קונטרס יבוא עזרי

מדריך מעשי ייחודי לשידוכים על כל שלביהם בתוספת תפילות וסגולות למציאת הזיווג

הרב יוחנן רפאלי שליט"א (C)

שנת שבשפלנו זכר לנו (תשס"ח) לפ"ק עיה"ק ירושלים תובב"א

תגובות, הארות והערות יתקבלו ברצון, בתודה ובברכה, ע"פ הכתובת: רפאלי, ת.ד 5517 חולון : 050-4116033

 

   הקדמה    

מבוא – השידוך וחשיבותו    

פרק ראשון – הנהגות כלליות    

פרק שני – הנחיות בחיפוש בן הזוג, והברורים    

פרק שלישי – הדגשים בעשיית השידוך(פירוט)    

פרק רביעי – ההיכרות (הפגישות)    

פרק חמישי – ההחלטה    

פרק הששי – שלא לעכב את השידוך יותר מדי    

פרק שביעי – מה יעשה המתאחר להינשא    

פרק שמיני – בין האירוסין לנישואין    

סיכום – איך מוצאים את האשה הנכונה?    

קובץ מאמרים    

עם סגולה    

תיכון תפילתי – תפילות למציאת הזיווג     הנהגות החתן ביום החופה וסדר עריכת הקידושין 

 

 

 

הקדמה

                 הסכמות  

הערה חשובה  

השיר והשבח – לחי עולמים!  

מזמור לתודה

 

 

 

מבוא – השידוך וחשיבותו

 

פרק ראשון – הנהגות כלליות

 

  א. גיל הנישואין

  גיל הנישואין במקורות  

מדוע אין נישאים בגיל י"ג

   לקט מגדולי הדורות זיע"א

   ההנהגה להלכה בימינו  

סיכום  

הסתייגויות

 

 

  ב. מצוות נשואי הבת

                 הטעמים למצוות נשואי הבת  

גיל נשואי הבת  

סיכום   מדברי רבותינו זיע"א

 

 

  ג. תועלת הקדמת הנישואין

                 חובת האב לבניו   מצילם מחטא ומעוון 

 גמישות בבחירת בן הזוג וההתאמה ביניהם  

הימנעות מעקשנות ודחיקת הנישואין  

התועלת בילודה בגיל צעיר  

תיקון לקדושה  

זירוז הגאולה

 

 

  ד. חובת התפילה, וההכנה לתקופת השידוכים

                 חשיבות התפילה  

להרבות בתפילה ובפרוטרוט  

אין להתייאש מן התפילה  

להתפלל בלשון תחנונים  

זמנים ומקומות מיוחדים לתפילה  

הקדמה והכנה לתפילה  

סגולה לקבלת התפילות  

אופן ונוסח התפילה  

תנאים לקבלת התפילה – מה"אור החיים" הקדוש זיע"א  

סיבות לקבלת התפילה – ממרן החיד"א זיע"א  

פרטים בנוסח התפילה  

ברכת הצדיקים  

ההכנה לתקופת השידוכין

 

 

 

פרק שני – הנחיות בחיפוש בן הזוג, והברורים

                 שידוך מהשמים   

כללים בעשיית השידוך  

איש הקשר  

חובת הברורים  

התועלת בברורים  

הסתייגויות  

הדרכים לברר  

כיצד מבררים  

זהירות מלשון הרע

 

 

 

פרק שלישי – הדגשים בעשיית השידוך(פירוט)  

א. התאמה

                 חשיבות ההתאמה בין בני הזוג  

מוצא, חוג או עדה  

התאמה בתכונות  

הגיל  

התאמה ברמת ההשכלה

 

 

  ב. תכונות

                 אשה כשרה   מידות טובות   צניעות

 

 

  ג. חינוך והשקפות

                 צורת החינוך (ובעלי תשובה)   השקפות תורניות

 

 

  ד. משפחה (ייחוס)

                 חשיבות המשפחות  

גדר "בת תלמיד חכם"  

גדר "יבדוק באחיה"  

לישא ביתו של מחלל שבת

 

 

  ה. בריאות

                 בירור מקדים  

מה צריך להודיע בענין הבריאות

 

 

  ו. כשרונות

 

  ז. אמצעים

                 גדר הנושא אשה לשם ממון  

חובת ההורים לבניהם, ושלא לכפות יותר מדי  

מעלת הסיוע להכנסת כלה  

מקום המגורים  

סיכום  

בת עשירים, יתרון או חסרון?

 

 

  ח. מראה חיצוני

                 שקר החן והבל היופי  

מעלת היופי  

מתי המראה החיצוני מעכב  

מה היא "צניעות יפה"?  

היופי מושג רוחני!

 

 

 

פרק רביעי – ההיכרות (הפגישות)

 

  א. חובת הפגישות, ומטרתן

  ב. הנהגות כלליות

                 מספר הפגישות   מקום הפגישה   משך הפגישה וזמנה   פרסום מהלך הפגישות   האמינות בפגישות

  ג. ההכנה לפגישות

                 להתנהג בטבעיות   סדר, נקיון וכבוד   דיוק בזמנים והנהגה מכבודת   רעננות וישוב הדעת   תפילה קודם הפגישה   הכניסה לבית, ואם איחרו

  ד. מהלך הפגישה

                 על מה לשוחח בפגישה   צורת השיחה   להתייחס להופעה, לסגנון הדיבור ולהשקפות   לדובב את המשודכת   דיבורים ודברים האסורים   סיום הפגישה   לנהוג במתינות

 

 

פרק חמישי – ההחלטה

                 סימנים להחלטה חיובית  

הָרֶגֶש והתחושות בהחלטה  

דחייה ברורה  

דעת ההורים והמשפחה  

חובת דעת התורה  

מסירת ההחלטה

, ותשובה מהססת  

קבלת תשובה שלילית  

מסירת תשובה שלילית

 

 

 

פרק הששי – שלא לעכב את השידוך יותר מדי

                 זהירות מבררנות מיותרת  

מעשה בצדיק המקובל רבי יצחק כדורי זצוק"ל  

עובדא ממרן בעל ה"קהילות יעקב" זצוק"ל

   מדברי מרן מלכא הגאון רבינו עובדיה יוסף נר"ו בשיעוריו  

מעלת הנושא אשה לשם שמים  

נשואיו של החפץ חיים זיע"א

 

 

 

פרק שביעי – מה יעשה המתאחר להינשא

                 המתאחר שלא ברצונו  

מידת הבטחון  

שבעת העניינים שידיעתם מביאה למידת הבטחון בה'  

מבחן האמונה

 

 

 

פרק שמיני – בין האירוסין לנישואין

 

  א. צניעות וקדושה

  להרבות בלימוד  

אסורי קירבה  

חומר איסור ייחוד  

התכתבות בין החתן והכלה  

משלוח מתנות לכלה  

שינה בבית הכלה

ב. פגישות בין האירוסין לנישואין

  ג. שמחת החידוש

  ד. עד כמה להמתין? (זירוז החתונה)

  ה. השפעת הצניעות על חיי הנישואין בעתיד

  ו. התשלום לשדכן

  ז. חובת ההדרכה לחתונה

 

סיכום – איך מוצאים את האשה הנכונה?   

קובץ מאמרים

                 בענין המתעכבים בשידוכים – מכתב מהסטייפלר זצוק"ל.  

האם לבטל שידוך? – מרן הקהילות יעקב זצוק"ל.  

קריאה נרגשת לבני הישיבות – מכתב מהגרא"מ שך זצ"ל.  

מתי ראוי להתחיל בשידוכים? – שיחה נדירה מראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן שליט"א.

 

 

 

עם סגולה

                 א. אמירת ולימוד פסוקים שונים  

ב. תפילות במקומות מיוחדים.  

ג. דקדוק במצוות שונות  

ד. דברים סגוליים וזמנים מיוחדים.

 

 

 

תיכון תפילתי – תפילות למציאת הזיווג

                 א – תפילה לבָחור – למציאת בת זוג  

ב – תפילה לבחור – לזכות לזיווג הגון  

ג – תפילה לבחור – למצוא זיווגו  

ד – תפילה למציאת בת זוג  

ה – תפילה לבת – למציאת בן זוג  

ו – תפילה לחתן ולכלה אחר האירוסין.

 

 

 

הנהגות החתן ביום החופה וסדר עריכת הקידושין

 

הערה חשובה

                             

               הערה חשובה:

 

כל הדברים המובאים לקמן הם בגדר הנחיות כלליות, שבדרך כלל מתאימות לכל הבא להינשא. אמנם, ברור שלענין ההנהגה "למעשה" בכל יחיד ויחיד, יש לו לפנות ולהתייעץ עם רבותיו שמכירים אותו באופן אישי, וינחוהו בדרך הרצויה ביותר עבורו, לעשות רצונו כרצונו [והוא הדין לבנות הבאות להינשא].     

נאמר בגמרא (מו"ק יח:): אמר רב משום רבי ראובן בן אצטרובילי, מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים- מה' אשה לאיש.

מן התורה, דכתיב (בראשית כד): "ויען לבן ובתואל ויאמרו, מה' יצא הדבר".

מן הנביאים, דכתיב (שופטים יד): "ואביו ואמו לא ידעו כי מה' היא".

מן הכתובים, דכתיב (משלי יט): "בית והון נחלת אבות, ומה' אשה משכלת".

ויעויין ברבנו הגר"א (יהל אור, בביאור ההיכלות פרשת פקודי, היכל ו') שכתב על הפסוק (תהלים קכז): "אם ה' לא יבנה בית [שהוא הזיווג, כידוע], שווא עמלו בוניו בו", פירוש, ששווא הוא עסק בני אדם בענין הזיווג, שהכל הוא מאת ה'. ע"ש.

