי “מציעים לנו את העיר כסיף בפזורה הבדואית, רוצים שאנו נשמש שם כחיץ וכמחסום לציבור הבדואי”. אולם לאחר הסיור שקיים באזור ביחד עם משה לייבוביץ’ ממייסדי העיר ביתר עילית ומי שמשמש כיום כיועץ לאגף החרדי במשרד השיכון, שינה מוזס את טעמו ואמר בהתלהבות: “לא ראיתי שם בדואים. מ’כסיף’ יכולה לצאת הבשורה להתיישבות החרדית”.
מתוך הדיון עולה כי לאחר הקמת הממשלה הבאה ובפרט אם תהיה שם נציגות חרדית חזקה ניתן יהיה לקדם את העיר. לגבי המחירים בכסיף מציין הרב אורי כי “בהקמת ביתר הייתה שיטה של מחיר אחיד למ”ר באופן אחיד – לצרכן הסופי. בהתאם, יש להביא לכך שבכל עיר חדשה יהיה מנגנון מיוחד שיפקח על המחיר שהסבסוד יישמר לאורך זמן באופן יחסי”.
הרב פריימן: “מתכננת העיר כסיף במשרד השיכון הגב’ שולמית גרטל אמרה לנו: ‘בשלב ראשון ניתן את הקרקע בחינם, אך כשיהיה ביקוש אין ספק שהקרקע תצבור עלויות’. הפתרון למחיר צריך להיות גם מצד משרד השיכון שיתחייב לא להעלות את המחיר אלא באופן סביר. להתחיל, לדוגמה, ב-500 אלף ש”ח לחמשת אלפים יח”ד, ולהעלות את המחיר בהדרגה מבוקרת רק אחרי 5 שנים לחמש מאות וחמישים אלף, ולאחר מכן לשש מאות אלף וכן הלאה”.
ומה עם כוחות השוק החופשי?
הרב רוטנברג עונה כדרכו בשקט, אך בהחלטיות. “אם המטרה היא להביא אותנו למקומות חדשים, אנחנו יכולים לבוא בדרישות ובתנאים. ואחד מהם הוא לעצור את המחירים. ולפני שנמכרת הדירה הראשונה, זה בדיוק הזמן”.
ומה באשר לעמנואל?
נראה כי מנגנון שימור המחיר של הוועדה תקף בכל רחבי הארץ. הרב פריימן מספר כי שאל את את אחד ממשווקי הדירות בעמנואל אם החברה הבונה יכולה להתחייב למחיר של 700 אלף שקל + מדדים ל-1,200 דירות בעמנואל בלי לייקר את המחיר אחרי 300 יח”ד. התשובה שקיבל הייתה עמומה ביותר. לדעתו, “גם בכסיף וגם בשפיר צריך לבצע את המנגנון שיצרה קהילת גור בערד למניעת עליית המחירים”. חלק מהנוכחים תוהים אם המנגנונים הללו ישימים כשאין מדובר בקהילה סגורה ובמספר דירות קטן יחסית.
בהמשך הפאנל מתברר שלא הכל תמימי דעים לגבי כסיף. הרב צבי רבינסקי, מנהל איגוד התתי”ם מבית שמש חושב כי מעבר לעובדה שחברי הכנסת לא מולהבים מהמקום, ישנה נקודה חשובה: “הקמת עיר חדשה תארך לפחות 4-5 שנים. גם אם ישווקו את כסיף היום, האנשים בינתיים ישלמו משכנתה ושכירות בו זמנית, ולא כולם יכולים לעמוד בנטל הזה”. לכן, לדעתו, כסיף אינה פתרון למי שרוצה לרכוש דירה בזול. “לשם כך יש מגוון ערים שעדיין ניתן להתגורר שם ולחיות בסביבה קהילתית”, ובעצם, כפי שאמר בחלקו הראשון של פאנל הדיור.
ומה לגבי ההצעה בשפיר?
