• שבילים

    שבילים בשבילך  -חשוון.pdf

    ע"י שושי, לפני יום 1

חיפוש פתרון


הרב משה בן פורת

כידוע וכמפורסם, וכפי שמתריעים גדולי ישראל שליט"א, המצב הנוכחי של נישואי הילדים בציבור בני התורה הוא קשה מאוד. שוועתם של עשרות אלפי מחותנים שנקלעו לסחרור חובות בלתי אפשרי, עולה השמימה 

משפחות מאבדות את הדירה בה חיו עשרות שנים וגידלו את ילדיהם ומתחילים לעת זקנה להסתובב בשכירויות; אברכים ת"ח נקרעים מתלמודם, ויש הלוקים במחלות קשות ל"ע; סכסוכים רבים נגרמים בתוך משפחות עקב מקרים של אי עמידה בהתחייבויות; חינוכם של הילדים הקטנים שעוד נותרו בבית מוזנח כי אין להורים פנאי להשקיע בהם, ועוד ועוד.

 גם הזוגות שמקבלים את הדירה (או חלק גדול ממנה), לא זוכים לשלוות הנפש המיוחלת, וזאת מכמה סיבות:

 מצד אחד העול הגדול המוטל על ההורים מבצבץ ויוצא עם הזמן, ובמקרים רבים ההורים פשוט קורסים ו"נופלים" לעול על כתפי הילדים, יחד עם העול של נישואי הבנות הצעירות שעדיין לא נישאו.

 ומצד שני, גם לזוג עצמו שקיבל דירה, נולדים בנות ב"ה… וככל שהן גדלות יותר ויותר, וגיל השידוכים נשקף באופק, ההורים נכנסים ללחץ ודאגה, וחלקם נכנס לעול של קניית דירות והשקעות ותכנונים וכו', ותורה מה תהא עליה. כך שגם מתנת הדירה שקיבל הזוג, אין בה ברכה.

 

במקביל לכל זה, עדיין קיים הצורך שבשבילו נוצר הנוהג של הסיוע ברכישת הדירות – הצורך לעזור לאברכים בשנותיהם הראשונות, ע"מ שיוכלו להתבסס בעולמה של תורה, תוך הקלת "עול דרך ארץ" המוטל על כתפיהם.

 

*

 

בכדי לחדד את הבעייתיות שבמצב הנוכחי, נדגיש לפני כן דווקא מה לא בעייתי:

 א.     יהודי שברכו השם בהרחבה כלכלית, ורוצה להשיא בתו לתלמיד חכם, ומעוניין לתת לבתו וחתנו דירה נאה שתרחיב דעתם, במקום להשקיע את כספו בעניינים אחרים, רוחניים או גשמיים – אשריו ואשרי חלקו. לא זאת הבעיה.

 ב.     גם יהודי שלא נתברך בעשירות והחליט בהחלטה מודעת לתת את כל ממונו וללוות סכומי עתק, בכדי להשיא ביתו לתלמיד חכם אמיתי שיוכל לשקוד על תלמודו בשלווה, לא באנו למנוע זאת ממנו או לשכנע אותו להמנע מלעשות זאת.

 הנושא הבעייתי והחמור, שאותו אנחנו מנסים לפתור, הוא הסטנדרט. הסטנדרט שנוצר, שכמעט בכל שידוך של "ענבי הגפן בענבי הגפן", שהוא כדברי חז"ל – "בת תלמיד חכם לתלמיד חכם", מוטל על הורי הכלה לתת סכום שנע בין 300 ל800 אלף ₪.

 והמדובר בשידוך מתאים מכל הצדדים: החתן והכלה באותה הרמה, הן מבחינה מהותית והן מבחינת ה"סטיגמות" והמקובלות, גם המחותנים ומשפחותיהם מתאימים ודומים זה לזה, ושניהם אינם בעלי יכולת כלכלית מיוחדת.

