אחד לא ירים גבה, אם הוא יראה באיזו גינה בסורוצקין או בכל אחת משכונותיה של ירושלים, ילדים הנראים "משלנו", בנים עם כיפות קטיפה שחורות גדולות, פיאותיהן וציציותיהן מתבדרות ברוח תוך כדי טיפוס על המתקנים השונים, או בנות לבושות כיאה לבנות ישראל, כשהשפה האנגלית מתגלגלת על לשונם ונשמעת בחלל האוויר. מה שאכן מפתיע, לעומת זאת, הוא לראות ולשמוע תופעה זו כאשר היא מתרחשת ב…. עפולה.
קיים מיתוס, ולפיו "לאמריקאים יש כסף". אמנם יתכן, שהמיתוס גם קרוב למציאות ביחס להרבה מהם, גם לכאלו שמשייכים את עצמם לציבור החרדי, וביותר לאלו מתוכם, שבידם האפשרות הכלכלית לקנות דירה בירושלים ולגור בה. אולם ישנן גם הרבה משפחות חוצניקיות, שההתמודדות הכלכלית שלהן אינה שונה מהרבה מהמשפחות שנולדו כאן. רבים הגיעו כבחורים לאחת ממגוון הישיבות הקדושות שמתאימות לחוצניקים כמותם – ישיבת מיר, בריסק, ועוד – ונשארו או חזרו לכאן כאברכים לשקוד על דלתות התורה בהיכלי התורה הרבים שארץ ישראל התברכה בהם. חלקם זוכים לתמיכה משמעותית מההורים הנמצאים בחו"ל, אשר בלעדיה לא יכלו להרשות לעצמם לגור בירושלים. [מי שיוצא מורווח מההסדר הזה הם בעלי הדירות ויחידות הדיור להשכרה בירושלים]. במקרים רבים, תמיכה זו אינה ממשיכה לאורך שנים. ומה עושים כשרוצים קצת יציבות בדמות דירה משלהם, שיוכלו לקבוע יתד כאן בארץ ישראל, אך מחירי הדירות במרכזים החרדיים גבוהים להחריד? קיים פתרון! הפתרון הוא אותו פתרון שמצאו הישראלים, ומממשים אותו בהמוניהם. לפני עשרים שנה היו אלו קרית ספר, רמת בית שמש, ביתר ומקומות הדומים להן – הפריפריה של אז. ניתן למצוא חוצניקים רבים שהגיעו אז לכל אחד מהמקומות האלו, ובתוכם כאלו המרוכזים בקהילות בפני עצמן, לצד אחרים שבחרו להיות חלק מהקהילה הכללית. בדומה לכך, הדור החדש של האברכים החוצניקים שירצו להשתקע כאן בארץ ישראל ואין בידם היכולת הכלכלית להשאר במרכז – יצטרכו ללמוד מהישראלים ולהיות חלק מהבניה של הפריפריה של היום.
יש כמה וכמה סיבות לכך, שהמגורים בפריפריה דווקא יכולים להתאים לציבור החוצניקים. בחו"ל הרבה יותר מקובל לחיות בין אחרים שאינם בני ברית או שאינם [עדיין] שומרי תורה ומצוות, וחוצניקים כבר רגילים לכך. הגיבוש הקהילתי שנוצר אצל הישראלים בקהילות החדשות והמתחדשות בפריפריה דומה בהרבה לסגנון הקהילות בחו"ל, וגם עוזר מאד למלאות את החסר של משפחה שאין להם כאן בארץ. במקומות אלו אפשר גם לקנות דירות גדולות ומרווחות, דומות יותר למה שהיו רגילים אליו בחו"ל, במחירים סבירים. אז מהי, אם כן, הבעיה?
ישנם, כמובן, כאלו שקשורים לישיבות שלהם בירושלים, וברוב המקומות בפריפריה אין גישה מהירה, אשר תאפשר מגורים שם ולימודים בירושלים. ישנם גם כאלו, שיותר מתאימה להם סביבה חוצניקית, כאשר הסביבה כולה מורכבת מבעלי אותה מנטליות ואותו סגנון חיים חוצניק – בעוד שהפריפריה בדרך- כלל מתאימה יותר לאלו שרוצים או מוכנים להתערות בקרב הישראלים ולחיות איתם בקהילה אחת.