ומפורסמים גם דברי המדרש (רבה, "ויצא") שמִזמן בריאת העולם הקדוש ברוך הוא יושב ומזווג זיווגים. ועל זה נאמר הכתוב (תהלים סח): "מושיב יחידים ביתה, מוציא אסירים בכושרות".

אם כן עלינו לשאול, לכאורה, מה טעם יש לנו לטרוח כל כך בעשיית השידוך, ובכל הנלווה לכך?

ואע"פ כן, פטור בלא כלום אי אפשר, שהרי כבר אמרו חכמים (מד"ר שם, סוטה ב.): קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף. וכן ביאר הגרש"ז אוייערבאך זצ"ל (הובא בקובץ מבקשי תורה, כרך ה' קובץ כג עמ' ט') בדברי הגר"א הנ"ל, שאין כוונתו שלא להשתדל כלל בענייני השידוך, אלא שיש להשתדל בשידוכים פחות ממה שמשתדל בשאר צרכיו [וראה בהרחבה בגוף החיבור, פרק שני, אות ג'].

ובגמ' שבת (יב סע"א) אמרו, אין משדכין את התינוקות ליארס בשבת, דברי בית שמאי. ופירש רש"י, משום "ממצוא חפציך" (ישעיה נח). ובית הלל מתירין, דקא סברי "חפציך" אסורים, והא- חפצי שמים הוא. וכן הוא בשבת (קנ.): תנא דבי רבי מנשה, משדכין את התינוקות ליארס בשבת, "ממצוא חפציך ודבר דבר", חפציך אסורים, חפצי שמים מותרים.

ונפסק להלכה בשולחן ערוך (או"ח סי' ש"ו סע' ו'): חפצי שמים מותר לדבר בהם [בשבת], כגון לשדך התינוק ליארס. ע"ש.

היוצא מן המחובר, שהעיסוק בענייני השידוכים נחשב לחפצי שמים, עד שהתירוהו אפילו בעצם יום השבת הקדושה.

ובספר 'פחד יצחק' (ערך זיווג) כתב, מצווה להתעסק בהם ולשדך זכרים ונקבות, בכל צריך סרסור, וגם התורה נתנה ע"י סרסור.

ובאמת מצינו מעלה גדולה למסייע בשידוכין, וכמו שכתב ב'גבעת שאול' (פרשת תרומה) שהשדכן הראשון היה הקב"ה, שזיוֵוג בין אדם הראשון לחווה, אֵם כל חי. וכן מובא בילקוט שמעוני (פרשת יתרו סי' רעט) שמשה רבינו ע"ה זכה לקירון עור פניו, בזכות שהיה סרסור ושדכן בין ישראל להשי"ת.

ובספר 'הנישואין כהלכתם' (פ"ד הע' 130) הביא משם החוזה מלובלין שאמר כי שדכן המכוון לשם שמים, סגולה היא שיזכה לבנים תלמידי חכמים (ועי' מהרש"א שבת לא. ד"ה עסקת).

רואים אנו מכאן את גודל החשיבות של ההשתדלות בענייני השידוכים לשם שמים, ואת גודל השכר לו זוכים המשתדלים בזה. וכל מי שיש בידו אפשרות לעזור לכל בר או בת ישראל, ולהציע להם שידוך הגון, או להדריכם ולעודדם בעניין זה, מצוה רבה היא, ומעלתו גדולה מאוד.

וכן אמר בדרך רמז מרן שר התורה רבינו עובדיה יוסף שליט"א (בשיעורו השבועי, מוצאי שבת-קודש פרשת "כי תשא", תשס"ח), כשדיבר במעלת העוסקים בשידוך לשם שמים, שראשי תיבות היוצאים מהפסוק (תהלים קז, טז): "כי שיבר דלתות נחושת", עולים למילת "שדכן", והיינו שהשדכן [כמובן, כאשר עושה מלאכתו נאמנה וביראת שמים טהורה] מסייע בחכמתו לשבר את כבלי העיגון הקשים של הרווקים והרווקות, ולהקים כמה שיותר בתים כשרים בישראל. ודברי פי חכם חן.

 

* * *

 

והנה, כאשר נבדוק נמצא, שעל פי מנהג השידוכים כיום, הרבה פרטים הנחוצים במהלך השידוך אינם ברורים די הצורך. כגון:

    מהו הגיל הראוי ביותר להתחיל בשידוכים?

    באיזה נוסח יש להתפלל על השידוך?

    כיצד מבררים על השידוך?

    מעלת המראה החיצוני בשידוך, ומתי הוא לעיכובא?

    בת עשירים, יתרון או שמא חיסרון?

    מה משקל חשיבות המשפחות בשידוך?

    כמה פגישות יש להיפגש, היכן ומתי?

    כיצד להתכונן לפגישות, ועל מה אפשר לדבר בהן?

    מה אסור לדבר בפגישות?

    כיצד נדע להחליט שזהו זיווגנו האמיתי?

    מה הנזק הנגרם מבררנות מיותרת?

    איך מוסרים או מקבלים תשובה שלילית?

    כיצד יתחזקו המתעכבים בשידוך באמונה ובטחון?

    כמה זמן ראוי להמתין בין האירוסין לחתונה?

ועוד ועוד…

על כל זה ועוד ידובר ב"ה בהרחבה בקובץ שלפנינו.

והנה ביושבינו עם חברים מקשיבים, מצינו שישנה מבוכה רבה כיצד לגשת באופן מעשי לעניין השידוכין, כיצד מבררים, כיצד נפגשים, ובצניעות הראויה, ומה מדברים בפגישה, ואיך להחליט את ההחלטה הנכונה, וכדומה, וחסרון הידיעה גרם לעיתים להנהגות שאינן הולמות במהלך השידוך, ולהחלטות פזיזות, ופעמים אף לעיכובים רבים ובלתי מוצדקים בהקמת בתים קדושים כראוי.

וכיוצ"ב אמר הגאון בעל ה"קהילות יעקב" זצ"ל (הובא בספר 'פניני יעקב' ח"א עמ' לד), וזו לשונו:

"והדבר מצוי מאד [שיתכן שהאדם במעשיו יכול לגרום שלא יזכה ב"בת פלוני" שלו], וכבר ראיתי זאת הרבה פעמים, דהנה נהוג שמציעים שידוך, וקובעים פגישה בין המדובר והמדוברת. וב"ה שהבחורים דידן אין להם כל נסיון לדבר עם בנות, וכן גם אצל הבנות.

והצעירים נפגשים, וכמעט שאין מדברים ביניהם רק כמה מילים ספורות, בביישנות, ואחרי הפגישה אומר הבחור להוריו שכמדומה לו שהמדוברת היא מאוד שתקנית, ובדומה לזה אומרת המדוברת להוריה, וכאשר בא השדכן לשאול את הצדדים על ההמשך, משיבים לו: "צריך עוד ישוב הדעת…", וזה לשון נקיה לתשובה שלילית…

ולא יוצא כלום מהענין הזה, ובהחלט יתכן שזה היתה ה"בת פלוני לפלוני", אלא שלא נגשו לענין בצורה נכונה, ולא טיפלו כמו שצריך, כי כל ענין צריך הכנה וטיפול ולא כמתעסק בעלמא.

ואיך צריך לטפל? צריך להכין מראש את המדובר והמדוברת שיהיה להם חומר לדיבור… וכמו כן צריך להכינם לנושאים של שיחה… אשר כל זה כבר יהיה מספיק חומר לשיחה שוטפת, ואז יוכלו לבוא להמשך חיובי ולגמור השידוך, ואז תהיה "הבת פלוני לפלוני". מה שאין כן בלי הכנה – כי אז התוצאות הן כנ"ל.

ולפעמים יש כאלה שיש להם סייעתא דשמיא, שאפילו שהפגישה הראשונה לא הצליחה, כנ"ל, מ"מ מבינים הם את הסיבה של חוסר הכנה כנ"ל, וקובעים הם לפעם שניה, ואז כבר משתדלים ומכינים, והענין מתקדם. אבל אם כבר אחרי הפעם הראשונה מנתקים את הענין, כי אז נדחתה ה"בת פלוני" מה"פלוני" …" . ע"כ.

הוסף על זה את המבוכה והשיבושים הגדולים המצויים בדורנו בגדר האמיתי של המושג "יופי" במשמעותו הפנימית והאמיתית, והבלבול הגדול בענין ההבנה במשקל של המראה החיצוני וחשיבותו לענין השידוך, ועד כמה יש לתת לו משמעות, ומתי הוא באמת לעיכובא, ולא רק מתוך רגשות ודעות חיצוניות ובלתי ענייניות, כפי שהסביבה בה אנו מצויים בדור זה גורמת לחשוב.

וכן חוסר הבהירות בדרגת החשיבות של רמת האמצעים (הממון) שמביאים עימם החתן או הכלה, ובגדר האיסור של "הנושא אישה לשם ממון". וכן מה חשיבות המשפחות והייחוס, ובפרט בימינו שהתרבו ב"ה משפחות של בעלי תשובה יראים ושלמים. וכיצד להתייחס לעֵדה או לגיל בשידוך, וכהנה רבות.

כמו כן, חסרה תשומת לב מספקת להכנה לפגישה, ולצורת ההופעה הנכונה בפגישה, ומה לדבר בה, וכיצד לקבל החלטה נכונה לגבי המשך הפגישות. והחששות והמתח הטבעיים המלווים את המדוברים בעת הצורך להחלטה הגורלית להינשא, פעמים שגוררים עיכובים ובררנות מיותרים. וכנ"ל.