 ולמרות שהדעת הייתה נותנת שישבו כל הצדדים ויראו כיצד משיגים דירה, ומה יש ביכולתם לתת – נוצר "תג מחיר", כביכול כל בחור "שווה" סכום כזה וכזה (בהתאמה לישיבה בה הוא לומד וכו'). בעוד שהבחורים היקרים שיחי' שווים ודאי הרבה יותר, מאלפי זהב וכסף, אבל שום דבר אינו "שווה" ח"ו להטיל חובות של מאות אלפי ₪ על אברך יקר שהוא "במקרה" גם אביה של הכלה.

 ובפרט ששום דבר אינו "שווה", כאשר עורכים חשבון פשוט שבתוך כעשרים שנה, יפול אותו אברך יקר שמקבל היום דירה לאותו הבור בדיוק, כשבמקום לקנות דירה אחת, הוא יצטרך לקנות כמה דירות.

 

המציאות הזו  – של הסטנדרט – היא הבעייתית והחמורה, והיא זו שגורמת למצוקה הנוראית של עשרות אלפי אברכים ת"ח שמחתנים ילדים.

 

 

והנה, כאשר שואלים את שתי השאלות הבסיסיות –

 א. הרי אביה של הבת ברוב המקרים הוא גם אברך. למה השווער יחזיק את החתן, אולי החתן יחזיק את חמיו מדין החזקת תורה? (בפרט שלשווער יש כבר הוצאות של משפחה גדולה ונישואי ילדים…)

 ב. הרי כל המטרה של נתינת הדירה היא על מנת שהחתן יעלה ויפרח אי"ה לגדולות, והרי גם לו יוולדו בעז"ה בנות, איזה תלמיד חכם כבר יכול לצאת ממנו אם יוטל עליו בגיל 40 עול של כמה דירות? (בפרט כאשר למעשה מצוי מאוד שאלו שנולדו להם בנות, מתחילים כבר בסביבות גיל שלושים להתחיל לדאוג לדירות, כמו לקנות דירות להשקעה וכד')?

 והתשובה על שתי השאלות הללו פשוטה: שהבחור סוף סוף הוא צעיר, עוד לא יצא לשוק החיים, ואי אפשר להטיל עליו עול כזה כבד, מה שאין כן אבי הכלה שהוא כבר מבוגר ומיושב בדעתו, והחיים שלו כבר יציבים ומסודרים, והוא גם התרגל אט אט לנשיאת עול כלכלי.

ואמנם, הדבר ברור שבגיל 40 יותר קל לקחת עול כלכלי ועדיין להשאר בלימוד מאשר בגיל 20, אך כמובן כל זה כשהמדובר על עול ריאלי – לא עול של כמה מליוני שקלים.


*

לסיכום. שתי מטרות חשובות בפנינו, בנושא זה של נישואי הילדים וקניית הדירות:

מהצד האחד – להקל ככל האפשר את העול הכלכלי המוטל על כתפי אברך צעיר לאחר חתונתו, ובדגש על נושא הדיור, שהופך יקר יותר ויותר עם השנים.

מצד השני – שעל אברך בגילאי הארבעים לא יוטל עול בלתי אפשרי של קניית כחמשה דירות דירות (בממוצע), זאת מלבד שאר הוצאות הנישואין.

וייעשו כולם פריפריה אחת

מפת הפריפריה החרדית יתד נאמן חוה"מ סוכות | פרוייקט מיוחד ה'משימה' שהוטלה על כל אחד ממשתתפי המפגש הלא שגרתי שכינס "יתד השבוע", היתה קצרה וממוקדת: שַׁכנְעוּ זוג חרדי צעיר ומתלבט לקבוע את מקום מגוריו בפריפריה ודווקא בישוב 'שלכם '• לא בכל יום יושבים יחד 16  נציגי ציבור מ־16 קהילות תורניות ליטאיות, הפורחות ומשגשגות דווקא הרחק מהמרכז, והלב התרחב נוכח מה ששמענו ומול האחווה והפירגון ההדדי, למרות ה'תחרות על לבם של הזוגות הצעירים', בה 'עמדו בכבוד '• המסקנה עמה יצאנו: יש פריפריה חרדית מפוארת ,שונה לגמרי ממה שחשבנו

קרא עוד »

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.