כולנו, אם כהורים שבנם או בתם עומדים סמוך ונראה לפרק "האיש מקדש", ואם כהורים לזוגות צעירים שכבר 'בנו את קינם', ואפילו הצעירים שבינינו שבשלב זה מוליכים את ילדיהם לגן ולת"ת, אך בראשם מתרוצצות מחשבות על העתיד – מכירים את סוגיית הדיור, שרבות דובר עליה כאן במדור.
בסדרת הכתבות הבאה, נעסוק בשאלה מצויה מאד, הפוקדת אלפי משפחות בני תורה, אשר עומדות לעיתים בפני שוקת שבורה, כשבאמתחתן סכום שאינו מאפשר לכאורה רכישת דירה עבור הזוג הצעיר.
נשתדל על קצה המזלג, להתוות דרך לאותן משפחות, ובעיקר לכוון 'מה לא לעשות'…
נפתח במכתב שקיבלתי לאחרונה מאברך מביתר עילית, מכתב שמספר את סיפורם של רבים רבים.
וכך הוא מספר:
בתי תחי' סיימה את לימודיה בסמינר, מצויידת במקצוע נחשב, ע"מ שתוכל לפרנס את משפחתה בכבוד ובעלה יוכל לשקוד על דלתות התורה ללא הפרעות.
וממשיך האברך:
כפי שאמרנו היא סיימה את לימודיה, ועתה אנחנו כבר 'שומעים' בשבילה בשעטו"מ. הכנו 'רזומה' מתאים,
שם, גיל, שמות ההורים ועיסוקם, מסלול הלימודים, אחים, אחיות, מחותנים, טלפונים לבירורים והכל מוכן. זהו! יוצאים לדרך…
שדכנית א' מתקשרת ובפיה שם של בחור. לאחר שהיא אומרת את שם המוצע היא מוסיפה: "מדובר בבחור מובחר ביותר".
לאחר שפירטה את מעלותיו של הבחור היא שואלת בעדינות: "כמה באפשרותכם לתת?"
שתיקה משתררת לרגע מן הצד שלנו – – –
"תראי", אנו אומרים לבסוף בלחש, "אין ברירה, נתאמץ, נשבור חסכונות, הגמ"ח המרכזי, הסבא שיצא לפנסיה יעזור, נראה שנוכל להגיע למאה אלף שקלים, ואולי עוד מאה וחמישים אלף ניתן במשך השנים הבאות, נחזיר מידי חודש את החלק היחסי במשכנתא…"
כעת השתיקה מגיעה מן הצד השני, ולאחר מספר רגעים מביכים נשמעת השדכנית: "בסכום כזה אין אפשרות לגשת לשידוך. מצטערת… קשה מאד לרכוש דירה בסכום שכזה".
הסיפור המטלטל שמסופר במכתב זה אינו דמיוני…