הרב רוטנברג: “בשפיר ישנן 40 אלף יח”ד שסומנו על ידי המשרד לתכנון. 30 אלף ללא תכנון כלל, ועוד 10 אלף בתב”ע של מגדלים בני 8-12 קומות, שאינם מתאימים למגזר החרדי. שינוי תב”ע זו מלחמה לא קלה שגם תארך זמן לא קצר. בנוסף יש את כריית החרסית במקום שתיערך עם הכנת התשתיות על פי מידע שקבלנו מעובדי משרד השיכון מדובר על לא פחות מ-10 שנים.
“גם המחירים אינם זולים. הם נגזרים מערך הדירות בעיר קרית גת הסמוכה ובני דרייפוס (מנכ”ל משרד השיכון. ד”ש) התבטא כי המחיר צפוי להיות שם כ-900,000 שקל”. והרב רוטנברג מדגיש כי המחיר הזה הוא נכון להיום, “ומה יהיה המחיר בעוד 10 שנים?”
שאלתו של הרב רוטנברג מהדהדת בחלל האולם, וברור לכולם שנדרש מנגנון חזק מטעם חברי הכנסת החרדים בדרישה להקמת מנהלת מיוחדת למקום. לדעת הנוכחים, אפשר על ידי תכנון מהיר ונמרץ לשווק את הדירות ב’מחיר למשתכן’ וכדו’ באופן שיוזיל את הדירות.
ואם כסיף, שפיר וגם הר יונה (המקום סומן לתכנון נוסף, של 15,000 יח”ד) ייבנו, בהרבה רחמי שמים, עוד חמש ועשר שנים. מה אם כך הפתרון? האם הפתרון היחיד הוא דירות יד שנייה בפריפריה, או שיש עדיין מקום בו ניתן לרכוש דירות חדשות במחיר שפוי?
הרב רוטנברג: “העיר חריש שנפלה מידי המגזר החרדי יכולה להיות פתרון טוב. בחריש יש כיום 5,000 דירות בנויות או בתהליך בנייה וברובן ניתן להתגורר במחיר שפוי יחסית”.
נציג נוסף מוועדת הדיור מבקש להמחיש מה יקרה אם הציבור החרדי לא יתעורר, וחושף כי יוצאי רוסיה ועולים נכרים אחרים, פתחו בחריש חנויות לממכר דבר אחר ומסעדת טריפות. “אפילו כנסייה הוקמה על ידם באופן רשמי, צאו ובדקו, היא מופיעה במפות גוגל”, אומר האיש בכאב.
“ולמרות זאת יש בעיר עוד כ-6000 יחידות דיור, עם תכניות מוכנות, זה קיים, זה כאן, זה לא בעוד 10 או 12 שנה, מדוע לא לבוא ולכבוש את המקום? אז מה אם נפלנו שם במכרזים הראשונים? יש בחריש אלפי דירות שיכולות להתאכלס במשפחות חרדיות”.
מה סביבת המחירים בחריש?
“חלקים גדולים מחריש משווקים במחיר למשתכן. הדירות הגדולות מעט יקרות, אך דירת ארבעה חדרים בת 100 מטרים נמכרת בכ-960 אלף שקל. זה הפתרון האמתי והזמין ביותר. קיים מענק מדינה ע”ס 60 אלף שקל, ואין צורך בהון עצמי רב”, אומרים לנו בפאנל הדיור. לדעת החברים בוועדת הדיור, “כמו שקהילת תולדות אהרן התארגנו וקנו בחריש 120 דירות בתוך השכונות, למרות שאלו דירות שלא מיועדות בדיוק למגזר החרדי, קהילות נוספות צריכות להתארגן ולהתחיל לרכוש דירות בחריש לפני שהמחירים יעלו”.
הרב רוטנברג: “פתרון נוסף שמופיע בחוברת שהוצאנו, טמון בעיר טבריה – שכבר נחשבת לסיפור הצלחה במידה מסוימת. בטבריה קיימות דירות חדשות ודירות יד שנייה וברור לכל שהפתרון הוא גם, גם וגם. לקחת את כל מה שאפשר: דירות ישנות, דירות באמצע בנייה ודירות על הנייר או במהלך תכנון. הכל. לקחת ולהתאכלס. לא להמתין לאיזה פתרון עלום שלא נראה באופק”.