ובפרט, בלט הצורך במתן דגש לזהירות בענייני קדושה וצניעות במהלך הפגישות, וביותר בתקופה שבין האירוסין לחתונה.

ולכן, עלה במחשבה לאסוף ולרכז בחיבור אחד ובמקום אחד את כל הנצרך לעניין זה, בלשון קצרה ותמציתית, שיהא מצוי בנקל לעיני כל הבא להינשא.

ואחר שרבותינו שליט"א עוררו אותנו בזה, אזרנו חיל ללקט בין האומרי'ם כמה עלי'ם לתרופה לסייע במלאכת שמים זו, ולרכז ולהתוות מספר קווים כלליים, מועתקים מדברי רבותינו, המפוזרים מעט פה מעט שם, ולעורכם דבר דבור על אופניו, ע"פ פרקים ונושאים מוגדרים בסדר נכון ב"ה.

כן הוספנו באיזהו מקומן של שבחי'ם מדברי גדולי הדורות, ראשי הישיבות, בעלי המוסר והפוסקים, ובפרט מדברי מרן מלכא, פאר הדור והדרו, רבנו עובדיה יוסף בעל ה"יביע אומר" נר"ו, וכן מעט מכתבים, עובדות, הנהגות ומעשים על גדולי ישראל מכל החוגים, הנוגעים לענין. ואע"פ שנאמר (ירושלמי, חגיגה סופ"ק) שאין למדים הלכה מן המעשה, נראה שיש בעובדות אלו משום מעשה-רב להנחותינו ברוח הדברים.

וכבר כתב רבינו ירוחם בהקדמת ספרו בזה הלשון: "אע"פ שאין שום דבר חידוש בספרי, מ"מ הסדר הנכון הוא יהיה לתועלת" (וכיוצ"ב כתב בשו"ת חת"ס יו"ד ריש סי' קצח). ובספר 'אור ישרים' כתב בשם הגאון מהרש"ם זצ"ל: "וקיבלתי בשם רבותינו כי המביא הדיבורים הנמצאים בכתבי הקודש בשם צדיקים, ומלקט ומסדרם בחיבור אחד, הוא עושה יחוד גדול למעלה". ואנא דאמרי אלך בדרכי רבותינו הקדושים, וכדכתיב: "צאי לך בעקבי הצאן, ורעי את גדיותייך" (שה"ש א, ח, ורש"י שם).

קובץ זה מיועד להורים ולמחנכים הבאים להשיא את בניהם ובנותיהם, לאלו הרוצים לשדך בין בני זוג, ובפרט לשדכנים העוסקים בכך בקביעות, ובעיקר לבחורים והבנות עצמם, בני ישראל היקרים מפז, הבאים להינשא, שבמיוחד להם מוקדש קובץ זה, בברכה רבה מעומקא דליבא, שיזכו לזיווגם ההגון בקלות, בתבונה ובמהרה.

גם המדריכים העוסקים בהדרכת חתנים וכלות ימצאו בו ענין, וכן העוסקים בחינוך ובהדרכת הנוער, וכל מי שמתעניין בנושא חשוב זה. כמו כן הקדשנו פרק מיוחד להנהגה הראויה בתקופה שבין האירוסין לחתונה.

 

* * *

 

אמנם, האמת ניתנה להיאמר, שקובץ זה הורתו כחלק ופרק נלווה לספר האֵם, בענייני טהרה, ליל החופה והמסתעף, באורך וברוחב (וכן מעט הנהגות לבעל ולאשה).

אך כאשר התרבו והתארכו הדברים, ואחר שראינו את גודל נחיצות הענין וחשיבותו, ועל פי עצת רבותינו חכמי התורה, יודעי דת ודין, יצאה ההוראה להוציאו לאור עולם כקונטרס נפרד בענייני השידוכים. ובזה גם נזדרזנו בס"ד להוציאו במהרה, לתועלת הנוגעים בדבר, אחר שעודדונו וביקשונו לברך על המוגמ'ר בקרוב.

לא הארכנו הרבה בחיבור זה במשא ומתן ההלכתי של הדברים ובדעות הפוסקים ראשונים ואחרונים, כדרך המחברים, ופעמים שהוזכרו רק בקצרה או ברמז, שכן אין זו מטרת חיבורינו, שתכליתו להיות מרוכז ותמציתי, כפי הנצרך, וכנ"ל, ובמקום שאמרו לקצר אי אתה רשאי להאריך, ולעולם יישנה אדם בדרך קצרה. ובפרט, שברובו ככולו הובאו הדברים בשם אומרם. אך כאמור, הושם דגש מיוחד על הצד המעשי של הדברים לפרטיהם.

יצויין שעיקר קובץ זה בתחילת יצירתו, עובד ע"פ הספר היקר "בנין עדי עד" להרה"ג יואל שוורץ שליט"א, ונראה שהיה בבחינת ה"חלוץ" בנושא חשוב זה. ותודתנו הרבה על הסכמתו.

עוד נציין שסגנון הדברים הותאם בד"כ לבני הישיבות, אך השתדלנו להביאם בצורה שתהיה שווה לכל נפש. ניתנה התייחסות מיוחדת להנהגות הראויות בבעלי תשובה, בני ובנות ישראל המסולאים בפז, כן ירבו. וכן מה שנאמר למשודך בד"כ מתאים גם למשודכת.

ויהי רצון שיהיה חיבור זה לתועלת כל הנוגעים בדבר, הן למשדכים והן למשודכים, למען ידע ישראל את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון.

 

השיר והשבח – לחי עולמים!

וכאן המקום עמי להודות, להלל ולשבח למלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שלא עזב חסדו מאיתי, מיום היותי על פני האדמה, ועד עצם היום הזה, ולולי השגחתו וחסדיו עלינו בעינא פקיחא יומם ולילה, הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל, לא מצאנו ידינו ורגלינו. וברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

ואילו פינו מלא שירה כים, ולשוננו רינה כהמון גליו, ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע, ועינינו מאירות כשמש וכירח, וידינו פרושות כנשרי שמים, ורגלינו קלות כאיָלות- אין אנחנו מספיקין להודות לך, ה' אלוהינו, ולברך את שמך מלכנו, על אחת מאלף אלפי אלפים ורוב רִבֵי רבבות פעמים הטובות, ניסים ונפלאות שעשית עמנו ועם אבותינו.

ואנן סהדי כיצד בכל עיכוב שבא לידינו, הן במילי דעלמא, וביותר במילי דשמיא, כשלא מצינו תשובה לספקותינו, או מקור לדברים, ואין עמנו יודע עד מה, שלח לנו שלוחיו הנאמנים, וחלקם הלא המה בכתובים, להורותינו את הדרך נלך בה, ולהאיר את עינינו בתורתו. מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי (תהלים קטז). ומה אנו ומה חיינו.

והנה עומד אני היום, בחמלת ה' עלי, בפני סיומו של פרי ביכורינו בכתובים. ואע"פ שיודע אני היטב שאין פה לא חכמה ולא תבונה, אלא מלאכה בעלמא, אע"פ כן קרבתי למלאכה, מלאכת ה', מתוך תקוה שיועילו הדברים, ולו גם להקים בית אחד, ולהרבות קדושה וטהרה בישראל.

וכבר כתבו גדולי המחברים שאפילו אם יהיה דבר א' טוב בכל החיבור, ראוי הוא להציל על החיבור כולו. וגם אם יימצא דבר אחד טוב בחיבורנו זה, והיה זה שכרנו, ואולי אזכה ואיבנה גם אנכי ממנו, ולזכות בו את הרבים:

"הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו"!

 

 

מזמור לתודה

עלינו לשבח ולהודות לכל רבותי שליט"א שהדריכוני, לימדוני ועודדוני מעודי ועד הלום:

הרה"ג ניסים טולידאנו שליט"א, ועל ידו אח'י שנ'י הרה"ג עמנואל טולידאנו שליט"א, והמשגיח היקר הגה"צ הרב שמואל דראפקין שליט"א, ושאר הצוות שליט"א, בישיבה המעטירה "שארית יוסף" בעי"ת באר יעקב תכב"ץ, שהואילוני לחסות בצילם במיטב שנותיי.

הרב יצחק עזרא שליט"א ושאר העוסקים במלאכה בכולל "סודאי", בעי"ת חולון יכב"ץ.

ואחרונים חביבים מו"ר הגאון הרב חיים רבי שליט"א, ראש מוסדות "עטרת חכמים"- חולון, שקרבני כבן אל אב ירצה, ולא חסך מעימי מאומה להנחותני ולהנהיגני בדרכי האמונה והיראה הצרופה, והואיל להקדיש לי ממיטב שעותיו. ישלם ה' פעלו, ויאריך ימים על ממלכתו, ויזכה לראות נחת אמיתי מכל יוצאי חלציו, הרוחניים והגשמיים, וימלאו כל משאלות ליבו לטובה ולברכה.

ועל ידו השנ'י הרה"ג יגאל הכהן הגדול מאחיו שליט"א, שזכינו לשמוע מפיו דברי אלוקים חיים, בשעוריו הנפלאים תמידים כסדרם, בעיון נמרץ, במסירות נפש עצומה. ועתה מרביץ תורה בעדרים בירושלים עיה"ק ת"ו. יה"ר שעוד יעמיד תלמידים הרבה, הגונים, נבונים ויראים, ולהגדיל תורה ולהאדירה, ויוציא לאור במהרה את כל חידושיו הנפלאים, אשר המה בכתובים, לזכות בהם את הרבים.

ולא אחסוך פי מלהודות לרה"ג בנימין שאהר שליט"א, ראש כולל "תורת משה"- חולון, ולמוסדות "חסד לאברהם" סקולען הע"י, שזיכוני ללמוד וללמד בדיבוק חברים מקשיבים במסגרת כולל ערב לבעלי בתים חשובים במוסדותיהם, וקירבוני למלאכה ברוחב לב. יברך ה' את כל העושים והמעשים, בכל מילי דמיטב.

