רבי משה בן מיימון

".. והמעלים עיניו …הרי זה עובר על לא תאמץ את לבבך ... ועל לא תעמוד על דם רעך … ובטל מצות ... וחי אחיך עמך, ואהבת לרעך כמוך…"

מרן החפץ חיים זיע"א

"כי יש לי לדבר אל הפרושים בני הישיבות. לומדים הם, חריפים הם ומתחדדים בפלפולא דאורייתא......"

מרן החזון איש זיע"א

"אינו מובן לי היטב הדייקנות יתירה בדברים שהרחיקום רבותינו ז"ל, כמבואר ברמ"א שכל מה שיתנו יקח בעין יפה, רצונו לומר בין רב למעט, ואז יצליח, והצלחה שמבטיח הרמ"א ודאי עדיף מהשתדלות". אגרות חזון איש (קסז):

מרן בעל קהלות יעקב זיע"א

"אשרי חלקם של התמימים והישרים בלבותם, אלו הבחורים היקרים שאינם מהלכים בגדולות ובנפלאות, והם צנועים וענוים, ואינם מדמים דמיונות שוא לא על עצמם ולא על המיועדת להם, והולכים בתום וביושר, והם מאוד מרוצים ..."

מרן הגרא"מ שך זיע"א

"כשהתארסתי לא קבלתי דירה … והנה הגיעו שמועות שיתכן שתפרוץ מלחמה. כל חברי שגרו בדירה משלהם היה קשה להם לעזוב את דירתם ורכושם... כיון שלא היתה לי דירה משלי וגרתי בדירה שכורה, לא הוקשה לי לעזוב את מקומי ולעלות לארץ ישראל...

מרן פוסק הדור הג"ר יוסף שלום אלישיב

אני מורה לכל השואלים אותי להצטרף לארגון החשוב שהשמחה במעונו (להג"ר יהודה סילמן שליט"א)

מעשה/ מרן הגראי"ל שטיינמן זיע"א

" הוי עובדא שאברך שאל את הגראי"ל כי בנו הת"ח הגיע לפרקו, כמה ממון מותר לו לדרוש עבורו. אמר לו רבנו "הרי רצונך במחותן בן תורה, ואם כן מסתמא אינו גביר ואין לו מה לתת. אל תדרשו זה מזה, והקב"ה יהיה בעזרכם". ובאמת..."

כח ההרס העצמי

הגאון רבי יעקב צבי בוקוצובסקי שליט"א.

מתוך עלון "בעצתך תנחני" פרשת בלק

מי הצליח להזיק לעם ישראל? 

הפרשה מתארת שני אנשים ששמו להם למטרה לפגוע בעם ישראל, והשקיעו למטרה זו את כל כוחם. והיה  להם כח: בלק בן ציפור הקוסם, עם בלעם בן בעור הנביא. היו להם ידיעות חשובות והרסניות מאין כמותן. הם ידעו היכן נקודות התורפה של עם ישראל, ואיך אפשר לגרום לקב"ה להפעיל את מידת הדין. הם הקריבו  ארבעים ושנים קרבנות, הם ניסו להזכיר את חטא העגל, והם ניסו לתפוס את הרגע היחיד בכל יום שבו  הקב"ה כועס ומידת הדין מתוחה. היה להם כח, כח מסוכן מאוד.

אפס, מאומה לא עזר. הקב"ה לא נתן לפגוע בעמו חביבו, בבת עינו. "עמי, זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב,  ומה ענה אותו בלעם בן בעור, מן השיטים ועד הגלגל למען דעת צדקות ה'". ואומרת על כך הגמרא ברכות  ז.: "אמר רבי אלעזר: אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: דעו כמה צדקות עשיתי עמכם שלא כעסתי בימי  בלעם הרשע, שאלמלי כעסתי – לא נשתייר משונאיהם של ישראל שריד ופליט".

ולקראת הפרידה, כשבלק ובלעם כבר מתייאשים מלפגוע בעם ישראל, ובלק מטיח בבלעם "ברח לך אל  מקומך", זורק בלעם משפט אחד, רעיון קטן, שהופך את כל התמונה על פיה: "ועתה – הנני הולך לעמי, לכה  איעצך". זהו. התורה אפילו לא מפרטת מה היתה העצה. כנראה משום שבלעם זרק אותה כרעיון אגבי, כלאחר יד. העצה היתה לנסות להחטיא את עם ישראל, כי הקב"ה שונא זימה. בלעם זרק את העצה ושב לארצו בבושת פנים, אבל בלק יישם אותה ביסודיות, והתוצאה היתה קשה ומרה: עשרים וארבעה אלף  הרוגים. אנשים יקרים מעדת ישראל, שנכשלו בחטא נורא, ומתו על סף הכניסה לארץ.