כראייה הוא מציג את ההתארגנות בעפולה בה מתגוררים ליטאים וחסידי ויז’ניץ. “החסידים התארגנו, ניגשו למכרז של מאות דירות במחיר 580 אלף שקלים (והשבוע התברר שגם זכו בו. ד”ש). בעוד חודש יש מכרז נוסף, שבהתארגנות מוקדמת נוכל להביא בשורה לעוד 250 משפחות, אני שואל את הציבור למה נפספס הזדמנויות שכאלה?”
עצה מן הזקנים
איך לדעתכם ניתן להביא את הפתרונות שלכם לידיעת הציבור כולו?
כולם מהנהנים בראשם, אולי זה האתגר הכי גדול שלהם כיום, הכרה ציבורית. כניסה למודעות. אחד הנציגים מבקש את רשות הדיבור: “יתכן שצריך להקים משרד אחד בדומה למשרד השידוכים של ‘הגפן’. יש מספיק תורמים מעבר לים שישמחו לממן דבר שכזה. על המשרד הזה יוטל להביא את הפתרונות ולהציג אותם בפני הציבור, בפני הקהילות; לקשר בין קבלנים לקהילות ולעשות כל שניתן להוציא את האנשים ממחסנים אפלים ועבשים”.
כולם מסכימים עם ההצעה ובשקט שנוצר אנחנו מבקשים לשאול שאלה אחרונה. החוברת שהוצאתם מצוינת, אתם שולטים בנתונים, מה עם הגיבוי מגדולי ישראל כמו שהצליח להשיג אז ר’ חיים נחום פריימן ז”ל בהקמת העיר ביתר?
הרב רוטנברג: “לפני כחודש, היינו חברי ועדת הדיור – אצל כ”ק האדמו”ר מגור שליט”א שנתן את ברכתו לנושא של כסיף. האדמו”ר אף נתן לנו עצות והדרכות – שלא נפרטן כאן, כיצד לשמר את המחיר. בנוסף היינו אצל כ”ק האדמו”ר מסדיגורא שליט”א שהתעניין בנושא ועודד אותנו.
“בהמשך אף ביקרנו אצל האדמו”רים מערלוי וקרלין שליט”א, ומשלחת מיוחדת נכנסה למרן הגר”ח קנייבסקי שליט”א, האדמו”ר רבי דוד אבוחצירא שליט”א ועוד. כולם ברכו ועודדו אותנו לצאת לדרך”.
לקבלת חוברת המידע על אפשרויות דיור בר השגה פנו אל דוא”ל: 6307463@gmail.com
ליעוץ והכוונה: 02-6307463
מענקי הדיור בפריפריה: כמה משפחות ייהנו מהם?
משרד הבינוי והשיכון העביר אתמול להערות משרדי הממשלה הרלוונטיים הצעת חקיקה שקידם שר השיכון לשעבר, יעקב ליצמן • לפי ההצעה, המדינה תעניק 70 אלף שקלים לכל רוכש דירה ראשונה מיד שניה בפריפריה • המענק לדירות שמחירן עד 800 אלף שקל בלבד • עו”ד נתן רוזנבלט: “קשה לראות כמה משפחות ייהנו מהתכנית: 100 מיליון שקלים זהו פתרון לכאלף משפחות, מול חוסר של כרבע מיליון דירות”
האם תכנית ליצמן למענק לרוכשי דירות יד שניה בפריפריה – שהיה נדמה שהוקפאה עם עזיבתו את המשרד – חוזרת? לפי פרסום ב’גלובס’ אתמול, קוני דירה בפריפריה יקבלו 70 אלף שקל מענק מהמדינה. הדיווח של שירית אביטן כהן גילה כי “משרד הבינוי והשיכון מקדם בחקיקה את תוכניתו של השר לשעבר יעקב ליצמן להענקת מענקים לרוכשי דירות יד שנייה בפריפריה. לאחר שעלה חשש שהתוכנית, שהוצגה על ידי ליצמן בוועדת כספים בחודש יולי האחרון, לא תעבור לבסוף לביצוע בשל היעדר התקציב וחוק ההסדרים, החליטו אנשיו של השר שעוד עובדים במשרד לפעול בדרך עצמאית”.