וכן רבותי הגדולים שליט"א בעיה"ק ירושלים ת"ו, שזכיתי לינוק ממימי תורותם, מתוקים מדבש ונופת צופים:

הרה"ג עזריאל מנצור שליט"א, כולל "שובי נפשי".

הרה"ג ברוך שרגא שליט"א, כולל "נווה דויד"

[ע"י בנו ידי"ן הרה"ג איל שרגא שליט"א].

הרה"ג יוסף שרגא שליט"א, כולל "אור שרגא".

וכן ברכות לראש משביר לרה"ג מעוז ומגדול, מזכה הרבים הגדול, המכתת רגליו להפיץ תורה ברחבי הארץ והעולם, אי בעית אימא תורה שבע"פ, אי בעית אימא בתורתו שבכתב, בחיבוריו העצומים והנפלאים, הגאון הגדול מורינו ורבינו הרב יצחק יוסף שליט"א, בעל המאור הגדול 'ילקוט יוסף', ראש הישיבה המעטירה "חזון עובדיה", שברוב ענוותנותו קירבני ועודדני לשמוע בלימודים, בשיעוריו החשובים.

יהי רצון שחפץ ה' בידו יצלח, להגדיל תורה ולהאדירה, מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא, וימצא חן וחסד בעיני כל רואיו, וירחיב ה' גבולו בעוד תלמידים הגונים ומפוארים, מתוך הרחבה וישוב טוב, תורה מפוארה בכלי מפואר, וירווה נחת אמיתי מכל יוצאי חלציו שליט"א, ויאריך ימים על ממלכתו, להפיץ בינה ודעת בכל קצוות תבל, עוד רבות בשנים, בהשראת מור-אביו הגדול אבינו רוענו מרן מלכא נר"ו, עד ביאת משיח צדקנו, ועד בכלל. אכי"ר.

וכן אצרף תודתי מקרב לב למו"ר הרה"ג יעקב שכנזי שליט"א, על שיעוריו הנעימים בהלכות טהרה, הנהגת הבית, ומוסריו הנעימים, במתק שפתיים, תמידים כסדרם. ותשובותיו בהלכה ובהנהגה בבית ההוראה הספרדי בשכונתינו.

יה"ר שיוסיף לאלפנו בינה עוד רבות בשנים, מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא, ויראה נחת אמיתי מכל יוצאי חלציו שליט"א.

וברכה מיוחדת להנהלת בתי הכנסת "מוסאיוף" בעיה"ק ירושלים ת"ו, הר"ר אברהם הכהן נר"ו, והרה"ג בן פורת שליט"א ולר' שמעון מיג'אן הי"ו, ושאר המנצחים על המלאכה, שהואילו לאפשר לנו למסור שיעורים בעתים מזומנות במקום הגדול לתפילה ולתורה. יה"ר שיזכו עוד להגדיל תורה ולהאדירה, ולזכות את הרבים לשם שמים עוד רבות בשנים, בטוב ובנעימים.

ולי נאה להודות להורי היקרים, הלא הם אדוני ורבי, מר אבי הרב אפרים שליט"א, ומרת אימי מלכה תחיה, שעמלו ללא לאות לחנכנו ולגדלנו על ברכי התורה והיראה, ולהנהיגנו במידות ישרות, והאצילו עלינו מצניעותם ואמונתם התמימה, ומלימוד תורתם הברה והזכה, ולא עזבו חסדם ואמיתם מעימנו עד עצם היום הזה.

ישלם ה' שכרם ופעולם, ויזכו לאורך ימים ושנות חיים בבריאות איתנה ונהורא מעלייא, ויזכו ליישוב טוב, אושר וכבוד, ברכה וישועה בכל מכל כל, וירוו נחת ושמחה מכל יוצאי חלציהם, ויראו בנים ובני בנים כשרים, בריאים ושלמים עד העולם.

וכן מקום עמדי להודות למר חמי ר' יהודה דבאח הי"ו ומרת חמותי הגב' רחל תחיה. יה"ר שיזכו לרפואה שלמה, אורך ימים ושנות חיים, וירוו נחת אמיתי מכל הבנים הבנות, החתנים והכלות.

וברכה מיוחדת לאחָי, שארי ובשרי, הלא הם, רבי נפתלי וב"ב היקרים הי"ו, רבי אברהם וב"ב הי"ו, ורבי רפאל-מאיר וב"ב הי"ו, שעזרוני להצלחת חיבור זה, מי בממונו, ומי בעידודו, ובהגהת הכתבים. ישלם ה' שכרם, ותהי משכורתם שלמה מאת ה', ויצליחו בכל מעשי ידיהם בכל מכל כל, ויזכו לכל הישועות, ולהגדיל תורה ולהאדירה, מתוך רוב אושר וברכה, עם כל בני ביתם היקרים, לאורך ימים טובים ושנות חיים.

ולא אחסוך פי מלהודות לעזרתי בחיים, אשת חיל עטרת בעלה, האשה הכשרה, צ'ופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל, שדואגת לכל מחסורי במסירות, ומעתירה בעדינו בתפילותיה הזכות, ומעודדת וממריצה אותנו לעסוק בתורתינו הקדושה יום וליל, וגם בחיבורינו זה, ולא פנתה אל רהבים ושטי כזב, ומזכה את בנות ישראל במוסריה והליכותיה הנעימים, טעמה כי טוב סחר'ה, לא יכבה בלילה נרה. ויהי רצון שתשרה השכינה בביתנו, מתוך אחווה ורעות, בבריאות איתנה ונהורא מעלייא לאורך ימים ושנות חיים, ונזכה לזרע אנשים של קיימא במהרה, לכבוד השם יתברך ותפארת שכינת עוזנו, אמן ואמן.

 

* * *

 

קראתי לחיבור זה "יבא עזרי" (תהילים קכא, א), ע"פ המדרש רבה (בראשית, ריש פרשת ויצא, פס"ח), שכאשר יצא יעקב אבינו ע"ה זי"ע לחרן למצוא את זיווגו, ע"פ ציווי אביו, ומצא עצמו בלא כל רכוש, לא התייאש ואיבד תקוותו ח"ו, אלא פנה אל ה' יתברך בתפילה זו: "מאין יבא עזרי", והשליך יהבו (משאו) על הקב"ה, שיושיעו.

ואחר שפנה ואמר "אשא עיני אל ההרים" [פירוש: דרכי ההורים- אבותינו הקדושים אברהם ויצחק ע"ה, וכן מלשון הוראה והריון. ע"ש במתנות כהונה], ולא מצא לכסף מוצא, בטח בה' לבדו, והמשיך בדרכו בעוז, ואמר "עזרי מעם ה'", ולבסוף אכן זכה להקים את בית ישראל לתפארה.

וזהו מעניין החיבור שעוסק בשידוכין וזיווגים, וגם עלינו ללכת בדרכי אבותינו הקדושים, ולאחוז בעיקר במידות האמונה והביטחון, ולהרגיש עצמנו כ"אָין", ולשאת תפילות ותחנונים לבורא עולם, מלך שומע תפילת עמו ישראל ברחמים, והישועה והעזרה האמיתית למציאת הזיווג היא אך ורק מאיתו יתברך, שיושב ומזווג זיווגים, ומושיב יחידים ביתה (וכפי שהדגשנו לאורך כל החיבור), ומעשה אבות סימן לבנים.

וכן מרומז שמי בשם הספר, שכן מילת "יבא" ראשי תיבות "יוחנן [יהונתן] בן אפרים". ומילת "עזרי" רומזת לזיווג, שהרי האשה נקראת "עזר" (ועי' הקדמת הטור "אבן העזר"). וכפי שמובא בספרים שיש לרמוז שם המחבר בשם ספרו.

ואת אחי אנכי מבקש, מכל ההוגים בקונטרס קטן זה, שיואילו ללמד עלי זכות, ואם טעיתי באיזהו מקומן, או שפלט קולמוסי בלא משים מילה שלא כהוגן, שיואילו נא להודיעני על כך, ולהעמידני על טעותי, כי "שגיאות מי יבין, מנסתרות נקני" (תהלים יט, יד). ובוודאי אודה על כל הארה והערה שימסרו בידי, תהא קטנה או גדולה, ואכיר להם טובה על כך, ואשתדל בלא נדר לתקן הדבר.

ובצאתנו את הקודש, נפרוש כפינו לשמייא, יהי רצון שלא תצא תקלה תחת ידינו, ויהיו הדברים לתועלת, ולא אכשל בדבר הלכה, וישמחו בי חברי, וכל הרווקים והרווקות ימצאו את זיווגם ההגון במהרה בתבונה ובקלות, ויקימו בתים של שלום ואחווה של קיימא, ותרבה הקדושה בישראל, ויהיה בזה נחת רוח ליוצר הכל, ובא לציון גואל (עי' 'ראשית חכמה' שער הקדושה פי"ז אות צד-צו).

ויזכנו ה' יתברך עוד ברחמיו להוציא לאור עולם את יתר חיבורינו שבכתובים, ולזכות את הרבים בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה, ויפוצו מעיינותינו חוצה ברוחניות ובגשמיות, להגדיל תורה ולהאדירה, ולרומם ולגדל שמו יתברך, ולהרבות קדושה וטהרה בעם סגולתו, עם ישראל, עם קודשו, מתוך בריאות איתנה ונהורא מעלייא, לאורך ימים ושנות חיים. אחת שאלתי מאת ה', אותה אבקש, שבתי בבית ה' כל ימי חיי, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו (תהילים כז). ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים. אמן.