והלקח הכואב שנלמד מהפרשה הצורבת הוא אחד: עיקר מי שמזיק לאדם הוא – הוא עצמו. אם יבואו כל  הכוחות החיצוניים להרוס את עם ישראל, הם יתקלו בחומה בצורה. אבל כשהיהודים מזיקים לעצמם – אין  מה שישווה לנזק.

התבוננות לאורך ההיסטוריה 

את היסוד הזה שמעתי לראשונה, בהיותי בחור צעיר בישיבה קטנה. היינו בחורים צעירים בשיעור ב', ופעם  אחת התנהלנו בצורה שהכעיסה מאוד את ראש הישיבה, מרן הגרמ"י ליפקוביץ' זצ"ל. בתגובה הוא הטיל  עונש על כל בני הועד. לא אשכח את השיעור שקיבלנו באותו יום מאת הר"מ האהוב שלנו, הגר"י בן שלום  זצ"ל. הוא היה אז בעשור השביעי לחייו, ת"ח גדול עם הרבה ניסיון חיים. הוא חזר בכאב על משפט אחד  שוב ושוב: "מה שאדם עושה לעצמו – עשרה שונאים לא יצליחו לעשות לו".

התובנה הזו כל כך פשוטה, וכל כך מוכיחה את עצמה שוב ושוב בכל שטח בחיים. ניתן לראות זאת גם  לאורך ההיסטוריה של עם ישראל.

הקב"ה מבטיח לעם ישראל את הארץ הנבחרת. כולם נעמדים על הרגלים האחוריות למנוע מהם את זאת.  המצרים לא נותנים להם לצאת, והכנענים לא נותנים להם להיכנס. כולם נופלים: המצרים טובעים בים,  והכנענים מתחבאים בחוריהם מרוב פחד. אבל מי בסוף מקלקל? עם ישראל בעצמו. הוא פוחד להיכנס, הוא  מתלונן – והכל נתקע לארבעים שנה. אי אפשר לתת את הארץ למי שלא רוצה אותה.

דוד המלך מטיל את אימתו על כל העולם כולו, ושלמה בנו משלים את המהפך ומכופף את כל העולם  בהערצה תחת רגלי עם ישראל. מי מקלקל את הכל? המרד של השבטים במלכות בית דוד. המרד הזה  והמחלוקת שבאה בעקבותיו הם התחלת התהליך של החורבן.

סוף סוף נבנה בית המקדש השני, אבל גם הוא לא החזיק מעמד. אנחנו נכנסים עכשיו לשלשת השבועות  של אבלות החורבן. מי גרם לחורבן? איש אחד, יהודי: בר קמצא. הוא נעלב, והחליט לשרוף את כל העם  יחד איתו. אבל הוא הצליח במזימתו בגלל שהוא היה יהודי, והוא ידע איך לגרום לקיסר לחשוב שמורדים  בו. הוא הטיל מום במקום שרק יהודים מבינים שזה מום. בלי הידע הפנימי הזה, או בלי העצה "היהודית" שהוא נתן לקיסר לשלוח קרבן – אף אחד לא היה מצליח לייצר אוירה של חשש ממרד.

ומי בכלל נתן את השליטה לבני רומי בארץ ישראל? עם ישראל עצמם. כך מתבאר בגמרא ע"ז ח:, שעם  ישראל קרא לבני רומי לשלוט על הארץ בשיתוף יחד איתם, ולאחר עשרים ושש שנה בני רומי ביטלו את  ההסכם באופן חד צדדי והשליטו את עצמם על ארץ ישראל.

כך זה בהיסטוריה של עם ישראל, וכך זה גם בהווה. חלק נכבד מהבעיות של עם ישראל כיום, ונדבר כרגע  על העם היושב בציון בכללותו, נובע מבעיות שהעם גורם לעצמו. הסבל העובר עלינו מהערבים נובע  מהסכמי אוסלו, ובהמשך ההתנתקות, שאותה יזמו והגו יהודים, שהחליטו לעשות מה שעשו כדי למצוא חן  בעיני הגויים, וכך הביאו את האסון על עצמם ועל עמם.

מעקב אחרי כל הזירות שבהן העם היהודי נכשל ונופל, מלמד שבדרך כלל הכשלונות הן תוצאה של התנהגות  עצמית קלוקלת, סכסוכים אישיים שמביאים לנקמה ולנזק עצום הדדי, בנוסח של "אוציא לעצמי שתי עיניים  כדי שיוציאו לך עין אחת". ממשל הזדון שקם כרגע ומאיים על זהותה היהודית של המדינה, הוקם גם הוא  בידי חובשי כיפה שתרמו את עצמם למלאכת ההרס.