על פי הדיווח, טיוטת החוק שהוצגה אתמול להערות משרדי הממשלה כוללת הצעה ולפיה, כל רוכש דירה ראשונה מיד שנייה שמחירה עד 800 אלף שקל יזכה למענק של כ-70 אלף שקל לביצוע הרכישה. איבן כהן דיווחה, כי “אנשיו של ליצמן במשרד הבינוי והשיכון טענו היום כי יש לחוק כבר מקור תקציבי אך קידומו נבלם בשל חוסר היערכות משרד האוצר להעברת תקציב. כעת החוק צפוי לעבור לאישור ועדת שרים לחקיקה ביום ראשון הקרוב ומשם להליך חקיקה מזורז בכנסת, בתקווה להספיק את קידום התוכנית לפני פיזורה”.
המענקים, כך לפי טיוטת החוק שלא צפויה לחוות שינויים רבים מדי במשרדי הממשלה, יינתנו לחסרי דיור שיירכשו דירת יד שנייה בבנייה רוויה ביישובי עדיפות לאומית. המענק יינתן רק למי שירכוש דירה שמחירה הכולל אינו עולה על 800 אלף שקל, ויחזיק בזכויות הדירה במשך 5 שנים ממועד קבלת החזקה בה.
פתרון לאלף משפחות
אלא שעדיין לא ברור האם בקונסטלציה הפוליטית הנוכחית והלחץ שבו נמצאת הליכוד מול כחול לבן החוק יעבור בקלות, ובנוסף, יש מי שכבר מהרהרים על ההצעה, בשל היותה יוזמה ראשונה שתעבור בחקיקה מבית היוצר של משרד השיכון בקדנציה הנוכחית, שנשלט – גם אם מרחוק – על ידי ליצמן ואנשיו.
כך למשל, עורך הדין נתן רוזנבלט, שעומד מאחורי פתרונות דיור רבים ומלווה פרוייקטי התיישבות במגזר החרדי סבור, כי התכנית טובה מיסודה, אך הפרטים המלאים שלה, אולי ישפכו אור על הרבדים הבלתי נהירים בה עדיין.
לדבריו, “התקציב של 100 מיליון, בניכוי הוצאות מנהלה וכדומה, יגיע רק לכאלף משפחות. פתרון כזה, לאלף משפחות כשיש כרבע מיליון משפחות הממתינות לדירה, יוביל לאתגר גדול למי תינתן הקדימות. מבחינה מספרית, לפי הנתונים שפורסמו עד כה, אין פתרון כוללני למשבר הדיור.
“בנוסף, קשה להבין כיצד יפעל מנגנון המענק. האם גם בדירות שנמכרות בכמאתיים אלף שקלים יינתן מענק של 70,000 שקלים? כלומר, בפועל, הלקוח מחוסר הדיור ירכוש דירה בכ-130 אלף שקלים בלבד? ובנוסף טרם ברור, האם מדובר על דירות יד שניה בלבד – והמכרזים לקבלנים יכילו את המענק, או דומה לו, באופן אחר, בתכנית אחרת שתפורסם על ידי המשרד.
“כמו כן”, מוסיף עו”ד רוזנבלט, “העליצות לגבי ההון העצמי, מוקדמת. מענקים ממשלתיים ניתנים באופן של הלוואה עומדת. כלומר, אם נלקחת משכנתא של כ-700 אלף, לדוגמה, המענק ממתין לסיום התשלום ואז הוא נמחק, אך עד אז – נחשב כחלק מהאובליגו של הרוכש. אלא אם מדובר במענק שיועבר ישירות לקבלנים, וכאמור כאן לא מדובר בקבלנים אלא בדירות יד שניה. ובקיצור, חסרים עדיין פרטים רבים שבהיעדרם, הפרסום הנוכחי אינו מכיל כל בשורה – אלא אם, כאמור, הפרטים שטרם נחשפו טומנים בחובם הפתעות לטובה.
“מעבר לכך, והצהרתי על כך כבר לפני כשנה באכסניות שונות, מלבד עצירת תכנית ‘מחיר למשתכן’ שנתנה מענה לציבור החרדי בדמות של אלפי יח”ד שזכו בהן – אין כל פתרון מהותי חדש לציבור החרדי – לפחות לא מאז שמשרד השיכון עבר לידיים חרדיות, וחבל”.