                             

               "ימים על ימי מלך תוסיף"

 

וכאן המקום להודות להלל ולשבח למרן מלכא פאר הדור והדרו, שר התורה, אבינו רוענו, המעיין הטהור, באר מים חיים, כל רז לא אניס ליה, "לוית חן" נסוך על פניו בעיני כל רואיו, יום ליום "יביע אומר" ולילה ללילה "יחוה דעת", מלאך ה' צבאות, לית דין בר איניש, אוצר התורה כולה, וכולנו תלמידיו ותלמידי תלמידיו. ותורתו, כתביו, ומוסריו הנעימים, הם שהביאונו עד הלום, ואיננו אלא דולים ומשקים, ומן הבאר ההיא ישקו העדרים

מרן הגאון הגדול רבינו עובדיה יוסף נר"ו

ויה"ר שנזכה לחזות בנועם זיוו, לראות בפני מלך חיים, ולהשתעשע בדברי קודשו עוד רבות בשנים, ולא יעדי זיוויה ויקריה מינן לעד, ויחזקהו השי"ת בבריאות איתנה ונהורא מעליא, עוד ינובון בשיבה, דשנים ורעננים יהיו, ימים על ימי מלך תוסיף ושנותיו כמו דור ודור, ונזכה להקביל במהרה פני משיח צדקנו, ומרן "מאור ישראל" נר"ו עטרה לראשנו, במהרה בימינו אמן. 

                             

 

 

בקובץ זה מוזכרים מדבריהם של מאורי וגדולי הדורות:

רבינו ישראל מאיר הכהן מראדין, החפץ חיים זצ"ל

הגאון רבי אברהם ישעיה קרליץ, החזון איש זצ"ל

הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי, הסטייפלער זצ"ל

הגאון ראש הישיבה רבי אליעזר מנחם מן שך זצ"ל

והגאון הצדיק רבי שלמה וולבה זצ"ל.

כמו כן הובאו מדבריהם של הבעש"ט הקדוש זיע"א, רבינו חיים בן עטר ה'אור החיים' הקדוש זיע"א, מרן החיד"א זיע"א, רבינו הגר"א זיע"א, רבינו אליעזר פאפו ה'פלא יועץ' זיע"א, רבינו חיים פלאג'י זיע"א, רבינו יוסף חיים ה'בן איש חי' זצ"ל, הגאון רבי חיים זוננפלד זצ"ל, הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל, הגה"צ ר' יחזקאל לוונשטיין זצ"ל, הגאון רה"י הרב משה חברוני זצ"ל, הגאון רה"י הרב יהודה צדקה זצ"ל, הבית ישראל מגור זצ"ל, הגאון רבי שלמה זלמן אוייערבאך זצ"ל, הגה"צ ר' שמשון פינקוס זצ"ל, הצדיק המקובל רבי יצחק כדורי זצ"ל, ועוד.

 

ויבדלו לחיים טובים וארוכים:

מרן מלכא, פאר הדור והדרו, שר התורה הגאון רבנו עובדיה יוסף נר"ו

מו"ר הגאון הגדול רבי יצחק יוסף שליט"א, בספריו החשובים "שובע שמחות" ו"חופה וקידושין"

מו"ר הגאון שר האמונה הרב חיים רבי שליט"א, בספרו החשוב "אנשי קודש"

הגאון הצדיק הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א, בספרו החשוב "אהליך יעקב"

וכאמור, מהגאון הצדיק הרב יואל שוורץ שליט"א, בספרו החשוב "בנין עדי עד".

כמו כן הובאו מדבריהם של הגאון הגדול הרב יוסף שלום אלישיב שליט"א, ראש הישיבה הגאון ראי"ל שטיינמן שליט"א, הגאון הרב מרדכי גרוס שליט"א, הגאון הרב נסים קרליץ שליט"א (חלקם הובאו ב"קובץ מבקשי תורה"), הגאון הצדיק רבנו אלעזר אביחצירא שליט"א, הגאון הצדיק הרב שלום ארוש שליט"א (בספרו החשוב "בגן האמונה"), ועוד.

 

________________________________________

 

 

הערה חשובה

                   

          הערה חשובה:

 

כל הדברים המובאים לקמן הם בגדר הנחיות כלליות, שבדרך כלל מתאימות לכל הבא להינשא. אמנם, ברור שלענין ההנהגה "למעשה" בכל יחיד ויחיד, יש לו לפנות ולהתייעץ עם רבותיו שמכירים אותו באופן אישי, וינחוהו בדרך הרצויה ביותר עבורו, לעשות רצונו כרצונו [והוא הדין לבנות הבאות להינשא].         

נאמר בגמרא (מו"ק יח:): אמר רב משום רבי ראובן בן אצטרובילי, מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים- מה' אשה לאיש.

מן התורה, דכתיב (בראשית כד): "ויען לבן ובתואל ויאמרו, מה' יצא הדבר".

מן הנביאים, דכתיב (שופטים יד): "ואביו ואמו לא ידעו כי מה' היא".

מן הכתובים, דכתיב (משלי יט): "בית והון נחלת אבות, ומה' אשה משכלת".

ויעויין ברבנו הגר"א (יהל אור, בביאור ההיכלות פרשת פקודי, היכל ו') שכתב על הפסוק (תהלים קכז): "אם ה' לא יבנה בית [שהוא הזיווג, כידוע], שווא עמלו בוניו בו", פירוש, ששווא הוא עסק בני אדם בענין הזיווג, שהכל הוא מאת ה'. ע"ש.

ומפורסמים גם דברי המדרש (רבה, "ויצא") שמִזמן בריאת העולם הקדוש ברוך הוא יושב ומזווג זיווגים. ועל זה נאמר הכתוב (תהלים סח): "מושיב יחידים ביתה, מוציא אסירים בכושרות".

אם כן עלינו לשאול, לכאורה, מה טעם יש לנו לטרוח כל כך בעשיית השידוך, ובכל הנלווה לכך?

ואע"פ כן, פטור בלא כלום אי אפשר, שהרי כבר אמרו חכמים (מד"ר שם, סוטה ב.): קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף. וכן ביאר הגרש"ז אוייערבאך זצ"ל (הובא בקובץ מבקשי תורה, כרך ה' קובץ כג עמ' ט') בדברי הגר"א הנ"ל, שאין כוונתו שלא להשתדל כלל בענייני השידוך, אלא שיש להשתדל בשידוכים פחות ממה שמשתדל בשאר צרכיו [וראה בהרחבה בגוף החיבור, פרק שני, אות ג'].

ובגמ' שבת (יב סע"א) אמרו, אין משדכין את התינוקות ליארס בשבת, דברי בית שמאי. ופירש רש"י, משום "ממצוא חפציך" (ישעיה נח). ובית הלל מתירין, דקא סברי "חפציך" אסורים, והא- חפצי שמים הוא. וכן הוא בשבת (קנ.): תנא דבי רבי מנשה, משדכין את התינוקות ליארס בשבת, "ממצוא חפציך ודבר דבר", חפציך אסורים, חפצי שמים מותרים.

ונפסק להלכה בשולחן ערוך (או"ח סי' ש"ו סע' ו'): חפצי שמים מותר לדבר בהם [בשבת], כגון לשדך התינוק ליארס. ע"ש.

היוצא מן המחובר, שהעיסוק בענייני השידוכים נחשב לחפצי שמים, עד שהתירוהו אפילו בעצם יום השבת הקדושה.

ובספר 'פחד יצחק' (ערך זיווג) כתב, מצווה להתעסק בהם ולשדך זכרים ונקבות, בכל צריך סרסור, וגם התורה נתנה ע"י סרסור.

ובאמת מצינו מעלה גדולה למסייע בשידוכין, וכמו שכתב ב'גבעת שאול' (פרשת תרומה) שהשדכן הראשון היה הקב"ה, שזיוֵוג בין אדם הראשון לחווה, אֵם כל חי. וכן מובא בילקוט שמעוני (פרשת יתרו סי' רעט) שמשה רבינו ע"ה זכה לקירון עור פניו, בזכות שהיה סרסור ושדכן בין ישראל להשי"ת.

ובספר 'הנישואין כהלכתם' (פ"ד הע' 130) הביא משם החוזה מלובלין שאמר כי שדכן המכוון לשם שמים, סגולה היא שיזכה לבנים תלמידי חכמים (ועי' מהרש"א שבת לא. ד"ה עסקת).

רואים אנו מכאן את גודל החשיבות של ההשתדלות בענייני השידוכים לשם שמים, ואת גודל השכר לו זוכים המשתדלים בזה. וכל מי שיש בידו אפשרות לעזור לכל בר או בת ישראל, ולהציע להם שידוך הגון, או להדריכם ולעודדם בעניין זה, מצוה רבה היא, ומעלתו גדולה מאוד.

וכן אמר בדרך רמז מרן שר התורה רבינו עובדיה יוסף שליט"א (בשיעורו השבועי, מוצאי שבת-קודש פרשת "כי תשא", תשס"ח), כשדיבר במעלת העוסקים בשידוך לשם שמים, שראשי תיבות היוצאים מהפסוק (תהלים קז, טז): "כי שיבר דלתות נחושת", עולים למילת "שדכן", והיינו שהשדכן [כמובן, כאשר עושה מלאכתו נאמנה וביראת שמים טהורה] מסייע בחכמתו לשבר את כבלי העיגון הקשים של הרווקים והרווקות, ולהקים כמה שיותר בתים כשרים בישראל. ודברי פי חכם חן.