כי הקב"ה מצידו א-ל מלא רחמים, מרבה להיטיב, ומנהיג את העולם כולו, ואת עמו האהוב בפרט, בהנהגה  של חסד ורחמים. היכן זה נתקע? היכן שאנשים מזיקים לעצמם. אם אדם מזיק לעצמו אין מה לעשות נגדו.  אי אפשר להיטיב לו בכח נגד רצונו.

העולה למעשה 

ואי אפשר שלא לסיים במחשבה שעלתה בימים האחרונים, בעקבות ממשלת הרוע והזדון שצצה לעולמנו.

בממשלה הזאת יש שני נזקים מרכזיים: מלחמה בה' ובתורתו, ומלחמה בעולם התורה, בלומדיה. החלק של  המלחמה בה' באמת אמור להטריד כל יהודי שאיכפת לו קצת מכבוד שמים. אבל החלק הנוסף מטריד את  מנוחתנו רבות: איך מסתדרים עם ליברמן שר"י במשרד האוצר ובוועדת הכספים. איך ממשיכים לחיות את  החיים שלנו כשהברזים אמורים להיסגר במידה מסוימת, חלילה.

נקוה מאוד שהקב"ה יהיה בעזרנו, אין לו מעצור להושיע ברב או במעט. אבל כאן שוב עולה מול העיניים  ההבנה שדיברנו עליה במאמר זה: מה שאדם עושה לעצמו – עשרה ליברמנים לא יכולים לעשות לו.

מה המקסימום של הנזק הכלכלי שיכול לגרום הממשל החדש לכל משפחה חרדית, בצירוף כל שנות השלטון  שנכונו לו אם וכאשר האנדרוגינוס הזה ישלים את שנותיו? נדמה שבהערכה גסה אי אפשר לנקוב בנזק  של למעלה 10000 ש"ח

וכמה הנזק שאנחנו יוצרים לעצמנו בנוהג הנפסד, שכל גדולי ישראל מתנגדים לו, להעניק לכל זוג שמתחתן  מאות אלפי שקלים, מכסף שאין לנו, מחובות בסדר גודל של בנק?

כמה אנשים קורסים מחמתו, כמה תעוקות לב נוצרו בגללו, כמה גידולים סרטניים פרו ורבו על ידו, כמה  בתים התמוטטו, כמה אנשים איבדו ומאבדים כל יום את שמחת החיים בגלל הנוהל הזה, המנוגד לכל דעת  תורה ולכל היגיון ויושר בסיסי?

הוא אשר דיברנו: הנזק הגדול ביותר שיכול להיגרם לאדם הוא רק על ידי עצמו. כך הקב"ה מנהל את העולם.  וככל שניצמד לחיים מתוך שכל ישר והתבוננות – כך נזכה לחיים מאושרים יותר בס"ד.

להצטרפות לקבלת עלון שבועי במייל, שלח מייל לכתובת: com.gmail@b0548407520

מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א

"הורה שגם לנישואי ילדים אסור לקחת חובות על עצמו כשאינו יודע ברגע הלקיחה מהיכן יפרע אותם. ואסור לסמוך על הנס". ('עומק הפשט' בשם הרב ח.ש.)

הגאון הגדול רבי ברוך דב פוברסקי שליט"א

"ההתחייבויות של ההורים המה חורבן הדור לצערנו. לדעתי מוכרחים להפסיק זאת כליל, ואין היא דרכה של תורה להפיל על ההורים עול כספי כה כבד.. כי הדברים הרי לפעמים בגדר של פיקוח נפש ממש.

הגאון הגדול רבי מאיר צבי ברגמן:

דעת מו"ח מרן בעל ה"אבי עזרי זי"ע שצד החתן והכלה צריכים להתחלק בכל הוצאות שווה בשווה, ולתלמידיו המצויינים עודד להשתדך עם גבירים שהיה מצוי בשעתו, אולם חלילה לדרוש ממי שאין לו.

הגאון רבי יוסף ליברמן בעל משנת יוסף

"אמרתי לו: למה זה כבוד חמי נתן לי את חפציו השייכים לו, ומה טוב אני ממנו, ולמה מגיע לי יותר ממנו? הנה ייקח נא חזרה את כל אשר נתן לנו משלו, ואני קניתי לי הנצרך לי ובטחוני שהשי"ת יעזור. וכן הוי..."

הגאון הגדול רבי משה הלל הירש:

אין שום מקור וסברא ומסורת בעולם כלל, שאבי הכלה צריך לתת פרוטה אחת יותר מאבי החתן.

הגאון רבי יהושע אייכנשטיין:

זהו השחתת המידות וקלקול כל החינוך הטהור להסתפק במועט ולא לחיות על חשבון השני.

הגאון רבי גבריאל יוסף לוי שליט"א

"שלא ייווצר מצב שקונים דירה זולה יותר, ועדיין צד הכלה צריך לשלם סכומי עתק. ובאמת גדולי ישראל נתנו דעתם בנושא זה בצורה נחרצת..."

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.