ישנם כאלו שרגילים לחיים עירוניים וקשה להם להתרגל לשקט של הפריפריה. ישנם כאלו שיותר נוח להם ללמוד בשפה ובסגנון בהם הורגלו – וטוב יעשה מי שיקים מסגרת כזאת עבורם באחת מערי הפריפריה.
אך אחר כל זאת, רבים מאד הם האנשים, שהדבר המרכזי העומד בפניהם למכשול ומונע מהם את המעבר לערי הפריפריה ולקורת גג משלהם – הוא חוסר מודעות. אנשים פשוט אינם יודעים שהדבר אפשרי. הם אינם יודעים, כי ישנם עוד חוצניקים כמותם – אמנם בינתיים לא רבים מאד – שכבר עשו את המעבר הזה, ובהצלחה יתרה. הם אינם יודעים על האפשרויות השונות. הם אינם מודעים לרוח האחווה הנפלאה שנושבת בקהילות האלו. הם אינם יודעים שיתקבלו בשמחה על ידי בני הקהילות השונות. הם אינם מכירים את מנוחת הנפש והרחבת הדעת ששוררות במקומות הללו. מה כואב הלב, שישנם כאלו, אשר רק בשל חוסר מודעות – לא יצליחו לנטוע את עצמם כאן בקהילות הקדושות בארץ ישראל.
לצד כל האמור, קיימת גם התעניינות גוברת מצד חרדים רבים בארה"ב באפשרות של מגורים כאן בארץ. ישנם הרואים זאת כתוצאה של התעוררות בעקבות הקורונה והשלכותיה, ויש המייחסים זאת לאנטישמיות הגואה או לאקלים הפוליטי המאוד לא נוח לחרדים שם, כאשר בד בבד, קיימות כאן בארץ-ישראל אפשרויות מרובות לחרדים חוצניקים ביחס למה שהיה פעם, מבחינת תשתיות קהילתיות ומוסדות מותאמים להם. בעקבות כל זאת, נוצרו כמה יוזמות שונות לעזור לחרדים חוצניקים להתישב כאן על ידי חשיפת האפשרויות השונות. המאמצים
מופנים גם כלפי אלו הנמצאים כעת בחו"ל, וגם לאלו שכבר מתגוררים כאן, אך אין בידם אפשרות להפוך את התישבותם לקבע על ידי קניית דירה במרכזים החרדים, וזאת בגלל המחירים הגבוהים.
אחת היוזמות היא "סיור קהילות הפריפריה", בהם מסיירים בקהילות השונות בפריפריה, פוגשים את החוצניקים שכבר עשו את המעבר והתאקלמו באותן קהילות, ושומעים מהם על החוויות שלהם, על סגנון הקהילה ועל מידת ההתאמה לחוצניקים נוספים. בחודשים האחרונים התאגדו כמה פעילים וקיימו כמה סיורי שטח, שנסקרו בהרחבה בכתבות שהתפרסמו בבמות השונות של הציבור החרדי החוצניק.
הסיור הראשון התקיים בתחילת חודש אלול האחרון, בו ביקרו בעמנואל, שכונת גבעת המורה בעפולה, שכונת הר יונה ג' בנוף הגליל, וכרמיאל. הסיור השני, בו הגיעו למעלה עמוס ולמיצד, התקיים בחודש כסלו.
בחודש טבת התקיים הסיור השלישי, בה ביקרו בגני מודיעין -שליד קרית ספר-, בתל-ציון, וביישוב אדם. משתתפי הסיורים ציינו, שאמנם לכל קהילה האופי המיוחד לה, אבל המשותף לכולן הוא דיור בר השגה, ירק, אוויר צח, נופים יפהפיים, וקהילה מסורה ומגובשת. הם ציינו את התועלת שהייתה מפגישת כמה מהתושבים המקומיים החוצניקים במספר קהילות שונות, ושכך קיבלו תמונה כללית ומדויקת יותר על המצב בכל קהילה, ועל ההתאמה האפשרית לחוצניקים.
הכותב הוא מייסד פרויקט "אוירא דארץ ישראל" להנגשת הפריפריה לציבור החרדי החוצניק. אפשר ליצור איתו קשר
aviraderetzyisroel@info.org
0533191618