 

* * *

 

והנה, כאשר נבדוק נמצא, שעל פי מנהג השידוכים כיום, הרבה פרטים הנחוצים במהלך השידוך אינם ברורים די הצורך. כגון:

    מהו הגיל הראוי ביותר להתחיל בשידוכים?

    באיזה נוסח יש להתפלל על השידוך?

    כיצד מבררים על השידוך?

    מעלת המראה החיצוני בשידוך, ומתי הוא לעיכובא?

    בת עשירים, יתרון או שמא חיסרון?

    מה משקל חשיבות המשפחות בשידוך?

    כמה פגישות יש להיפגש, היכן ומתי?

    כיצד להתכונן לפגישות, ועל מה אפשר לדבר בהן?

    מה אסור לדבר בפגישות?

    כיצד נדע להחליט שזהו זיווגנו האמיתי?

    מה הנזק הנגרם מבררנות מיותרת?

    איך מוסרים או מקבלים תשובה שלילית?

    כיצד יתחזקו המתעכבים בשידוך באמונה ובטחון?

    כמה זמן ראוי להמתין בין האירוסין לחתונה?

ועוד ועוד…

על כל זה ועוד ידובר ב"ה בהרחבה בקובץ שלפנינו.

והנה ביושבינו עם חברים מקשיבים, מצינו שישנה מבוכה רבה כיצד לגשת באופן מעשי לעניין השידוכין, כיצד מבררים, כיצד נפגשים, ובצניעות הראויה, ומה מדברים בפגישה, ואיך להחליט את ההחלטה הנכונה, וכדומה, וחסרון הידיעה גרם לעיתים להנהגות שאינן הולמות במהלך השידוך, ולהחלטות פזיזות, ופעמים אף לעיכובים רבים ובלתי מוצדקים בהקמת בתים קדושים כראוי.

וכיוצ"ב אמר הגאון בעל ה"קהילות יעקב" זצ"ל (הובא בספר 'פניני יעקב' ח"א עמ' לד), וזו לשונו:

"והדבר מצוי מאד [שיתכן שהאדם במעשיו יכול לגרום שלא יזכה ב"בת פלוני" שלו], וכבר ראיתי זאת הרבה פעמים, דהנה נהוג שמציעים שידוך, וקובעים פגישה בין המדובר והמדוברת. וב"ה שהבחורים דידן אין להם כל נסיון לדבר עם בנות, וכן גם אצל הבנות.

והצעירים נפגשים, וכמעט שאין מדברים ביניהם רק כמה מילים ספורות, בביישנות, ואחרי הפגישה אומר הבחור להוריו שכמדומה לו שהמדוברת היא מאוד שתקנית, ובדומה לזה אומרת המדוברת להוריה, וכאשר בא השדכן לשאול את הצדדים על ההמשך, משיבים לו: "צריך עוד ישוב הדעת…", וזה לשון נקיה לתשובה שלילית…

ולא יוצא כלום מהענין הזה, ובהחלט יתכן שזה היתה ה"בת פלוני לפלוני", אלא שלא נגשו לענין בצורה נכונה, ולא טיפלו כמו שצריך, כי כל ענין צריך הכנה וטיפול ולא כמתעסק בעלמא.

ואיך צריך לטפל? צריך להכין מראש את המדובר והמדוברת שיהיה להם חומר לדיבור… וכמו כן צריך להכינם לנושאים של שיחה… אשר כל זה כבר יהיה מספיק חומר לשיחה שוטפת, ואז יוכלו לבוא להמשך חיובי ולגמור השידוך, ואז תהיה "הבת פלוני לפלוני". מה שאין כן בלי הכנה – כי אז התוצאות הן כנ"ל.

ולפעמים יש כאלה שיש להם סייעתא דשמיא, שאפילו שהפגישה הראשונה לא הצליחה, כנ"ל, מ"מ מבינים הם את הסיבה של חוסר הכנה כנ"ל, וקובעים הם לפעם שניה, ואז כבר משתדלים ומכינים, והענין מתקדם. אבל אם כבר אחרי הפעם הראשונה מנתקים את הענין, כי אז נדחתה ה"בת פלוני" מה"פלוני" …" . ע"כ.

הוסף על זה את המבוכה והשיבושים הגדולים המצויים בדורנו בגדר האמיתי של המושג "יופי" במשמעותו הפנימית והאמיתית, והבלבול הגדול בענין ההבנה במשקל של המראה החיצוני וחשיבותו לענין השידוך, ועד כמה יש לתת לו משמעות, ומתי הוא באמת לעיכובא, ולא רק מתוך רגשות ודעות חיצוניות ובלתי ענייניות, כפי שהסביבה בה אנו מצויים בדור זה גורמת לחשוב.

וכן חוסר הבהירות בדרגת החשיבות של רמת האמצעים (הממון) שמביאים עימם החתן או הכלה, ובגדר האיסור של "הנושא אישה לשם ממון". וכן מה חשיבות המשפחות והייחוס, ובפרט בימינו שהתרבו ב"ה משפחות של בעלי תשובה יראים ושלמים. וכיצד להתייחס לעֵדה או לגיל בשידוך, וכהנה רבות.

כמו כן, חסרה תשומת לב מספקת להכנה לפגישה, ולצורת ההופעה הנכונה בפגישה, ומה לדבר בה, וכיצד לקבל החלטה נכונה לגבי המשך הפגישות. והחששות והמתח הטבעיים המלווים את המדוברים בעת הצורך להחלטה הגורלית להינשא, פעמים שגוררים עיכובים ובררנות מיותרים. וכנ"ל.

ובפרט, בלט הצורך במתן דגש לזהירות בענייני קדושה וצניעות במהלך הפגישות, וביותר בתקופה שבין האירוסין לחתונה.

ולכן, עלה במחשבה לאסוף ולרכז בחיבור אחד ובמקום אחד את כל הנצרך לעניין זה, בלשון קצרה ותמציתית, שיהא מצוי בנקל לעיני כל הבא להינשא.

ואחר שרבותינו שליט"א עוררו אותנו בזה, אזרנו חיל ללקט בין האומרי'ם כמה עלי'ם לתרופה לסייע במלאכת שמים זו, ולרכז ולהתוות מספר קווים כלליים, מועתקים מדברי רבותינו, המפוזרים מעט פה מעט שם, ולעורכם דבר דבור על אופניו, ע"פ פרקים ונושאים מוגדרים בסדר נכון ב"ה.

כן הוספנו באיזהו מקומן של שבחי'ם מדברי גדולי הדורות, ראשי הישיבות, בעלי המוסר והפוסקים, ובפרט מדברי מרן מלכא, פאר הדור והדרו, רבנו עובדיה יוסף בעל ה"יביע אומר" נר"ו, וכן מעט מכתבים, עובדות, הנהגות ומעשים על גדולי ישראל מכל החוגים, הנוגעים לענין. ואע"פ שנאמר (ירושלמי, חגיגה סופ"ק) שאין למדים הלכה מן המעשה, נראה שיש בעובדות אלו משום מעשה-רב להנחותינו ברוח הדברים.

וכבר כתב רבינו ירוחם בהקדמת ספרו בזה הלשון: "אע"פ שאין שום דבר חידוש בספרי, מ"מ הסדר הנכון הוא יהיה לתועלת" (וכיוצ"ב כתב בשו"ת חת"ס יו"ד ריש סי' קצח). ובספר 'אור ישרים' כתב בשם הגאון מהרש"ם זצ"ל: "וקיבלתי בשם רבותינו כי המביא הדיבורים הנמצאים בכתבי הקודש בשם צדיקים, ומלקט ומסדרם בחיבור אחד, הוא עושה יחוד גדול למעלה". ואנא דאמרי אלך בדרכי רבותינו הקדושים, וכדכתיב: "צאי לך בעקבי הצאן, ורעי את גדיותייך" (שה"ש א, ח, ורש"י שם).

קובץ זה מיועד להורים ולמחנכים הבאים להשיא את בניהם ובנותיהם, לאלו הרוצים לשדך בין בני זוג, ובפרט לשדכנים העוסקים בכך בקביעות, ובעיקר לבחורים והבנות עצמם, בני ישראל היקרים מפז, הבאים להינשא, שבמיוחד להם מוקדש קובץ זה, בברכה רבה מעומקא דליבא, שיזכו לזיווגם ההגון בקלות, בתבונה ובמהרה.

גם המדריכים העוסקים בהדרכת חתנים וכלות ימצאו בו ענין, וכן העוסקים בחינוך ובהדרכת הנוער, וכל מי שמתעניין בנושא חשוב זה. כמו כן הקדשנו פרק מיוחד להנהגה הראויה בתקופה שבין האירוסין לחתונה.

 

* * *

 

אמנם, האמת ניתנה להיאמר, שקובץ זה הורתו כחלק ופרק נלווה לספר האֵם, בענייני טהרה, ליל החופה והמסתעף, באורך וברוחב (וכן מעט הנהגות לבעל ולאשה).

אך כאשר התרבו והתארכו הדברים, ואחר שראינו את גודל נחיצות הענין וחשיבותו, ועל פי עצת רבותינו חכמי התורה, יודעי דת ודין, יצאה ההוראה להוציאו לאור עולם כקונטרס נפרד בענייני השידוכים. ובזה גם נזדרזנו בס"ד להוציאו במהרה, לתועלת הנוגעים בדבר, אחר שעודדונו וביקשונו לברך על המוגמ'ר בקרוב.

לא הארכנו הרבה בחיבור זה במשא ומתן ההלכתי של הדברים ובדעות הפוסקים ראשונים ואחרונים, כדרך המחברים, ופעמים שהוזכרו רק בקצרה או ברמז, שכן אין זו מטרת חיבורינו, שתכליתו להיות מרוכז ותמציתי, כפי הנצרך, וכנ"ל, ובמקום שאמרו לקצר אי אתה רשאי להאריך, ולעולם יישנה אדם בדרך קצרה. ובפרט, שברובו ככולו הובאו הדברים בשם אומרם. אך כאמור, הושם דגש מיוחד על הצד המעשי של הדברים לפרטיהם.

