יוזמת "הלוואה עומדת"

ראובן : מה דעתכם על היוזמה שהסכום שההורים משלמים – דהיינו המשכנתא שהם משלמים על הדירה של הילדים כל חודש – לא ייחשב כמתנה לזוג כנהוג אלא כהלוואה, ולאחר 10 שנים יקחו בני הזוג משכנתא אחרת ויחזירו להורים כל מה ששילמו.

יהודה: אתה מתכון לדוגמא ההורים לקחו משכנתא על 500 אלף, ושילמו במשך 10 שנים 300 אלף, אז אחרי 10 שנים יקחו הזוג משכנתא אחרת על 600 אלף, יחזירו 300 אלף להורים וישלמו את השאר בתשלומים רגילים של משכנתא. כן?

ישכר: זה רעיון עצום. זה אומר שבכל חייהם ישלם הזוג רק על דירה אחת – של עצמם – וגם יוכלו להתחיל לשלם את זה רק בגיל מבוגר, במקום להתחיל אז לאסוף מליוני ש"ח כדי לתת לילדיהם. בתוכנית זו יהיה לאברך למעשה יישוב הדעת הרבה יותר, כי הוא לא יצטרך לדאוג מנין ישיג את כל המליונים שיידרשו בעוד כמה שנים לנישואי ילדיו. אני חושב גם שברגע שהסכום יהיה הלוואה ולא מתנה, פתאום יגלו שבכלל לא כל כך נורא לגור בפריפריה… ואולי אפילו עדיף…

שמעון: עדיין הורים יצטרכו לגלגל הרבה גמחי"ם במשך  10 השנים הראשונות עד שיקבלו את הכסף בחזרה.

יהודה: אבל אחרי 10 שנים יהיה להם מאיפה להחזיר את ההלואות. וגם יהיה יותר נוח להשיג הלוואה כשהמלווים יודעים שיהיה מאיפה להחזיר.

שמעון: לא יהיה נעים להורים לבקש את ההלואה חזרה מהזוג.

ראובן:  התוכנית היא שהכל ילך דרך גמ"ח כך שההורים לא יצטרכו להתעסק עם זה בכלל.

ישכר: אבל למעשה הבחורים מקבלים הצעות של מאות אלפים במתנה. למה שיסכימו לקבל את זה בהלוואה?

ראובן: באמת גם לבחורים עצמם יש אינטרס גדול שהמהלך יתקבל. שישלמו בגיל מבוגר על דירה אחד ודי, מאשר שיתחילו אז לשלם 7 דירות

ישכר: היום לצורך קנית הדירה רוב הזוגות גם הליטאים לוקחים על עצמם משכנתא גבוהה מ- 500-600 אלף ₪, כדי לקנות במרכז. בכל אופן יוצא שלמעשה תשלומי ההורים לא מניבים את התוצאה – להקל על האברך בשנותיו הצעירות…

לוי: יש הרבה זוגות שב"ה ההכנסות ממש לא דחוקות ואין להם כל בעיה להתמודד עם קניית דירה בכוחות עצמם. והתחייבות ההורים לגמרי מיותרת להם. רק כי כך מקובל… זה מגיע למצבים של חילול ה' כשהדבר נודע בחוץ..

יהודה: המצב היום ששידוכים יורדים ועולים בגלל כסף הוא ממש חסר הגיון. ומזיק לגמרי לכל הצדדים. בחורים מצויינים מקבלים בחורות עשירות ומפונקות וממש לא באיכות וברמה שמתאים לבחור רק כי הם נתנו כסף וההורים מסתנוורים מהסכומים ולא מסוגלים להתבונן עם מי הבן שלהם הולך להעביר את ה-70 שנה הקרובות…ובחורות מעולות בכל קנה מידה, מוכשרות וחרוצות ומחושלות יושבות בבית ומחכות לישועה רק כי האבא שלהן אברך "פשוט" ואין לו 700 אלף לתת לבחיר עולם הישיבות… ובמיוחד שכמו שישכר אמר, בסופו של יום הזוגות ה"עשירים" לוקחים על עצמם חובות לא פחותים מהזוגות שקנו לבד את כל הדירה. כי הם קונים דירה יקרה במרכז מתוך מחשבה שיש בסיס עם מה להתחיל. ובסוף שניהם מתבוססים עם אותם חובות ואין לא להם ולא להם את יישוב הדעת המובטח "לבני עליה"…

ראובן: הרי כולנו גדלנו על "ועשית ככל אשר יורוך". וכבר יצאו  כמה מכתבים נוקבים של גדולי ישראל שהמצב בגדר פיקוח נפש וצריך לשנות את המצב.

ראובן: זה לא מובן למה אנשים מתרפים בזה  ואף מרפים ידי אחרים, הרי מדובר בחסכון של מליונים לכל אחד מהם

לוי: האוירה של "כולם" חזקה יותר מכל דבר אחר. אם האוירה תהיה אחרת, אולי באמת נגיע למצב שחתן ירא שמים יתבייש לומר שהוא קיבל הרבה כשחותנו אברך, והוא נהנה מממון 'שאינו מספיק לבעליו'…

 

ישכר: אני רוצה לסכם את הדברים במשל הבא:

יעקב קבל שתי הצעות להלוואת משכנתא. ההצעה הראשונה בריבית של 2 אחוז, כלומר שתמורת 600 אלף ישלם במשך 25 שנה סה"כ 750 אלף. וההצעה השניה היא שישלם לאחר 25- 35 שנה פי שבע, כלומר למעלה מ4 מליון ₪. ולא זו בלבד, אלא שבהצעה השניה מותנית קבלת ההלוואה בכך שידידו ייעשה עני ואביון, ויצטרך להתרוצץ ולכלות כל ימיו בגלגול חובות וקיבוץ נדבות…ולמרבה הפלא, בחר באפשרות השניה!!…  אטו בשופטני עסקינן?..

והנה, אדם יש לו בן בישיבה ב"ה, ומניחים בפנים 2 הצעות: הראשונה, להצטרף ולתת יד ליוזמה לשינוי המצב, כך שבנו יקבל עתה 600 אלף בתורת הלוואה ארוכת טווח (שחמיו יטול משכנתא וישלם אותה בינתיים עבורו בתורת הלוואה, ולבסוף יחזיר הבן את תשלומי ההלואה לחמיו. ואף הבן עצמו יעשה כך לילדיו), כך שבסופו של דבר גם הוא וגם חמיו לא ישלמו כלום עבור דירות ילדיהם. והאפשרות השניה היא להמשיך את המצב הקיים, לפיו הבן יקבל כעת 600 אלף ₪ במתנה – על חשבון בריאותו וכבודו של חמיו –  ותמורת זאת יצטרך הבן לשלם יותר מ4 מליון ₪ כשיבא לחתן את ילדיו. ויש הבוחרים באפשרות השניה…

 אטו בשופטני עסקינן?…