70 יח”ד ללא הגרלה בלב חריש: ההזדמנות החרדית?
שאריות ‘מחיר למשתכן’ מציגות באמצע חריש דירות בגדלים שונים (בעיקר גדולות או עורפיות) שנותרו אחרי בחירת זוכי מחיר למשתכן שלא חפצו בהן • יוזם המהלך, עו”ד נתן רוזנבלט: “כעת, יש לנו הזדמנות; אם לא רוצים אותנו בדלת ניכנס דרך החלון”
אחרי שמאות חרדים מתעתדים בקיץ הקרוב לקבוע יתד בחריש, לאור העובדה שבמקום – חרף הקשיים הרבים שנערמים על ידיד גורמים שונים – מתפתחות קהילות חרדיות יפות, ובעיר כולה קיימים כמאה מניינים מדי שבת, עתה, נראה שכשלש מאות הזוכים החרדים שזכו בעבר בדירות באיזור שכונת ‘בצוותא’ בחריש, המונה כ-1500 יח”ד, צפויים לקבל חיזוק ומקור כוח בלתי צפוי.
המדובר הוא בתחילתה של מכירה ללא הגרלה של כ-70 יח”ד של ‘מחיר למשתכן’ שנותרו לאחר בחירת הזוכים. מפרטים שהגיעו לידי ‘ביזנעס’ עולה כי מתקיימת הרשמה בימים אלה ל-70 יחידות הדיור, וכי לאור העובדה שהדירות לעיתים גדולות או עורפיות, הן אינן מבוקשות, למרות מחירן האטרקטיבי, על ידי התושבים הדתיים או החילוניים שזכו בחריש, ואלה העדיפו להעביר את זכייתם להגרלה אחרת או לוותר על הזכייה.
מדובר בשכונה שמותגה כ’שיתופית’, וכיוונה בעיקר לציבור החילוני והדתי. אך כאמור, הזכיות בהגרלה של התכנית הממשלתית הובילו גם את החרדים שנרשמו (במטרה להשפיע על צביון העיר) להיות בעליהן של דירות בחריש, ועתה, מצטרפות עוד 70 יח”ד שיכולות להשפיע על מסה של דירות בתוככי השכונה.
עו”ד נתן רוזנבלט, יוזם המהלך אומר ל’ביזנעס’ כי “לא ייתכן שהעיר שתוכננה לחרדים, לא תכיל אפילו שכונה חרדית אחת. כעת, יש לנו הזדמנות, ואני סבור שאם לא רוצים אותנו בדלת ניכנס דרך החלון”. עו”ד רוזנבלט מתכוון בהחלט לרוחם וחזונם של פרנסי העיר שכלל לא מעוניינים בחרדים בעיר, ובמקביל – גם לשכונת בצוותא עצמה, שלא יועדה לחרדים.
כמה חרדים יהיו ב’בצוותא’?
תושב העיר הפנה אותנו השבוע להקלטת שיחה שפורסמה ברשתות החברתיות לפני שנה בה נשמעים נציגי החברה אומרים לחרדי שהתעניין (בדירת שוק חופשי), כי “אחוז החרדים בשכונה יהיה אפסי. אם לא יפריע לך שתהיה נסיעה בשבת… רוב האוכלוסיה בעיר חילונית, יעשו לך על האש תחת הבית בשבת, רוב השכונה חילונית. אין משהו שמיועד לחרדים או דתיים.
בשיחה עם נציג אחר הוא אומר כי במחיר למשתכן “קנו רק כמה עשרות משפחות חרדיות”. וכי “גם 100 (משפחות) מתוך 1500 (יח”ד) זה אחוז מאוד קטן. באופן אישי” מוסיף הנציג, “דיברתי עם חרדים והם קנו להשקעה. מעבר לזה, זו שכונה שהיא חילונית לגמרי, לא יהיו כבישים סגורים בשבת, לדעתנו יגיעו מעט מאוד לגור, ולפי הנתונים שלי קנו כמה עשרות משפחות”.