יצויין שעיקר קובץ זה בתחילת יצירתו, עובד ע"פ הספר היקר "בנין עדי עד" להרה"ג יואל שוורץ שליט"א, ונראה שהיה בבחינת ה"חלוץ" בנושא חשוב זה. ותודתנו הרבה על הסכמתו.

עוד נציין שסגנון הדברים הותאם בד"כ לבני הישיבות, אך השתדלנו להביאם בצורה שתהיה שווה לכל נפש. ניתנה התייחסות מיוחדת להנהגות הראויות בבעלי תשובה, בני ובנות ישראל המסולאים בפז, כן ירבו. וכן מה שנאמר למשודך בד"כ מתאים גם למשודכת.

ויהי רצון שיהיה חיבור זה לתועלת כל הנוגעים בדבר, הן למשדכים והן למשודכים, למען ידע ישראל את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון.

 

השיר והשבח – לחי עולמים!

וכאן המקום עמי להודות, להלל ולשבח למלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, שלא עזב חסדו מאיתי, מיום היותי על פני האדמה, ועד עצם היום הזה, ולולי השגחתו וחסדיו עלינו בעינא פקיחא יומם ולילה, הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל, לא מצאנו ידינו ורגלינו. וברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

ואילו פינו מלא שירה כים, ולשוננו רינה כהמון גליו, ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע, ועינינו מאירות כשמש וכירח, וידינו פרושות כנשרי שמים, ורגלינו קלות כאיָלות- אין אנחנו מספיקין להודות לך, ה' אלוהינו, ולברך את שמך מלכנו, על אחת מאלף אלפי אלפים ורוב רִבֵי רבבות פעמים הטובות, ניסים ונפלאות שעשית עמנו ועם אבותינו.

ואנן סהדי כיצד בכל עיכוב שבא לידינו, הן במילי דעלמא, וביותר במילי דשמיא, כשלא מצינו תשובה לספקותינו, או מקור לדברים, ואין עמנו יודע עד מה, שלח לנו שלוחיו הנאמנים, וחלקם הלא המה בכתובים, להורותינו את הדרך נלך בה, ולהאיר את עינינו בתורתו. מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי (תהלים קטז). ומה אנו ומה חיינו.

והנה עומד אני היום, בחמלת ה' עלי, בפני סיומו של פרי ביכורינו בכתובים. ואע"פ שיודע אני היטב שאין פה לא חכמה ולא תבונה, אלא מלאכה בעלמא, אע"פ כן קרבתי למלאכה, מלאכת ה', מתוך תקוה שיועילו הדברים, ולו גם להקים בית אחד, ולהרבות קדושה וטהרה בישראל.

וכבר כתבו גדולי המחברים שאפילו אם יהיה דבר א' טוב בכל החיבור, ראוי הוא להציל על החיבור כולו. וגם אם יימצא דבר אחד טוב בחיבורנו זה, והיה זה שכרנו, ואולי אזכה ואיבנה גם אנכי ממנו, ולזכות בו את הרבים:

"הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו"!

 

 

מזמור לתודה

עלינו לשבח ולהודות לכל רבותי שליט"א שהדריכוני, לימדוני ועודדוני מעודי ועד הלום:

הרה"ג ניסים טולידאנו שליט"א, ועל ידו אח'י שנ'י הרה"ג עמנואל טולידאנו שליט"א, והמשגיח היקר הגה"צ הרב שמואל דראפקין שליט"א, ושאר הצוות שליט"א, בישיבה המעטירה "שארית יוסף" בעי"ת באר יעקב תכב"ץ, שהואילוני לחסות בצילם במיטב שנותיי.

הרב יצחק עזרא שליט"א ושאר העוסקים במלאכה בכולל "סודאי", בעי"ת חולון יכב"ץ.

ואחרונים חביבים מו"ר הגאון הרב חיים רבי שליט"א, ראש מוסדות "עטרת חכמים"- חולון, שקרבני כבן אל אב ירצה, ולא חסך מעימי מאומה להנחותני ולהנהיגני בדרכי האמונה והיראה הצרופה, והואיל להקדיש לי ממיטב שעותיו. ישלם ה' פעלו, ויאריך ימים על ממלכתו, ויזכה לראות נחת אמיתי מכל יוצאי חלציו, הרוחניים והגשמיים, וימלאו כל משאלות ליבו לטובה ולברכה.

ועל ידו השנ'י הרה"ג יגאל הכהן הגדול מאחיו שליט"א, שזכינו לשמוע מפיו דברי אלוקים חיים, בשעוריו הנפלאים תמידים כסדרם, בעיון נמרץ, במסירות נפש עצומה. ועתה מרביץ תורה בעדרים בירושלים עיה"ק ת"ו. יה"ר שעוד יעמיד תלמידים הרבה, הגונים, נבונים ויראים, ולהגדיל תורה ולהאדירה, ויוציא לאור במהרה את כל חידושיו הנפלאים, אשר המה בכתובים, לזכות בהם את הרבים.

ולא אחסוך פי מלהודות לרה"ג בנימין שאהר שליט"א, ראש כולל "תורת משה"- חולון, ולמוסדות "חסד לאברהם" סקולען הע"י, שזיכוני ללמוד וללמד בדיבוק חברים מקשיבים במסגרת כולל ערב לבעלי בתים חשובים במוסדותיהם, וקירבוני למלאכה ברוחב לב. יברך ה' את כל העושים והמעשים, בכל מילי דמיטב.

וכן רבותי הגדולים שליט"א בעיה"ק ירושלים ת"ו, שזכיתי לינוק ממימי תורותם, מתוקים מדבש ונופת צופים:

הרה"ג עזריאל מנצור שליט"א, כולל "שובי נפשי".

הרה"ג ברוך שרגא שליט"א, כולל "נווה דויד"

[ע"י בנו ידי"ן הרה"ג איל שרגא שליט"א].

הרה"ג יוסף שרגא שליט"א, כולל "אור שרגא".

וכן ברכות לראש משביר לרה"ג מעוז ומגדול, מזכה הרבים הגדול, המכתת רגליו להפיץ תורה ברחבי הארץ והעולם, אי בעית אימא תורה שבע"פ, אי בעית אימא בתורתו שבכתב, בחיבוריו העצומים והנפלאים, הגאון הגדול מורינו ורבינו הרב יצחק יוסף שליט"א, בעל המאור הגדול 'ילקוט יוסף', ראש הישיבה המעטירה "חזון עובדיה", שברוב ענוותנותו קירבני ועודדני לשמוע בלימודים, בשיעוריו החשובים.

יהי רצון שחפץ ה' בידו יצלח, להגדיל תורה ולהאדירה, מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא, וימצא חן וחסד בעיני כל רואיו, וירחיב ה' גבולו בעוד תלמידים הגונים ומפוארים, מתוך הרחבה וישוב טוב, תורה מפוארה בכלי מפואר, וירווה נחת אמיתי מכל יוצאי חלציו שליט"א, ויאריך ימים על ממלכתו, להפיץ בינה ודעת בכל קצוות תבל, עוד רבות בשנים, בהשראת מור-אביו הגדול אבינו רוענו מרן מלכא נר"ו, עד ביאת משיח צדקנו, ועד בכלל. אכי"ר.

וכן אצרף תודתי מקרב לב למו"ר הרה"ג יעקב שכנזי שליט"א, על שיעוריו הנעימים בהלכות טהרה, הנהגת הבית, ומוסריו הנעימים, במתק שפתיים, תמידים כסדרם. ותשובותיו בהלכה ובהנהגה בבית ההוראה הספרדי בשכונתינו.

יה"ר שיוסיף לאלפנו בינה עוד רבות בשנים, מתוך בריאות איתנה ונהורא מעליא, ויראה נחת אמיתי מכל יוצאי חלציו שליט"א.

וברכה מיוחדת להנהלת בתי הכנסת "מוסאיוף" בעיה"ק ירושלים ת"ו, הר"ר אברהם הכהן נר"ו, והרה"ג בן פורת שליט"א ולר' שמעון מיג'אן הי"ו, ושאר המנצחים על המלאכה, שהואילו לאפשר לנו למסור שיעורים בעתים מזומנות במקום הגדול לתפילה ולתורה. יה"ר שיזכו עוד להגדיל תורה ולהאדירה, ולזכות את הרבים לשם שמים עוד רבות בשנים, בטוב ובנעימים.

ולי נאה להודות להורי היקרים, הלא הם אדוני ורבי, מר אבי הרב אפרים שליט"א, ומרת אימי מלכה תחיה, שעמלו ללא לאות לחנכנו ולגדלנו על ברכי התורה והיראה, ולהנהיגנו במידות ישרות, והאצילו עלינו מצניעותם ואמונתם התמימה, ומלימוד תורתם הברה והזכה, ולא עזבו חסדם ואמיתם מעימנו עד עצם היום הזה.

ישלם ה' שכרם ופעולם, ויזכו לאורך ימים ושנות חיים בבריאות איתנה ונהורא מעלייא, ויזכו ליישוב טוב, אושר וכבוד, ברכה וישועה בכל מכל כל, וירוו נחת ושמחה מכל יוצאי חלציהם, ויראו בנים ובני בנים כשרים, בריאים ושלמים עד העולם.

וכן מקום עמדי להודות למר חמי ר' יהודה דבאח הי"ו ומרת חמותי הגב' רחל תחיה. יה"ר שיזכו לרפואה שלמה, אורך ימים ושנות חיים, וירוו נחת אמיתי מכל הבנים הבנות, החתנים והכלות.

