הגאון רבי גבריאל יוסף לוי שליט"א
ראש ישיבת "באר התורה" ונשיא הגמ"ח המרכזי
–
פתחנו בפרק הקודם, בענין כאוב, של זוגות צעירים המצליחים להתבסס היטב מבחינה כלכלית, ועדיין משאירים על הוריהם את עול המשכנתא הכבד מנשוא.
מובן מאליו וכל אחד מבין, שכשאנו באים ומעוררים על הבעיה הזו, שאין ללמוד מכך שלא צריך לקיים התחייבויות. ודאי שצריך לקיים, וגם אם הזוג היה צריך להבין מעצמו שעליו לקחת מהוריו את עול המשכנתא, אך הדבר הזה לא פוטר את המחותנים מלקיים את ההתחייבויות שנטלו על עצמם. אכן, כוונתנו היתה: א. לעורר את הזוג הצעיר שעליו לכבד את הוריו, ובמידה והתבסס כלכלית, להקל מעליהם את העול הכבד. ב. להמליץ למחותנים להיערך מראש לתרחיש כזה, ולכתוב בשטר ההתחייבות שההתחייבות מותנית במצבם הכלכלי של הזוג הצעיר.
ובעז"ה, אם נוהג זה יהיה מקובל ומצוי, שדבר זה יסוכם מראש, יימנע בכך הרבה צער להורים, וגם זהו חינוך טוב לצעירים, שיידעו לשאת בעול, ובוודאי אין בכך שום חיסרון, ודבר זה לא יפגע מאומה בשקיעות בלימוד של האברך, דכל המדובר הוא באם מצבו ישתפר באופן שיוכל להוריד את העול מהוריו, ואדרבא, טוב מאד לזוג שיבין שיגיע היום שהם יצטרכו לקחת אחריות ועול, והוא נוהג ישר והגון.
יש הטוענים, שהדבר יכול ליצור תרעומת בין המחותנים, כאשר המצב הכלכלי של אחד מהם משופר מהשני, ובשעה שהזוג הצעיר נוטל על שכמו את העול מהאב המתקשה בכך, יכול האב השני לטעון שיש בזה מעין חוסר הגינות, שצד אחד ממשיך לתת והצד השני כבר לא נותן.
אכן, לטענה זו יש מקום להישמע; בדברנו על נושא זה, רצוננו לשפר את הדבר, ולא ח"ו ליצור מתח בין המחותנים ובוודאי לא שייווצר מצב של חוסר הגינות. ההגינות זה הדבר הראשון שצריך להיות. ולכן, ודאי שדבר זה צריך להיעשות בהסכמה, ואם מחותנים באמת מרגישים שותפים בהקמת הבית החדש, הם יכולים להבין שזה לא 'מסחר' שהשקיעו שניהם באיזה עסק משותף, אלא שכל אחד התחייב על מה שהתחייב מכיון שהוא רוצה להקל על הזוג הצעיר, וממילא כשמשתנים הנסיבות, ולזוג יותר קל מאשר להורים, בוודאי יפה והוגן שהזוג יוריד את העול מהוריהם המתקשים בכך.
ולכן, ראוי לתת על כך את הדעת כבר בשעת חתימת ההםכם; אפשר להציע אפשרות אחת לפתור את העניין, שיסוכם בין הצדדים על הפחתת העול בשווה במידה והזוג הצעיר יוכל בעתיד לקחתו על עצמו, בין אם יורידו חצי מהנטל מכל צד, ובין אם יורידו מכל צד כאותם אחוזים שהם נטלו על עצמם בשעת חתימת ההסכם, או שמי שלוקח על עצמו יותר, לכל הפחות יירד ממנו החלק היתר על השני. כך או כך, אך עכ"פ חשוב מאד לתת על כך את הדעת כבר בשעת החתימה, ולא להשאיר את הנושא פתוח.