הנציג הוסיף ואמר – כאמור, בשיחה לפני כשנה וחצי – כי גם ב”מחיר למשתכן, זה לא הגיע למאתיים (משפחות חרדיות), לא התקרב אפילו למאתיים”. לסיכום הוא מציע: “אם אתה מחפש שכונה חרדית זה לא מתאים, אם אתה בחור שגר במרכז עיר מעורבת היום – אתה מוזמן”.
כשהלקוח שואל על אפשרות של רכישה קבוצתית, הנציג עונה: “אני מוכר גם לחילונים, גם לכיפות סרוגות וגם לחרדים. במחיר למשתכן יש כמה חרדים ובשוק החופשי לא רכש אפילו חרדי אחד. בציבור הדתי לאומי יש סדר גודל של 20% רוכשים (בשוק החופשי)”.
כאמור, עתה, באותה שכונה – שבה, לפי מידע עדכני ומאומת שבידי עו”ד נתן רוזנבלט, יש כ-300 חרדים שזכו ב’מחיר למשתכן’ ורובם המכריע צפויים להתגורר במקום לאור המהפך המתרחש בחריש בפועל, כשהקהילות גדלות והולכות – עומדות לשיווק, ללא הגרלה, 70 יח”ד ‘מחיר למשתכן’ שאפשר להירשם אליהן וגם לזכות בהן בקלות משום שהתושבים החילוניים והזוכים האחרים, אינם מעוניינים בהן מסיבות שונות.
בואו לראות ולהיווכח
השוק אומנם קשה אבל האפשרות להיכנס דרך החלון, כמו שמגדיר זאת עו”ד רוזנבלט – קיימת. “חשוב להבין”, מסביר ל’ביזנעס’ אחד התושבים, “יש מדיניות של קבלנים ושל מתווכים בעיר לא למכור לחרדים. בטח לא כקבוצות. אם יבואו קבוצה מקיבוץ – הם יהיו מאוד מעוניינים. אבל למגורי החרדים אפילו טופס 4 יידחה משמעותית”.
עו”ד רוזנבלט ורוכשים ליד דגם שכונת בצוותא בחריש | באדיבות המצלם
בשיחה שקיימנו עם ישראל, סוכן המכירות של המקומון התורני בחריש, ‘שבועון חריש’ הוא מסביר: “יש ריח חריף באוויר… חלק מהמתווכים בחריש פשוט עשו חרם על שיווק לציבור התורני. במסגרת עבודתי, נפגשתי עם עשרות מתווכים בעיר שעושים הכל על מנת לעצור את הסחף החרדי לעיר אם זה ע”י פרסום מגמתי והדרת פרסום מהציבור התורני, אם ע”י זריעת מידע פיקטיבי שלעומד מאחורי הקו נשמע שמדובר בעיר שאפילו בית כנסת אין בה, או כביכול בשכונה כזאת וכזאת עושים על האש בשבת או שזו שכונה שכולה חילונים. אלה טענות, שמי שחי בשטח יודע שהפערים בין הנאמר – למציאות, הינם שמים וארץ.
“אני מתגורר כשנתיים בחריש”, מעיד ישראל, “ולמיטב ידיעתי אין שכונה שאין בה ציבור תורני כזה או אחר. בחריש יש למעלה ממאה מנייני תפילה בשבת; יש ת”תים מצוינים; יש בית יעקב; כוללים לרוב כ”י, ואני ממליץ לכל מי שמתעניין בחריש לבוא לכאן – בחול או בשבת – ולראות מקרוב את הדברים, ללא פילטרים משומנים ע”י עמותות שמאל”.
“שכונת בצוותא נמצאת במצב של בניינים כמעט באכלוס”, מדגיש עו”ד רוזנבלט, ונותרו כשבעים יח”ד גדולות – צמוד ממש לקריה החרדית ההולכת ונבנית לצידה”. כמו כן, מצביע רוזנבלט על העובדה שהגבעה הדרומית, שטחי העתיד של מכרזי חריש שייצאו לשיווק בשנים הקרובות, סמוכים ממש לשכונת ‘בצוותא’.
מתוך אתר ביזנעס