וברכה מיוחדת לאחָי, שארי ובשרי, הלא הם, רבי נפתלי וב"ב היקרים הי"ו, רבי אברהם וב"ב הי"ו, ורבי רפאל-מאיר וב"ב הי"ו, שעזרוני להצלחת חיבור זה, מי בממונו, ומי בעידודו, ובהגהת הכתבים. ישלם ה' שכרם, ותהי משכורתם שלמה מאת ה', ויצליחו בכל מעשי ידיהם בכל מכל כל, ויזכו לכל הישועות, ולהגדיל תורה ולהאדירה, מתוך רוב אושר וברכה, עם כל בני ביתם היקרים, לאורך ימים טובים ושנות חיים.

ולא אחסוך פי מלהודות לעזרתי בחיים, אשת חיל עטרת בעלה, האשה הכשרה, צ'ופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל, שדואגת לכל מחסורי במסירות, ומעתירה בעדינו בתפילותיה הזכות, ומעודדת וממריצה אותנו לעסוק בתורתינו הקדושה יום וליל, וגם בחיבורינו זה, ולא פנתה אל רהבים ושטי כזב, ומזכה את בנות ישראל במוסריה והליכותיה הנעימים, טעמה כי טוב סחר'ה, לא יכבה בלילה נרה. ויהי רצון שתשרה השכינה בביתנו, מתוך אחווה ורעות, בבריאות איתנה ונהורא מעלייא לאורך ימים ושנות חיים, ונזכה לזרע אנשים של קיימא במהרה, לכבוד השם יתברך ותפארת שכינת עוזנו, אמן ואמן.

 

* * *

 

קראתי לחיבור זה "יבא עזרי" (תהילים קכא, א), ע"פ המדרש רבה (בראשית, ריש פרשת ויצא, פס"ח), שכאשר יצא יעקב אבינו ע"ה זי"ע לחרן למצוא את זיווגו, ע"פ ציווי אביו, ומצא עצמו בלא כל רכוש, לא התייאש ואיבד תקוותו ח"ו, אלא פנה אל ה' יתברך בתפילה זו: "מאין יבא עזרי", והשליך יהבו (משאו) על הקב"ה, שיושיעו.

ואחר שפנה ואמר "אשא עיני אל ההרים" [פירוש: דרכי ההורים- אבותינו הקדושים אברהם ויצחק ע"ה, וכן מלשון הוראה והריון. ע"ש במתנות כהונה], ולא מצא לכסף מוצא, בטח בה' לבדו, והמשיך בדרכו בעוז, ואמר "עזרי מעם ה'", ולבסוף אכן זכה להקים את בית ישראל לתפארה.

וזהו מעניין החיבור שעוסק בשידוכין וזיווגים, וגם עלינו ללכת בדרכי אבותינו הקדושים, ולאחוז בעיקר במידות האמונה והביטחון, ולהרגיש עצמנו כ"אָין", ולשאת תפילות ותחנונים לבורא עולם, מלך שומע תפילת עמו ישראל ברחמים, והישועה והעזרה האמיתית למציאת הזיווג היא אך ורק מאיתו יתברך, שיושב ומזווג זיווגים, ומושיב יחידים ביתה (וכפי שהדגשנו לאורך כל החיבור), ומעשה אבות סימן לבנים.

וכן מרומז שמי בשם הספר, שכן מילת "יבא" ראשי תיבות "יוחנן [יהונתן] בן אפרים". ומילת "עזרי" רומזת לזיווג, שהרי האשה נקראת "עזר" (ועי' הקדמת הטור "אבן העזר"). וכפי שמובא בספרים שיש לרמוז שם המחבר בשם ספרו.

ואת אחי אנכי מבקש, מכל ההוגים בקונטרס קטן זה, שיואילו ללמד עלי זכות, ואם טעיתי באיזהו מקומן, או שפלט קולמוסי בלא משים מילה שלא כהוגן, שיואילו נא להודיעני על כך, ולהעמידני על טעותי, כי "שגיאות מי יבין, מנסתרות נקני" (תהלים יט, יד). ובוודאי אודה על כל הארה והערה שימסרו בידי, תהא קטנה או גדולה, ואכיר להם טובה על כך, ואשתדל בלא נדר לתקן הדבר.

ובצאתנו את הקודש, נפרוש כפינו לשמייא, יהי רצון שלא תצא תקלה תחת ידינו, ויהיו הדברים לתועלת, ולא אכשל בדבר הלכה, וישמחו בי חברי, וכל הרווקים והרווקות ימצאו את זיווגם ההגון במהרה בתבונה ובקלות, ויקימו בתים של שלום ואחווה של קיימא, ותרבה הקדושה בישראל, ויהיה בזה נחת רוח ליוצר הכל, ובא לציון גואל (עי' 'ראשית חכמה' שער הקדושה פי"ז אות צד-צו).

ויזכנו ה' יתברך עוד ברחמיו להוציא לאור עולם את יתר חיבורינו שבכתובים, ולזכות את הרבים בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה, ויפוצו מעיינותינו חוצה ברוחניות ובגשמיות, להגדיל תורה ולהאדירה, ולרומם ולגדל שמו יתברך, ולהרבות קדושה וטהרה בעם סגולתו, עם ישראל, עם קודשו, מתוך בריאות איתנה ונהורא מעלייא, לאורך ימים ושנות חיים. אחת שאלתי מאת ה', אותה אבקש, שבתי בבית ה' כל ימי חיי, לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו (תהילים כז). ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים. אמן.

                   

          "ימים על ימי מלך תוסיף"

 

וכאן המקום להודות להלל ולשבח למרן מלכא פאר הדור והדרו, שר התורה, אבינו רוענו, המעיין הטהור, באר מים חיים, כל רז לא אניס ליה, "לוית חן" נסוך על פניו בעיני כל רואיו, יום ליום "יביע אומר" ולילה ללילה "יחוה דעת", מלאך ה' צבאות, לית דין בר איניש, אוצר התורה כולה, וכולנו תלמידיו ותלמידי תלמידיו. ותורתו, כתביו, ומוסריו הנעימים, הם שהביאונו עד הלום, ואיננו אלא דולים ומשקים, ומן הבאר ההיא ישקו העדרים

מרן הגאון הגדול רבינו עובדיה יוסף נר"ו

ויה"ר שנזכה לחזות בנועם זיוו, לראות בפני מלך חיים, ולהשתעשע בדברי קודשו עוד רבות בשנים, ולא יעדי זיוויה ויקריה מינן לעד, ויחזקהו השי"ת בבריאות איתנה ונהורא מעליא, עוד ינובון בשיבה, דשנים ורעננים יהיו, ימים על ימי מלך תוסיף ושנותיו כמו דור ודור, ונזכה להקביל במהרה פני משיח צדקנו, ומרן "מאור ישראל" נר"ו עטרה לראשנו, במהרה בימינו אמן.        

                   

 

 

בקובץ זה מוזכרים מדבריהם של מאורי וגדולי הדורות:

רבינו ישראל מאיר הכהן מראדין, החפץ חיים זצ"ל

הגאון רבי אברהם ישעיה קרליץ, החזון איש זצ"ל

הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי, הסטייפלער זצ"ל

הגאון ראש הישיבה רבי אליעזר מנחם מן שך זצ"ל

והגאון הצדיק רבי שלמה וולבה זצ"ל.

כמו כן הובאו מדבריהם של הבעש"ט הקדוש זיע"א, רבינו חיים בן עטר ה'אור החיים' הקדוש זיע"א, מרן החיד"א זיע"א, רבינו הגר"א זיע"א, רבינו אליעזר פאפו ה'פלא יועץ' זיע"א, רבינו חיים פלאג'י זיע"א, רבינו יוסף חיים ה'בן איש חי' זצ"ל, הגאון רבי חיים זוננפלד זצ"ל, הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל, הגה"צ ר' יחזקאל לוונשטיין זצ"ל, הגאון רה"י הרב משה חברוני זצ"ל, הגאון רה"י הרב יהודה צדקה זצ"ל, הבית ישראל מגור זצ"ל, הגאון רבי שלמה זלמן אוייערבאך זצ"ל, הגה"צ ר' שמשון פינקוס זצ"ל, הצדיק המקובל רבי יצחק כדורי זצ"ל, ועוד.

 

ויבדלו לחיים טובים וארוכים:

מרן מלכא, פאר הדור והדרו, שר התורה הגאון רבנו עובדיה יוסף נר"ו

מו"ר הגאון הגדול רבי יצחק יוסף שליט"א, בספריו החשובים "שובע שמחות" ו"חופה וקידושין"

מו"ר הגאון שר האמונה הרב חיים רבי שליט"א, בספרו החשוב "אנשי קודש"

הגאון הצדיק הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א, בספרו החשוב "אהליך יעקב"

וכאמור, מהגאון הצדיק הרב יואל שוורץ שליט"א, בספרו החשוב "בנין עדי עד".

כמו כן הובאו מדבריהם של הגאון הגדול הרב יוסף שלום אלישיב שליט"א, ראש הישיבה הגאון ראי"ל שטיינמן שליט"א, הגאון הרב מרדכי גרוס שליט"א, הגאון הרב נסים קרליץ שליט"א (חלקם הובאו ב"קובץ מבקשי תורה"), הגאון הצדיק רבנו אלעזר אביחצירא שליט"א, הגאון הצדיק הרב שלום ארוש שליט"א (בספרו החשוב "בגן האמונה"), ועוד.

 

________________________________________

 

 

%d בלוגרים אהבו את זה: